זכר החשמונאים בסביבות מודיעין, ובשמות רחובות בירושלים ותל אביב
לקראת חג החנוכה שנחגוג בימים אלה
נבקש לייחד הפעם את הפינה שלנו להיבטים של זיכרון של החשמונאים במרחב הפתוח באזור
מודיעין וברחובות ירושלים ותל אביב.
שורות אלה הן חלק ממחקר מקיף שערכתי עם עמיתי פרופ' ישראל רוזנסון לברור את דרכי הנצחה של אירועים היסטוריים
והשתמעותם בנוף כיום.
זיכרון החשמונאים בסביבות מודיעין
בשנים שלפני הקמת המדינה הזיכרון הקשור בשטח מודיעין התמקד בעיקר ב'זיהוי'
אתר משמעותי, 'קידושו', ובמסעות אליו שהיו כרוכים בטקסיות מתאימה, שהייתה כרוכה
בטיול – מרכיב חשוב ב'ידיעת הארץ', שבלט מאוד ביחסו לגורם המזמן – חנוכה, החג
החשוב כל כך ב'דת החילונית' הציונית; לימים נוסף גם מרוץ הלפיד.
בשונה מאזורים אחרים בארץ, לפני הקמת המדינה, האדמה לא 'נגאלה' - לא נוצרה
התיישבות יהודית באזור, והניסיונות שהיו לרכישת קרקע ולכינון יישובים לא הותירו את
חותמם בשטח ולא הפכו לחלק מסיפור משמעותי העומד בפני עצמו. מודיעין נותרה חשובה
בלי להתיישב בה. אחרי הקמת המדינה השתנו דגמי הזיכרון.
'קברות המכבים' ממשיך להיות אתר מרכזי ומוביל; הוא בולט בנוף, וממשיך לרכז
פעילויות שונות, אך אין סטטוס מיוחד לו ואין לו מעמד לאומי רשמי שיזכיר את עוצמת
המעמד הלא-רשמי שהיה לו בטרם הקמת המדינה.
בסך הכול התמונה מורכבת; יש מתח בין טיפוסי הנצחה בשטח, אך המסקנה העיקרית
היא כמדומה כי ניתן לראות באזור מודיעין 'מעבדה' לבדיקת דרכי הבנייה וההבניה של
הזיכרון בשטח.
באזור זה ניתן להאיר את זיכרון המכבים בהיבטים מסוימים הקשור במרחב ובתודעת
הזיכרון הישראלית.
![]() |
שם רחוב יהודה המכבי במודיעין | צילום: יוסי שפנייר |
רחובות מנציחים
הענקת שמות לרחובות היא מאמצעי ההנצחה הפשוטים והידועים ביותר; רשות מרכזית
- עירונית או כפרית - קובעת שם שמזכיר דמות או אירוע, שראוי לדעת קברניטיה לזיכרון
הקהילה והחברה; דואגת להזכיר לאלו המשתמשים ברחוב ולצורך זה נזקקים לשמו. אכן,
מנקודת הראות של צרכני הזיכרון, לא תמיד דרך הנצחה זו היא אפקטיבית במיוחד, ולעתים
ההרגל והשגרה מחבלים באפקט המנציח. לא-אחת השם הופך לקוד סתמי, מעין סימן טכני
שאינו מאתגר את הזיכרון, ועלול אף להביא לזילות של המונצח (שמות רחובות מנוצלים
לא-אחת במעין אפקט אירוני המשנה את משמעותם הראשונית). מכל מקום, ברור שמלכתחילה,
מנקודת הראות של החברה המנציחה, שם רחוב מביע את ערכיה, תחושותיה, העדפותיה
האידיאולוגיות ומגמותיה החינוכיות. דומה כי הבחירה לכנות רחובות ביישובים עבריים
על שם בני משפחת החשמונאים מציינת באופן העמוק ביותר את הירתמותן של הרשויות
ביישוב להטמעת מרכיבים חשובים בעבר היהודי המסמלים מאבק לחירות וריבונות יהודית;
מסרים אלו הבליטו את החשוב והמועדף בתמונת העבר הציונית, והם משתלבים ביחס המיוחד
שהגו הדוגלים בציונות לחג החנוכה שבו ראו חג לאומי ממדרגה ראשונה.
יישובים רבים הנציחו ברחובותיהם את החשמונאים (באזורים בהם לחמו החשמונאים:
היישוב אלעזר, גבעת זאב, בית אל, העיר מודעין, היישוב בית חשמונאי ועוד), במסגרת
מצומצמת זו נבקש להשוות בין ירושלים לתל אביב. לא נעמוד כאן על התהליכים העמוקים
שהובילו להענקת השמות בשתי הערים המרכזיות הדומות-שונות (על כך ראו בספרו של מעוז
עזריהו, 'על שם'). נצטמצם לדרך שבה הביעו שתי הערים את יחסן למשפחה
החשמונאית.
