לקורות הרבנות בכפר העברי נווה יעקב תרפ"ז-תש"ח (1948-1927) | חלק א'
היישוב הכפרי נווה יעקב שנוסד בקיץ תרפ"ד
והתושבים הראשונים שלו נכנסו לבתיהם שנה מאוחר יותר בקיץ תרפ"ה (1925), היה
מסונף למזרחי הצעיר והיישוב התנהל על בסיס תורני מובהק. בתור ישוב דתי היה
למייסדיו חשוב מאוד שמקום הרב לא יפקד. משום כך כבר מתחילת הדרך חיפשו רב שיעמוד
בראש היישוב.
קורות הרבנות בכפר העברי נווה יעקב במשך למעלה
מעשרים שנה כללו שני רבנים הראשון שבהם הרב יצחק יעקב וכטפוגל, כיהן כרב היישוב
במשך שנתיים משנת תרפ"ז עד תרפ"ח. הרב השני יצחק לוי כיהן במשרה זו במשך
19 שנים מתרפ"ט ועד עזיבת המקום בתש"ח.
הרב יצחק יעקב וכטפוגל רב היישוב בין השנים
תרפ"ז-תרפ"ח
הרב יצחק יעקב וכטפוגל
(1978-1887) נולד בפולין ולמד בראשית דרכו בישיבות הידועות, טלז, סלובודקה,
וולוז'ין. הוא היה פעיל בתנועת המזרחי בפולין. בשנת תרס"ט עלה לארץ ונישא.
היה בקשרים עם קהילות פולין וחזר לשם לפרק זמן לאחר החתונה. לאחר מלחמת העולם
הראשונה שב לארץ ואז התמנה לרב הקהילה בכפר העברי (על דרכו של הרב ראו: י' רפאל
(עורך), אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק שישי, אישים, ירושלים תשס"א, טור' 400-399).
על המינוי של הרב במקום
החליטו אנשי ועד היישוב. מסיכום דברי הועד אנו נחשפים למהלכים שהיישוב יזם בעת
ההכתרה. דיון בנושא התקיים במוצ"ש כ"ב בכסלו תרפ"ז. ואף יצא מכתב
לרבנות הראשית על ההחלטה: "...החלטנו לקבל לרב במושבתנו את אחד התושבים שלנו
הרב הגדול רבי יצחק יעקב וכטפוגיל. הרב הגדול הנ"ל ידוע לנו בתור תלמיד-חכם
גדול מגדולי הישיבות בא"י, בתור עסקן צבורי לאומי עוד בהיותו בחו"ל
ובתור אדם חביב ומעורב בין הבריות, בהתחשבות עם כל הנ"ל מצאנו אותו שעטרת
הרבנות במושבתינו הולמתו והוא ראוי לאיצטלא זו..." בכ"ה בטבת תרפ"ז
התקבלה תעודה רשמית מהרבנות הראשית המאשרת את המינוי של הרב וכטפויגיל לרב נווה
יעקב מכתב לרבנות הראשית לארץ ישראל מועד המושב נוה יעקב מיום כ"ב בכסלו
תרפ"ז (ארכיון עיריית ירושלים, מיכל 4923, תיק 4).
טקס ההכתרה התקיים בזאת חנוכה (תרפ"ז)
והתיכנון שלו היה מפורט ביותר בין השאר נאמר שהטקס יתחיל ב 12 בצהרים. קבלת הפנים
תתקיים בבית הכנסת. את כלי הרכב שיובילו את הרב יקשטו. את כתב המינוי יקריא
ד"נ ברינקר ויישאו דברים מספר רבנים. את פני הרב יקבלו התושבים בכניסה ליישוב
(פנקס ועד המושבה, ממוצ"ש כ"ב בכסלו תרפ"ד).
לקראת ההכתרה פורסמו כרוזים בירושלים המזמינים
את הציבור לחגיגת המילואים לקבלת הרב יצחק יעקב וכטפוגל לכהן פאר במושבה "נוה
יעקב".
בדיווח בעתון התור מה' בטבת תרפ"ז, עולה
שהגיע קהל רב של משתתפים מתושבי ירושלים: "יצאו באוטומבילים למושב נוה יעקב
ובמשך כל היום היתה תנועה כבירה של נסיעה וחזרה בין העיר והמושב. בכניסה למושב
הוקם שער כבוד ויפה מקושט בענפי ירק" (חגיגת מילואים לקבלת רב בנוה יעקב,
התור ה' בטבת תרפ"ז, עמ 15).
