לקורות הרבנות בכפר העברי נווה יעקב תרפ"ח-תש"ח (1948-1927) | חלק ב'

בגיליון שלפני הקודם סיפרנו את חלקו הראשון של קורות הרבנות בכפר העברי נווה יעקב. בגיליון זה נשלים את התמונה על עבודתו המסורה של הרב יצחק לוי במקום במשך למעלה מעשרים שנה.

הרב לוי מונה לכהונת רב היישוב בשנת תרפ"ח (1927) והוא שירת  בתפקיד במשך 20 שנה עד לפינוי המקום במלחמת העצמאות.

מניעת חילול שבת על ידי מטיילים באזור נווה יעקב, תרצ"ה (1935)

ההתיישבות בנווה יעקב היתה מקור לא אכזב לטיולים של בתי ספר ומטיילים בודדים. יחד עם הרצון של תושבי המקום לארח ולחשוף בפני המטיילים את פיתוח היישוב, בן העשר, הם התרעמו על כך שיש המגיעים לביקור בשבת ולא מתחשבים ברגשותיהם של המתיישבים.

הרב לוי כתב על כך באופן פומבי בעיתונות של אותם הימים: "לקהל המטיילים, אנחנו אנשי המושב 'נוה יעקב', שמחים לתנועת המבקרים והתיירים שבאים לראות במושב שקם לתחייה בעזרת כוחות הצעירים מן העליה הגרמנית. אולם חלק מהמבקרים בוחרים להם, ביודעים ובלא יודעים, לסדר את ביקוריהם מי ברגל ומי ברכב דוקא ביום המנוחה בשבת קודש...חביבים עלינו הביקורים, אך המנעו עצמכם מלהרגיזנו ברעש המכוניות שלכם ביום המנוחה. ושלום  על עמנו ועל כל ישראל, נוה יעקב (כפר עברי) ליד ירושלים" (הרב יצחק לוי, מכתבים למערכת, לקהל המטיילים, דבר [17 באוקטובר 1934], עמ' 3).

דו"ח למזרחי העולמי על המצב הדתי ביישוב ובקשה לארגון דיון בנושא חליבה בשבת

לאחר פרק של שמונה שנים בכהונתו כרב היישוב (בשנת 1935) הרב לוי פרסם דו"ח על המצב הדתי במקום על ההיבט המורכב של הדברים. במשק שכלל פרות, החליבה בשבת היתה עניין משמעותי ועקרוני. עניין זה לא היה לגמרי מסודר בהקשר ההלכתי והוא ביקש מהמזרחי העולמי לכנס את רבני ארץ ישראל לדיון בעניין. בנוסף לכך הוא ציין בדו"ח שלא קיימים בניני ציבור כמו מקוה, בית כנסת ובית ספר. גם לגבי המושב הסמוך עטרות, למרות שלא היה תחת סמכותו, הוא הרגיש חובה לדווח למרכז העולמי של המזרחי על המצב שם. הוא עידכן לגביהם שיש שם חילול שבת וגם להם אין בית כנסת ומקווה.

וכך הוא סוקר את מצב הדברים:

1.  במושבנו היקר נוה יעקב (כפר עברי) בדרך כלל הצורה העיקרית אינה נפגמת ח"ו [חס וחלילה] בשום חלול דת וקודש ישראל.
2.  החליבה בשבת זהו חזון נפרץ גם במושב שלנו לא ע"י כל בעלי המשק שבמושב. יש בזה משום חלול שבת יותר בצנעה.
3.  בקשר עם זה של החליבה בשבת וכדומה. על המזרחי לאחוז באמצעים ולהכריז מעל במת הקונגרס לכנס אספת רבני א"י ...הדיון בפרובלמה זו וכדומה לה, ובכדי שלא יהיה הפקר הזה ...לחילולים אחרים.
4.  ע"י נווה יעקב נמצא המושב "עטרות". המושב הזה אינו עומד תחת פיקוחי ומשרתי...למסור סקירה עליו. אבל אני מרשה בכ"ז [בכל זאת] לומר:
   א. בבחינות ידועות הצורה הדתית נכרת, ב. יש אומנם להתאונן על חילולים של שבת באופן פומבי בעבודת בנין. במקרים ידועים נסיעות בעגלות בפנים המושב.
5.  חסרים במושב נוה יעקב: מקוה, בית כנסת צבורי, בית ספר. בעטרות: בית כנסת, מקוה.
   על המסמך חתום הרב יצחק לוי רב נוה יעקב (כפר עברי) (מכתב למזרחי העולמי מהרב יצחק לוי מיום כ"ב בתמוז תרצ"ה, [ארכיון מוסד הרב קוק 136/23]).

