על הבלוג



בבלוג זה תראו ...

תגובות

הוסף רשומת תגובה

המאמרים הנקראים ביותר

בית הכנסת האשכנזי בפסגת זאב מרכז – ציוני דרך

תמונה
בימים אלה ציינו בבית הכנסת האשכנזי אירוע שיכול להיחשב כאירוע מעניין בהייבט היסטורי-שכונתי. בית הכנסת האשכנזי בפסגת זאב מרכז הוא מהראשונים שהחל לפעול בשכונה עם היווסדה לפני שלושים שנה. כחלק מהפעילות החברתית בבית הכנסת הנהגנו פרסום עלון צנוע המתפרסם כל שבת מברכין. בעלון דבר תורה ועידכונים שוטפים מהנעשה בקהילה. בימים אלה התפרסם גליון חגיגי מספר 150   שמציין רציפות של 12 שנים של פרסום. בשורות הבאות מעט על בית הכנסת וכמה רשימות מהעלון 150.   מתיישבים ראשונים בפסגת זאב לפני שלושים ואחד שנים בקיץ תשמ"ה (1985), הוחל באכלוס הבתים הראשונים בפסגת זאב מרכז שהייתה החלק היחיד בשכונה באותם הימים. בין התושבים הראשונים שהיו כאן בשכונה וחוו את המעבר לקצה הצפון מזרחי של ירושלים היתה גם משפחת גראניק שעלתה לכאן מניו-יורק והחליטה להשתקע בפסגת זאב. לאחר שהות במרכז קליטה הגיעו לכאן. הם זוכרים כיצד האוטובוסים הראשונים שהגיעו לשכונה המרוחקת נסעו בתדירות של אחת לשעתיים דרך שועפט, דרכים מאובקות ועקלקלות. שמשון גראניק הוא דמות מוכרת מאוד בשכונתינו. הוא פעיל בתחומים שונים ומרכז את הפעילות בבית הכנ
המשך לקרוא

ארץ הצבאים – בפסגת זאב

תמונה
ארץ הצבי הוא אחד מכינוייה של ארץ ישראל כפי שמופיע בתיאור מלחמה באזור, אליו ימלטו ויגיעו בסופו של דבר לארץ ישראל: ובאו "וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי... " (דניאל יא מא). צבי הוא שם של יונק גדול ויפה שיש ממנו כמה מינים בארץ ואחד מהם מצוי בעשרות פרטים בסביבות פסגת זאב. צבי גם משתלב בשם של אתר ארכיאולוגי בפסגת זאב מזרח וגם שם של קוץ הפורח בימים אלה על ההקשרים השונים עם הצבאים בשורות הבאות. צבאים בפסגת זאב מרכז | צילום: יוסי שפנייר הצבי הארץ ישראלי בפסגת זאב כבר הזכרנו בפינה שלנו כאן כמה פעמים את הימצאותם של הצבאים באזור פסגת זאב בתפוצה מאוד רחבה בשטחים הפתוחים בעיקר ממזרח לאזור המבונה של השכונה. בימים אלה של תחילת שנה יצאתי לסיור רגלי באזור המזרחי של פסגת זאב מרכז ביער הקהילתי (מיר) בין נווה יעקב לפסגת זאב. עולם הטבע נמצא בשלב זה בתרדמה של סוף קיץ. אין כמעט פריחה. הצמחים יבשים ובכל שולט הצבע הצהוב. יחד עם כך ניתן היה להבחין בפעילות ערה ומעניינת. ראש לכל הצבאים. ידוע שבאזור פסגת זאב קיימים עדרי צבאים המשוטטים בשני ריכוזים האחד בנחל זמרי שבין פסגת זאב מרכז לפסגת ז
המשך לקרוא