הטקס נערך בצריף ששימש כבית הכנסת ובו נשאו דברים הרב הראשי לישראל הרב
אברהם יצחק הכהן קוק, ד"נ ברינקר יו"ר ועד המושבה, הרב פישמן מהמרכז
המזרחי העולמי ואחרים.
ברינקר ציין בין השאר שהמושבה מקבלת עליה את אחד מיקירי ירושלים הידוע
ומפורסם בתורה ומעשים הוא מביע את תקוותו שהרב יתחבב על קהל עדתו ותושבי המושב ידעו
לכבדו (שם). הטקס נחתם בדברים שנשא הרב
המוכתר.
 |
| הרב וכטפוגל - כרזת הזמנה להכתרת הרב - ג' בטבת תרפ"ז - 8 בדצמבר 1926 | מקור: ארכיון נווה יעקב |
הרב וכטפוגל שימש ברבנות במקום במשך כשנתים ואז החליף אותו הרב יצחק לוי.
 |
| הרב יצחק לוי | מקור: ארכיון מוסד הרב קוק |
הרב יצחק לוי רב היישוב בין השנים תרפ"ח – תש"ח
הגעה לנווה יעקב תרפ"ט
בהיותו בן עשרים ואחת
הוסמך יצחק לוי לרבנות על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ולמד בישיבתו ביפו כשנה
וחצי (מעט על קורות חייו של יצחק לוי ניתן לראות בקובץ בעל פה, נווה יעקב
תש"א, עמ' מה-מט). הוא עבר נידודים בין מייזמים תורניים שונים ובסופו של דבר
הוא התיישב בשנת תרפ"ט בנווה יעקב (שם, עמ' מט). הוא רכש את ביתם של משפחת פרלשטיין
בסמוך לבור המים שהיה במרכז היישוב. למשפחת לוי ארבעה ילדים: שמואל, אברהם, נחמה
ורבקה (על המשפחה בכלל משפחות כפר עברי נווה יעקב ראו: י' שפנייר, עורי צפון ב',
ההתיישבות היהודית מצפון לירושלים עד תש"ח, ירושלים תשע"ד, עמ' 142, 145).
בשנת תרפ"ח מתמנה הרב לוי לרב היישוב כך
עולה משאלון שמילא הרב למרכז העולמי של המזרחי
ובו ציין את מועד תחילת כהונתו בשנת תרפ"ח (ארכיון מוסד הרב קוק, תיק:
132/34). את ההסמכה לכהונתו כרב מאשרת הרבנות באופן רישמי בחודש טבת תרצ"ב
אשור הרבנות את מינוי הרב לוי כרב נווה יעקב מכ"ה בטבת תרצ"ב (ארכיון
עיריית ירושלים, מיכל 4923, תיק 4).
בחודש אדר ב תרפ"ט מבקש מזכיר היישוב
ד"נ ברינקר תקציב של 10 לירות ארץ ישראליות למימון הרב לוי כרב מורה
ושו"ב (שוחט ובודק) בישוב נווה יעקב וגם בעטרות, מכתב של ד"נ ברינקר
למרכז המזרחי העולמי מי"ב באדר ב' תרפ"ט (ארכיון מוסד הרב קוק, תיק:
132/43).
פעילותו של הרב לוי בענייני היישוב
הרב לוי היה פעיל מאוד בכל תחומי החיים בכפר
עברי. בנושאי הלכה וענייני ציבור מגוונים.
בניית בית הכנסת
בית הכנסת של המושב בתחילת דרכו שכן בצריף
והיו מגעים שוטפים עם הנהלת המזרחי להסגת תקציב לבניית בית כנסת. הדברים לא היו
פשוטים ונידרשו נידונדים שותפים לאורך כל הדרך שהחל בשנת תרצ"ב.
במהלך שנת תרצ"ו (1936) פנה הרב לוי
למרכז העולמי של המזרחי בבקשה כדי שיסיעה להשיג את האמצעים הכספיים לבנית בית
הכנסת, דבר שגם יכבד את המזרחי. התיכנון שבית הכנסת יהיה מרכז תרבותי מכובד וגדול
ומרכזי לכל מתיישבי האזור, ויכלול עזרת נשים, תלמוד תורה, בניני ציבור, בית ועד,
מרפאה וסביבו יהיה גן יפה.