עבודה עברית

אחד מעקרונות הבסיסים של היישוב היה להעסיק אך ורק עובדים עברים בכל סוג של עבודה. בחודש אב תרצ"ה (אוגוסט 1935), התפרסמה הודעה בעיתון היומי דבר על ידי הרב לוי שמדווח שיש תושב בישוב שאינו מקפיד בהעסקת עובדים עברים בבניית ביתו.

"לא יאומן כי יסופר: עולה גרמניה הרואה להתייחס ולשייך עצמו על אותו החוג הלוחם בצדק ובעוז נפש לעבודה עברית, שהעולה הזה שהוא אינטלגנטי ומוסקלי ובחר לו להתיישב בכפר העברי (נוה יעקב) יבנה ביתו, ויעסיק בכל עבודתו ומעשה בנינו בכפר העברי לעיני כל הציבור העברי, אך ורק עבודה זרה (מכתבים למערכת, על שנים לא אשתוק, הרב לוי, דבר [16 באוגוסט 1935], עמ' 5).

גיוס עזרה ליישוב במכתבים לראשי היישוב ובעיתונות

לאורך רוב השנים שהיישוב היה קיים המצב הכלכלי היה בכי רע. קיימים מסמכים רבים מהם עולה תמונה קשה. הרב לוי כאחד ממנהיגי המקום פנה לגופים שונים לקבלת תמיכה ועזרה. בין המכתבים שכתב היה מכתב לפנחס רוטנברג, ששימש גם כנשיא הועד הלאומי, ובו פנה הרב לקבלת עזרה. הוא צירף למכתב את הספר הכפר העברי נוה יעקב שיצא לאור בשנת תרצ"ט ממנו עולים הקשיים של המתיישבים (ד"נ ברינקר (עורך), הכפר העברי נוה יעקב, תרפ"ד-תרצ"ט, ירושלים תרצ"ט).

והוא הוסיף: "יותר מהכתוב והנדפס בספר, הרי ידוע ומפורסם פרשת הסבל הצרות והיסורים של המושב הזעיר הזה הדתי לאומי, אשר הוקם ומתקיים כל הזמן בכוחותיו העצמיים ואשר כעת הנהו נמצא במצוקה ישובית ובדכאון כלכלית באופן יוצא מן הכלל. באם העזרה תתמהמה, עומד המושב היקר והקדוש הזה, על רכושו, אונו כחו ודמו להתמוטט לגמרי..." (מכתב מהרב יצחק לוי לפ' רוטנברג, מים כ' במרחשון ת"ש (אצ"מ, תיק:74561 J ).

כדי לנסות לגייס משאבים הוא פירסם את הקשיים בו נמצא היישוב  גם בעיתונות של אותם הימים. בעיתון הלאומי היומי 'המשקיף' מ ד' בכסלו ת"ש (1939) הוא יוצא בקול להנהגת היישוב לצאת לעזרת היישוב:

"הנה כמה קולמוסין הריקו...על המצב העגום והמדוכא של המושב נוה יעקב, ועל מר גורלם ורוע מזלם של המתישבים...במאמצים יוצאים מהכלל, בכוחותינו האחרונים הבאנו את נווה יעקב למעמדו הישובי והכלכלי בצפונה של ירושלים, המבודד מישובים עבריים. עתה קיים לפננו מושב עברי על שלושים בתיו הבנויים, על משקיו רפתיו ולוליו, על אילניו ועציו, הנראים לכבוד לכל עין עובר בדרך זו העולה שכמה, על בנינו הציבורי ומגדלו הנהדר, המתנוצץ מעל כל ראש צורים של ירושלים. כל אלה הקימונו בכוחותינו, בדמנו ובעמלנו. ועל אף כל זאת הרינו מבודדים, עזובים מכל משען ועזרה יסודית והמושב על תושביו מפרפר כעת ובשעת חרום זו ביחוד, בין החיים ואפיסת הכוחות, בין הקיום והחורבן...ליציבות המעמד של הכפר העברי נוה יעקב, כדי שיהיה פחות או יותר מבוסס כמושב כפרי או שיכון ישובי כפרי, דרוש, שהישוב העברי הקדוש כולו על המוניו, על ראשיו וקברניטיו, יושיט את ידיו, את משענתו, כדי להציל נקודה ישובית זו, הבודדת כעת, בצפונה של ירושלים, שלא תמוט ושלא תהרס חו' [חס וחלילה]. למען הכפר העברי לא אחשה ולמען נוה יעקב לא אשקוט!"  (י' לוי, מזלו של הכפר היהודי נוה יעקב, המשקיף, [16 בנובמבר 1939], עמ' 3).

הקמת מקווה בנווה יעקב

בחודש סיון ת"ש (21 ביוני 1940) הרב יצחק לוי מילא שאלון בענייני הדת בנווה יעקב. באחד מסעיפי השאלון נשאל הרב לוי לעניין מקווה והוא ציין שמבנה כזה לא קיים והדגיש בסעיף הערות נוספות: "העדר מקווה בנוה יעקב זו היא אשמה כבדה שאשמים אנחנו" (שאלון בעניני דת בנקודת יישוב מטעם המרכז העולמי של המזרחי, מיום ט"ו בסיון ת"ש (ארכיון מוסד הרב קוק, תיק: 132/34).

כפי שציינו למעלה הוא ציין את חוסר הימצאות מקווה במקום בשנת תרצ"ה (1935) בין הפעילויות שראה בהם חשיבות רבה. בי"ב בכסלו תש"ח, התקבל מכתב מהמרכז העולמי של המזרחי בו מודיעים לרב לוי לגבי מכתבו בנושא המקווה שברגע שידון התקציב יעסקו גם בנושא זה  (מכתב מ א' נייפלד לרב לוי מי"ב בכסלו תש"ח, אוסף גפני). כנראה שבשלב זה החלו בבניית המקווה כיוון שבחודש שבט יש דיווח על הוצאות בס"ך 20.680 לא"י מתוכם הרב לוי משלם 10 ונשארים חייבים 10.680. אין לנו ידיעות לגבי המשך הבניה או סיומה.

תדבק לשוני לחכי! אם לא אעלה את נווה יעקב על ראשי המוסדות – תשרי תש"ז

בימים של תחילת שנת תש"ז (1947) מעלה הרב לוי הגיגים ומחשבות על מצב הישוב בו הוא מתגורר וכמה שאין התעניינות של המוסדות בנעשה במקום: "יואמר מי שרוצה לומר, כי המשפט הכתוב לעיל הוא רגשני יותר מידי...בתוך נוה יעקב אנכי יושב (שמונה עשרה שנה) רואה ומסתכל בעמל הרב במאמצים הגדולים של בני נוה יעקב המודבקים ומתדבקים אל המקום במסירות נפש ובכחות עצמיים האחרונים יוצאים מן הכלל. הודות לזה קיימת נקודה ישובית בצפונה של ירושלים, לבדה ומבודדת לעצמה..." (הרב יצחק לוי, תדבק לשוני לחיכי, ללא תאריך, אוסף גפני).