60 שנה לפעולת שומרון (קלקליה) ורחוב – ירמיהו ('ירמי') ברדנוב

תמונה
שבוע שעבר, לפני שישים שנה, ב-ז' במרחשון תשי"ז (11-10.10.1956) התבצעה פעולת תגמול גדולה באזור קלקליה שיש לה קשר עם השכונה שלנו בזיכרון בשם רחוב: ירמי ברדנוב שהיה אחד הנופלים מן הצנחנים בפעולה זו. הגורם המזמן לרשימה זו הוא 60 שנה לפעולה. לפני כעשור נפגשתי עם עדי ברדנוב אחיו של ירמי והוא עזר לידי להשלים פרטים על אחיו. רשימה זו פורסמה במקורה בפינה זו לפני 11 שנים (גליון 483 מכ"ה בשבט תשס"ו) ואני מביא אותה כאן בעידכונים קלים. תמונת ירמי ברדנוב   | מקור: מתוך הספר ירמי מן הצנחנים, הקיבוץ המאוחד תשכ"ח רחוב ירמי ברדנוב בשכונת פסגת זאב מערב רחוב קטן על שם לוחם בצנחנים עליו נספר הפעם במדור שלנו, ירמי ברדנוב. רמי בן שמעון ומרים נולד בירושלים ביום ז' במרחשון תרצ"ד (26.10.1933). בצעירותו למד בבית הספר "תחכמוני". ולאחר מכן המשיך בבית הספר החקלאי על שם מאיר שפיה ושם סיים את חוק לימודיו. ירמי אהב ללמוד ספרות ואף כתב שירים. הוא אהב את האדמה, הצומח והאדם ועבורם היה מוכן להקריב את הכול. הוא עזב את ירושלים כדי לחיות בקיבוץ נירים שבנגב המערב
המשך לקרוא

בית הכנסת 'משכן יצחק' בנוסח צפון אפריקה בפסגת זאב מרכז

תמונה
בית הכנסת 'משכן יצחק', הממוקם ברחוב הגדוד החמישי בשכונת פסגת זאב מרכז הוא בית כנסת מרשים מבחוץ וכשנכנסים מתרשמים גם מהעיצוב והתיכנון הפנימי. כדי לקבל מושג על בית הכנסת והקהילה המאכלסת אותו ביקשתי מפרופ' נח דנא פיקארד, ממייסדי בית הכנסת והמשמש מרה דאתרא לחברי הקהילה שישתף אותי בקורות בית הכנסת. בשורות הבאות סיפור של קהילה ומקום. בית הכנסת משכן יצחק - מבט מהחוץ לכיוון דרום מזרח | צילום: יוסי שפנייר תחילת הדרך והשם   הקהילה נוסדה בשם "נחלת אמת", לפי ראשי תיבות אמ"ת = א לג'ריה מ רוקו ת וניסיה כדי לסמן שבית הכנסת מכוון לכל יוצאי צפון אפריקה. נחלת אמת נשאר שם העמותה. מקור השם משכן יצחק   הוא בשם אביו של אלברטו עטיה תורם בית הכנסת שמוצאו בפנמה. הוא גם תרם את בית כנסת בית יצחק בפסגת זאב מזרח. החיבור בין עטיה לקהילת בית הכנסת משכן יצחק נעשה על ידי תושב השכונה שהכיר אותו וקישר בינו לבין הפעילים בבית הכנסת. בתחילת הדרך כל הקהילות יחד בית הכנסת "נולד" בקיץ של שנת 1986, התפילה ראשונה כקבוצה היתה באותה שנה בראש השנה של שנת תשמ"ז. הר
המשך לקרוא

המהנדס דוד סֵקֶלי ופועלו בתקופת מלחמת העצמאות

תמונה
תמונת דוד סקלי | באדיבות: אילן סקלי דוד סקלי הוא שם לא מוכר לרוב הקוראים ודאי לא הצעירים שבהם. דוד סקלי היה קצין ביצורים ששרת בהגנה באזור הקיבוצים קריית ענבים, מעלה החמישה ונוה אילן. בשורות הבאות נציג את פועלו של אדם מיוחד זה. לפועלו של סקלי נחשפתי במחקרים שעסקתי בהם בנושא גוש עציון. בשנת 1946 בנה כביש לכפר עציון מטעם הסוכנות. דוד היה מעורב בתיכנון וביצוע של מנחת למטוסים קלים על קטע כביש מתאים שהיה במקום. בשלב שכתבתי את הספר על שער הגיא (בשיתוף עם ישראל רוזנסון) הסתבר שבמסגרת שרותו באזור הוא גם צילם תמונות שכיום הן נדירות ביותר וכמה מהן שובצו בספר זאת תודות לבנו אילן סקלי שעזר לנו מאוד באיתור חומרים על אביו. בימים אלה אנו כותבים (פרופ' רוזנסון ואני) מאמר על הביצורים וההגנה בסביבות קריית ענבים ומעלה החמישה בתקופת מלחמת העצמאות. סקלי היה קצין ביצורים חבלי בחבל קרית ענבים. הוא תכנן כמה מהם ועקב אחרי ביצועם. לשם כך ביקשתי מבנו לכתוב בתמצית את קורות דרכו של אביו ודבריו מובאים כאן בהערכה. קורות חייו של דוד סקלי אילן סקלי מהונגריה לארץ ישראל והשתתפות מבצעי בניה ד
המשך לקרוא