בית הכנסת נבנה בסופו של דבר בשנת תרצ"ח.
גיוס עזרה ליישוב
לאורך שנים רבות התושבים והיישוב היו במצב
כלכלי קשה. רבים הם המסמכים בהם הרב לוי פונה
לקבלת תמיכה ועזרה. בין המכתבים שכתה היה מכתב לפנחס רוטנברג ששימש גם
כנשיא הועד הלאומי ובו פונה הרב לקבלת עזרה. הוא צירף למכתב את הספר הכפר העברי
נוה יעקב שיצא לאור בשנת תרצ"ט ממנו עולים הקשיים של המתיישבים. והוא הוסיף:
"יותר מהכתוב והנדפס בספר, הרי ידוע ומפורסם פרשת הסבל הצרות והיסורים של
המושב הזעיר הזה הדתי לאומי, אשר הוקם ומתקיים כל הזמן בכוחותיו העצמיים ואשר כעת
הינהו נמצא במצוקה ישובית ובדכאון כלכלית באופן יוצא מן הכלל. באם העזרה תתמהמה,
עומד המושב היקר והקדוש הזה, על רכושו, אונו כחו ודמו להתמוטט לגמרי..." מכתב
מהרב יצחק לוי לפ' רוטנברג, מים כ' במרחשון ת"ש (אצ"מ, תיק:74561 J ).
כתב העת בעל פה – מכון 'מדרש שלמה' בנווה יעקב
בין היוזמות שקידם הרב
לוי היה ריכוז שלוש גיליונות של כתב העת בעל פה שלושת הגיליונות יצאו בנווה יעקב
הראשון בשנת תש"א; השני בשנת תש"ב; והשלישי בתש"ו.
בגליון הראשון, שראה אור בשנת תש"א, הרב
לוי מביא את דעתו האים בכל היה צריך להדפיס את כתב העת דבר שהוא לא בטוח בו אבל
בהקדמה הוא מביא כעין התנצלות בעניין: "הרבה שקלתי וגדול היה שיקול הדעת:
לפרסם, לא לפרסם! לאחרונה הכרעתי לחיוב. לאמיתו של דבר, אין לי הרצון לזה, בעצם
הנני מתנגד נמרץ וחזק נגד השלטת שלטונות החיבורונים והכתבנים שנתרבו ומתרבים
והולכים בדורנו אנו ובתקופתינו הנוכחית. בלי כל גבול וללא כל מעצור..." (י''
לוי, בעל פה, א, תש"א, עמ'
א-ג).
בסופו של דבר הוא ראה בחשיבות כתב העת להפיץ
את הדברים הנאמרים בעל פה על ידי תלמידים. כתב העת עוסק בעניינים מגוונים: הלכות
קריאת מגילה, כוונה בקריאת מגילה, על שמות ותוארים, מזונות האשה והבנים (בעל פה
ב'), חשמל ביו"ט, חליבה בשבת, הקהל וזכר למקדש, ביגמיה (בעל פה ג).
מתוך המבוא לבעל-פה ג' עולה שזהו פרסום ראשון
של מכון "מדרש שלמה" (על שם ר' שלמה זלמן לוי) בנוה יעקב. מטרת המכון
:"להתעסק בכל השאלות העומדות על הפרק בחיי הישוב הדתי לאומי, התורני, הרבני,
לתחיית העם, המדינה, לקודש ישראל, יפרסם בהוצאות מיוחדות לאור את פתרוני השאלות
והתשובות אשר יתבררו ויתלבנו בכתב ובעל פה בבית רבנן זה. כוונת המוסד התורני היתה
ברוכה אך עד כמה שאנו יודעים לא היה לכך משמעות מעשית בשטח.
הנה כי כן, הנהגה התורנית של הכפר העברי נווה
יעקב החלה כבר בראשיתו של היישוב ונמשכה לאורך כל השנים שבו היישוב היה קיים.
הנהגת יישוב קטן, מבודד, חסר תקציבים היה קשה ביותר אך כפי שעולה מתוך המסמכים
היתה אופטימיות, היו יוזמות מגוונות ותקווה לראות ישוב פורח המושתת על יסודות
התורה וההלכה.
תודות
לדניאל רבינוף מארכיון מוסד הרב קוק על עזרתו
בליקוט מיידע להרכבת רשימה זו.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 22 בנובמבר 2018
תגובות
הוסף רשומת תגובה