הגיגים על המצב הביטחוני בנווה יעקב בשנת תש"ח

בין הדברים שעסק בהם הרב לוי היה גם עניני ביטחון של המושב שבשנת תש"ח עלו והכבידו מאוד.

בעזבנו נמצאו דברים שכתב על המצב ובו הוא מבקש מהמזרחי העולמי עזרה גם בתחום הדתי (מקווה) וגם בתחום הביטחוני (מיגון האוטובוס והרחבת מצוות כוח האדם במקום):

"השעה שתיים עשרה בלילה, כחצי שעה אחרי שובי מאספה – אספת בני המושב שעל סדר היום עמד "בטחון המושב".

רבותי, נווה יעקב מושב זעיר בודד מוקף כפרים ואוכלוסיית הכנופיות. הייקף הבטחון של המושב רחב וגדול למאוד, והדאגה אף היא גדולה ומדאיגה למאוד מאוד. אין כל דרך חושבני כך לפרוט.

אני מוצא אחריות מוסרית וחובה נפשית להסב בזה תשומת לבכם בקשר עם שלושה הדברים דלהלן:

1. עניין המקווה.

2. שריונו של האוטובוס בקשר עם הנסיעות.

שני הדברים האלה גרמו למשפחות אחדות לעזוב את המקום ויגרמו ח"ו [חס וחלילה] כי עוד משפחות יעזבו אם לא יקבלו שני הדברים פתרונות במידית. ויש להבין את רגשותיהם, ואי אשפר להפקיר גם את הנפש וגם את הרכוש.

המזרחי העולמי צריך לפי דעתי להושיט לנו את המינימום של השתתפות ב 150-100 לא"י.

3. למושב דרוש גם כח אנושי של נוער שיהיו במושב בכדי להחליף כח של אנשי המושב ויש רכוזים וארגונים של נוער שלנו הדתיים בין הפוהמ"ז [=הפועל המזרחי] ובין הנע"ם (?) שהם יכולים להמשיך את עבודתם (כגון סופרי סת"ם ומדרשיות וכדומה). בנוה יעקב מקום לאכסנם בלינה יסודר. ומקום לעבודתם הרוחנית והכתיבה יש. והמזרחי העולמי צריך ג"כ לפי דעתי להיות היוזם והמגשים של פעולה זו.

הנני מסיים בדברים נרגשים היוצאים מן הלב ובצפיה לרחמים ולישועה של גאולה קרובה שלמה.

בכבוד רב נאמנכם" (למסמך זה אין תאריך וזו כנראה טיוטה שנכתבה לבקשת ההנהגה העולמית של המזרחי על מנת לקבל עזרה להתמודדות עם המצב הקשה במקום).

הרב לוי בחודשיים האחרונים על מיתת חוליו בהר הצופים

קבוצת מכתבים שכתב הרב יצחק לוי, למשפחתו הגיע לידי מנכדו של הרב יצחק לוי: אלן גפני. המכתבים נכתבו החל מתאריך י"ג באדר ב תש"ח (14.3.1948) ועד האחרון שיש בידינו מ י"ב בסיון תש"ח, בו בני משפחתו כותבים אליו לבית החולים (19.6.1948).

בתקופה זו של שלושה חודשים קריטיים להתיישבות בכלל ולצפונה של ירושלים בפרט הרב יצחק לוי היה מאושפז בהדסה הר הצופים וקיים קשר מכתבים עם משפחתו מהם עולים דאגתו לקהילה ולמשפחה.

לאחר פינוי נווה יעקב הוא עבר לירושלים  ונפטר בה בי' בתשרי תש"ט (13.10.1948).

הנה כי כן, דמות רב גונית שעמל רבות לטובת היישוב המבודד שכה חפץ בקידומו והתפתחותו, כחלק מהתיישבות הציונית בארץ ישראל.

תודות

לדניאל רבינוף מהארכיון של מוסד הרב קוק על עזרתו באיתור חומר ארכיוני למחקר זה.

___________________________________________________________________

יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 12 בדצמבר 2018