שתי גבעות ומנזר בדרומה של ירושלים גבעת המטוס, גבעת הארבעה ומנזר מר אליאס שבדרום ירושלים

תמונה
בימים אלה עלה לכותרות שוב הדיון בנושא הבניה בגבעת המטוס אשר בדרום העיר בין השכונות הר חומה ושכונת גילה. גבעה חשופה שעליה מעט שרידים ארכיאולוגיים וגם שרידים של תעלות קשר ששימשו עד 1967 את הצבא הירדני שהשקיף מאותו אזור לעבר ירושלים ובית לחם. ממזרח לגבעת המטוס גבעה נוספת המכונה גבעת הארבעה וביניהם שוכן מנזר קטן בשם מר אליאס. בסמוך למנזר הכביש הראשי המחבר את שכונת תלפיות עם שכונת גילה שהיא חלק מכביש מספר 60 הוא כביש גב ההר המחבר את ירושלים עם בית לחם וחברון. על האזור שמדרום לעיר שהיטה לה חשיבות אסטרטגית רבה כמקום שולט לאורך תקופות רבות בשורות הבאות: גבעת המטוס גבעת המטוס היא גבעה חשופה עליה ממוקמים כיום כמה קרוואנים, שרידים של שכונת קרוואנים גדולה שהייתה שם מימי העלייה מאתיופיה (במחצית שנות השמונים וראשית שנות התשעים) שם שוכנו זמנית חלק מהעולים. הגבעה היא מקום תצפית נהדר הצופה מצד אחד (צפון) לעבר ירושלים ושכונותיה הדרומית ונחל רפאים שעושה דרכו לעבר הים התיכון וניתן לצפות עד לעבר נבי סמואל מצפון לעיר. ומצד שני (דרומה ומזרחה) צופים לעבר שכונת הר שמואל או בשמה הידוע יותר הר ח
המשך לקרוא

70 שנים לנפילת השישה עשר

תמונה
בכ"ג   באדר (השנה זה יוצא בשבת 10 במרץ 2018) ימלאו 70 שנים לנפילתם של שישה עשר חיילי ההגנה שיצאו לבצע פעילות באזור המושב עטרות של אותם הימים. האזור שבו התרחש האירוע נמצא בסמוך ליישוב גבעת זאב וצומת עופר המצויה לידו. בשורות הבאות נספר את סיפור המחלקה שיצאה בפיקודו של נעם גרוסמן ולא חזרה להוציא שלושה שניצלו והגיעו בכוחות אחרונים חזרה למושב עטרות. שניים מהם איציק זילברשטיין, ועזרא סיטון נמצאים עימנו היום והשלישי איציק גולדברגר הלך לעולמו לפני כחמש שנים. בשורות הבאות נחזור ונזכיר את הספור שעומד מאחורי שם רחוב 'השישה עשר' שהוא המרכזי והראשון שנחנך בפסגת זאב מרכז לזכר הנופלים וכן רחוב בשם הט"ז המצוי בשכונת רמת החייל בצפון תל אביב. עטרות ונווה יעקב מושבים מצפון לירושלים סיפור ה'שישה עשר' קשור קשר הדוק עם ההתיישבות מצפון לירושלים שמלפני מלחמת העצמאות. המושב עטרות (ראשית ההתיישבות בשנת 1919) והמושב כפר עברי - נווה יעקב (ראשית ההתיישבות בשנת 1925) , היו שני יישובים חקלאיים מצפון לעיר שהיו קיימים עד 1948. ישובים אלו התבססו על משק חלב, וחקלאות הררית. הם סבלו
המשך לקרוא