החשמונאים בתל אביב
בתל אביב נקבעה קבוצת שמות הקשורים לחשמונאים בשנת 1934; הם התרכזו באותה
סביבה, האזור הסמוך לירקון, ממערב לרחוב אבן גבירול, אזור שהעיר הגדלה והולכת החלה
להגיע אליו באותה עת. בצד השם הבסיסי 'מודיעין' הופיעה סדרת שמות שכונתה בביטאון
העירייה 'אישים היסטוריים', שכללה את אחד מבני מתתיהו 'שמעון התרסי', ועמו עוד
קבוצה של ממשיכיו בדורות הבאים: 'יוחנן הורקנוס', 'אלכסנדר ינאי', 'אגריפס'
(ידיעות עיריית תל אביב, 11-12, אלול תרצ"ד ספטמבר 1934, עמ' 467). יותר מעשור לאחר מכן, עת נבנה הצד המזרחי של
רחוב אבן גבירול (אזור שיכוני רסקו), נוספו שאר השמות. ראשית, האב – מתתיהו, ועמו
שאר בניו שכונו בשמם המלא: 'יוחנן הגדי', 'יונתן הופסי', 'אלעזר החורני', וכמובן 'יהודה
המכבי' (לפי מסורת הכתיב הציונית בכ"ף ולא בקו"ף!), שמעמדו הבכיר התבטא
ברחוב הראשי שלו זכה. אליהם נוספו אישים כ'אנטיגונוס', ושתי נשים בולטות מן
המשפחה, 'מרים החשמונאית' ו'שלומציון המלכה'. הסך הכול מעניק תמונה מרהיבה של
עצמאות יהודית קדומה המהווה מסד לעצמאות החדשה היונקת השראה מקודמתה. אגב, בטוויית
רשת הרחובות החשמונאיים הללו נכללו אישים שלא זכו בהכרח לאהדת חז"ל דוגמת
אלכסנדר ינאי; אולם, הם הפגינו בצורה רבת עוצמה את העצמאות והדרך אליה. עוד נוסיף
כי סמוך לגוש החשמונאי, ממערבו, נמתחים רחובות נושאי שמות נביאים; כך שבפסיפס
הגדול של רחובות צפון העיר דאז מצטיירת עצמאות מדינית חשמונאית ועצמאות רוחנית
נבואית זו בצד זו. תל אביב הציונית של טרם-מדינה, שגם בה התקיימה עצמאות מסוימת,
למצער בתחום התרבותי, הטביעה במפת רחובותיה את מערכת ערכיה ומאווייה.
החשמונאים בירושלים אחרי הקמת המדינה
בירושלים הייתה התמונה מסובכת הרבה יותר. מעוז עזריהו, שחוקר את נושאי
הזיכרון, הטיב לתאר את הקושי שעמד בפני החברים היהודים בוועדת השמות העירונית של
העיר המנדטורית להעניק לרחובותיה שמות רצויים. המתבונן היום במפת ירושלים ימצא גוש
רחובות הנושאים שמות חשמונאיים בשכונת 'מקור ברוך', לא הרחק מהתחנה המרכזית ברחוב
יפו. כיצד באו לעולם? מדוע דווקא בסביבה זו? בתל אביב, כזכור, התפשטות העיר הביאה
לשמות החשמונאיים; שמות חדשים לרחובות חדשים; ואילו שכונת 'מקור ברוך' קדמה לשמות
הללו (נוסדה ב-1924)! מסתבר שבירושלים השמות החשמונאיים באו לעולם רק אחרי הקמת
המדינה! אחרי שיתוק יחסי בתקופת השלטון המנדטורי, בסוף שנת 1948 ובשנת 1949 ועדת
השמות הירושלמית הייתה פעילה מאוד! השמות: 'החשמונאים', 'יהודה המכבי', 'אלעזר
המכבי', 'שמעון המכבי' באו לעולם בהחלטת ועדת השמות ב-27.1.1949! ירושלים
המנדטורית לא חרטה בשלטי רחובותיה שמות שכאלו! זמן קצר אחר כך התווסף הרחוב
'מודיעין' (12.6.1949). מדוע דווקא באזור הזה?
להשערתנו התהליך התחיל ברחוב 'יוסף בן מתתיהו' הסמוך, ששמו הקודם היה שמו
היווני 'יוסיפוס', ומעוז עזריהו מספר כי השם הזה היה מוכר, נוח להגיה וחשוב בתרבות
הבריטית ולכן לא עוברת (על שם, עמ' 121), ומן הסתם היה לצנינים בעיני יהודים
לאומיים רבים שחלפו בו. והנה, השינוי הראשון במפת השמות, עדיין בעיצומה של המלחמה
(14.9.1948), היה החלפת 'יוסיפוס' ל'יוסף בן מתתיהו'. ועדיין – כך אנו משערים –
נותר צלה של האישיות הלא-פשוטה הזו מאפיל על הסביבה העירונית. צל זה הוסר עם
התקבעות השמות החשמונאיים הקלסיים ממש בקרבתו; וגם השם 'בר גיורא' שהתווסף לרחובות
הסביבה תרם מן הסתם לטיהור של מה שבעיני חלק מן הבריות עלול להיראות כשרץ.
ועדת השמות בירושלים ופעולתה
מעוז עזריהו מציין כי העצמאות שנפלה לפתע על חברי ועדת השמות הירושלמית לא
הקילה על המלאכה והם נזקקו לניסיון עמיתיהם בעיר העברית הראשונה (על שם, עמ' 131);
ואכן את רשימת השמות התל-אביבית ניתן היה להעתיק ולערוך בה שינויים בהתאם לרוח
הוועדה הירושלמית (בירושלים, למשל, לשמות בני מתתיהו נוסף הכינוי הפשוט 'מכבי').
אולם, היו לירושלים אתגרים משלה, ולענייננו חשוב ההתמודדות עם מורשת השמות
האנגלית. לא נספר כאן על הבעיה בשימור שם הרחוב 'קינג ג'ורג'; את השם הזה ניתן היה
איכשהו לעכל; אבל אי אפשר לעכל את 'פרינסס מרי', שרחובה שכן באזור מרכזי השלטון
הבריטי (מגרש הרוסים), וזו הפכה ל'שלומציון המלכה', שאליה ניתוסף, כמתבקש, רחוב
'ינאי' (21.6.1949). מעניין שנבחר 'ינאי', ולא 'אלכסנדר ינאי'; כביכול, ינאי הוא
גרסה מרוככת לשמו של המלך החשמונאי שעשוי
להזכיר מגמות שלא עלו בקנה אחד עם תפיסת היהדות של חז"ל. את מתתיהו הנציחה
ירושלים רק בשנת 1961 בשכונת גאולים-בקעה, כך שבסופו של דבר התקבלו מספר גושים
חשמונאיים בירושלים.
בסיכום, המגמות הציוניות להנציח את החשמונאים ברחובות פעלו בירושלים ובתל
אביב בצורות שונות ובקצבים שונים הקשורים באופיין המיוחד של הערים ובהיסטוריה
הספציפית של כל אחת מהן. הנושא גדול ורחב; לא נכנסו כאן לישובים קטנים שרחובותיהם
או שמם הוקדשו לחשמונאים (אלעזר) ואחרים.
קברי המכבים - אתר מנציח
לזיהוי מודעין וקברי המכבים דרוש מאמר נפרד. כאן רק נציין שבסמוך לעיר מודיעין
של היום, בצמוד לכביש 443 לנוסעים לכיוון
בן שמן יש שלוט רחב שמפנה לציון קברותיהם של המכבים. קברים אלו היו על פי המקורות
שבידינו (ספר מקבים) קברים מרשימים ביותר. פאר זה לא שרד בימינו ורק נשארו כוכי
קבורה מאוחרים לתקופה ההלניסטית. זיהוי קברות המכבים דווקא במקום שמראים כיום החל
בראשית המאה העשרים במסורת טיולים שערכו למקום תלמידים מגמנסיה הרצליה בתל אביב
והעליה ל"קברות המכבים" הפכה מסורת רבת שנים, כחלק מהיהוד של האזור
שהוזכר למעלה.
חקר זיהוי הכפר מודיעין ממנו הגיעו המכבים ושבסמוך אליו היו קברותיהם
המפוארים עדיין עומד כחידה לא פתורה.
הנה כי כן, זיכרון המכבים בשמות יישובים, חורבות ורחובות מעידים עד כמה
המסורת העברית רואה בהם דמויות שניתן להזדהות עימן גם בחלוף אלפיים שנה מאז התרחשו
וגם אם מקום שבתם המדויק לא ידוע לנו במדויק. המורשת קיימת וההזדהות עם המאבק
ביוונים נשארה לאורך דורות.
לקריאה נוספת
מעוז עזריהו, על שם – היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל,
ירושלים תשע"ב.
ישראל רונסון ויוסי שפנייר, 'מרחב מודיעין – הבניית זיכרון המכבים', מחקרי
יהודה ושומרון, כא (תשע"ב), עמ' 225-207.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 28 בדצמבר 2018
תגובות
הוסף רשומת תגובה