חורבת עדסה – יישוב חקלאי מהתקופה הביזנטנית בפסגת זאב מרכז

תמונה
סיפור של אתר ארכיאולוגי במהלך השנים תשע"ד-תשע"ה (2015-2014) נערכה חפירה ארכיאולוגית מקפת מצפון לצומת הרחובות עוזי נרקיס ועמיחי פאגלין. לקראת בניית בתים חדשים בסמוך לתחנת הכיבוי בכניסה לפסגת זאב מרכז מכיון מערב. ד"ר יחיאל זלינגר ארכיאולוג מרשות העתיקות ניהל את החפירה ואף פרסם דו"ח ראשוני על ממצאי החפירה. בשורות הבאות נציג עיקרי דברים מהדו"ח עם פיתוח הגן בו משולבים מעט ממצאים מהחפירה. נבין גם כיצד האתר משתלב במכלול היישובי בעבר במקום עם אתרים ארכיאולוגיים נוספים הפזורים בשכונה. שם האתר חורבת עדסה הוא שמו הערבי של המקום שנשתמר בעת החדשה. הפירוש המילולי של השם עדסה משמעותו "עדשים" שמתקשר לגידול חקלאי שכנראה היה נפוץ באזור בעבר כמו שתל אל פול (גבעת שאול) הסמוכה גם היא כנראה רומזת לגידול פול. לעיתים בשם חורבה משתמר שם קדום. במקרה של אתר זה יש חוקרים שהציעו לזהות את המקום עם היישוב המקראי "חדשה" הנזכר בספר יהושע טו לז (אך לא באזור זה). בימי הבית השני באזור חדשה נערך קרב משמעותי של יהודה המקבי נגד ניקונור המצביא היווני ובו ניקונור גם
המשך לקרוא

אורי בן-ארי לדרכו של אדם, מפקד ומנהיג | יוסי שפנייר וישראל רוזנסון

תמונה
בימים אלה נקבע שלט לרחוב חדש בחלקו המזרחי של פסגת זאב מרכז, באזור בנה ביתך הנושק ליער הקהילתי. זהו רחוב קטן ושקט שמנציח איש רב פעלים אורי בן ארי. בשורות הבאות יעשה ניסיון לשרטט את דמותו של אורי בן-ארי תוך התמקדות בהנצחת חטיבת פלמ"ח-הראל. הדברים גובשו תוך כדי שיחה עם אשתו של אורי, מילכה בן-ארי (בקיץ תשע"ב [2012]) . לאחר שעיקרי דברים הועלו על הכתב מילכה עברה עליהם עידכנה והוסיפה, הדברים נערכו מחדש כדי להשלים את התמונה. אנו מודים מקרב לב למילכה שעשתה כל מאמץ להשלים את התמונה ליחידת הנצחה שלמה. הדברים המובאים בזה מצוטטים בעידכונים קלים מתוך ספרה של מילכה בן-ארי המוקדש לספור חייו של אורי בן-ארי. ראשית דרכו של אורי בארץ – מעין גב ועד לפלמ"ח וניצני השיריון אורי נולד בפברואר 1925 בברלין שבגרמניה בבית בורגני חילוני להורים גרושים. כמה חודשים לאחר ליל הבדולח עלה לישראל (במרץ 1939) לאחר שעבר השפלות אנטישמיות בבית ספרו. הטמעתו בישראליות אמיתית באה לביטוייה המלא רק, כאשר עבר עם כל קבוצתו לקיבוץ עין גב במסגרת עלית הנוער במהלך אותה שנה. הצעד הראשון בקליטה במקום היתה הה
המשך לקרוא

ענייני פורים ואביב בפסגת זאב

תמונה
השבוע נציין את חג הפורים שבכל שנה מעוברת מצוין באדר ב'. דחיית פורים בחודש בגלל תוספת אדר בשילוב חורף גשום במיוחד מביא לכך שפורים יוצא בשיא הפריחה וכדאי לנצל אותה גם למבט לעולם הטבע בחוץ. בפינה הפעם נרצה להתייחס להקשרים שבין החג ההיסטורי ומשהו ממנהגיו ולעניין חג האביב שנחגוג בעוד כחודש. עיבור השנה דווקא חודש אדר   מדוע ישנם שני חודשי אדר בשנה מעוברת? מן התורה אנחנו מצווים לחוג את חג הפסח באביב: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה" (דברים טז א). מקור השם אביב הוא בשלב מסוים של הבשלת החיטה. זאת אנחנו רואים כפי שנזכרים הדברים במכת הברד במצרים שם נאמר "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה [הוכתה] כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל, וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת [מאוחרות] הֵנָּה" (שמות ט לא-לב). לפי הפסוק במכת הברד הפשתה והשעורה שהיו במצב הבשלה מתקדם, כלומר, גבעוליהם היו קשים וחלולים כמו אבוב (מכאן השם אביב) הם נשברו במ
המשך לקרוא