פריחה של ראשית חורף (חנוכה), והרהורים על החורף בפסגת זאב
בימים אלה של ראשית חורף, במהלך ימי
החנוכה יצאתי לסיבוב קטן בשכונה לראות איך מתנהג עולם הטבע במחוזותינו. לראות כיצד
השפיע הגשם הרב במהלך חודש מרחשוון (נובמבר) שהיה עשיר בכמות גשמים ומעט הגשם של
חודש דצמבר.
מסתבר שהגשם הרב שירד לפני כחודש השפיע
בצורה מדהימה על עולם הצומח כפי שניתן לראות כאן ממש מתחת לאף בסביבותינו.
מלבד המרבד הירוק העוטף את כל הסביבה כאילו היינו שווצריה המוריקה, הצמחים
קלטו את העניין והקדימו את מועד הפריחה.
הפרחים שברגיל פורחים בסוף החורף
(חודשים פברואר-מרץ) הקדימו לפרוח, כאילו לומר לנו צריכים להספיק לסיים את מחזור
החיים לפני שהגשם נגמר. או אולי מסיבות אחרות. הרושם הכללי שמתקבל שהפריחה השנה
הקדימה משהו וכדאי לשים לב ולצאת לראות. עדיין אין הרבה אבל ההתחלה בהחלט מרשימה.
כדי לשתף אתכם בחוויה חילקתי את הסקירה
כאן על פי צבעי הפריחה או הפרי למען הסדר הטוב.
ירוק
כללית, בעקבות הגשם הרב הזרעים שהיו טמונים
באדמה התחילו בנביטה מרשימה. כל ההרים סביב, וגם אלו שבכיוון ספר המדבר עטופים
ירוק. הצבע הירוק בולט במיוחד בצידי כבישים ומדרכות שם יש ניקוז של מים רבים יותר.
בלי הבחנה במינים השונים של הצמחים ניתן לראות את השינוי שחל מאז ימי הסתיו שאינם
רחוקים כל כך.
![]() |
כלניות בפריחה - בגבעה ארכיאולוגית | צילום: יוסי שפנייר |
אדום
הצבע האדום שאופייני כל כך לפריחה
האביבית בימים אלה בולט בשני צמחים.
שרביטן מצוי -
השרביטן אינו פורח בתקופה זו (פריחתו
בקיץ מאפריל ועד אוקוטבר) אבל הפרות העסיסיים שלו בולטים למרחוק. השרביטן כשמו כן
הוא בולט בענפיו כמו שרביטים והפרות האדומים והעסיסיים בולטים למרחוק וקוראים
לציפורים לבוא לטעום ותוך כדי כך להפיץ את הזרעים למרחוק.
כלנית מצויה - הצמח האדום השני שבולט בשטח היא
הכלנית. הכלנית שפריחתה על פי המגדירים בחודשים ינואר-מרץ התחילה את הפריחה השנה
מוקדם יותר עוד לפני סוף חודש דצמבר. היא בולטת בעלי הכותרת האדומים ובכתר לבן
פנימי. בימים אלה העלים רעננים ומספר
הכלניות הם בודדים אבל מרשימים כרגיל.
![]() |
צפורני חתול - בגבעה הארכיאולוגית | צילום: יוסי שפנייר |
צהוב
סביון אביבי - הצבע הצהוב בולט גם הוא בשטח בימים
אלה. הסביון האביבי יוצר פריחה של משטחים בקבוצות גדולות. צמח נמוך אבל בולט בשטח.
עיקר פריחתו בחודשיים הבאים, כשמו כן הוא פורח בעיקר באביב, אבל כאמור גם הוא
מקדים השנה את פריחתו לפחות בעוצמה ובמשטחים היפים שהוא יוצר.
צפורני חתול – צמח מרשים נוסף שמתחיל בימים אלה את
פריחתו הצהובה-כתומה. עכשיו בבודדים אבל בהמשך במשטחים רחבים. הוא קרוי כך על שם
הפירות שלו שדומים לציפורנים של חתול.
זהבית השלוחות – לזהבית בצל קטן שנמצא בסמוך לקרקע.
הוא מצוי בין סלעים בשטחים הפתוחים בפסגת זאב. השם שלו מסגיר את צבעו (זהב) והמילה
שלוחות הקשורה בשמו נובעת מכך שהבצלים שלו שולחים שלוחות ריבוי תת קרקעיות שמהם
מתפתחים בצלים וצמחים חדשים. במגדיר הצמחים מצוין שהוא פורח בחודשים פברואר-מרץ. אבל
כאמור הפריחה כאן באזור החלה חודשיים לפני ההנחיות של המגדיר.
סגול
מקור חסידה – צמח חד-שנתי שגובהו יכול להגיע עד ל 8-6
ס"מ. הפרח נמוך אבל בולט בצבעו בשטח. השם נובע מכך שהפרי שלו דומה למקור של
חסידה, ארוך וצר. עמודי העלי מתארכים ויוצרים מעין מקור. כשהוא מתייבש וניתק הוא
מסתלסל ולכן הילדים נוהגים לעשות ממנו מעין "שעון" שניתן בדקירה קלה
להצמיד אותו לבגד.
![]() |
שקד - פריחת שקד בגבעה הארכיאולוגית | צילום: יוסי שפנייר |
לבן
צמח סבא – אחד הצמחים שראיתי בגבעה היה יוצא
מהכלל. זהו צמח "סבא" שנמצא בימים אלה בשלב של הפצת זרעים.
"סבא" הוא כינוי לעטרת הזרעים שדומים לזקן סבא ובעזרת הרוח הם מופצים. שאריות
של הפריחה משנה שעברה.
שקד מצוי – השקד ללא ספק הוא הסימן המובהק לחג
האילנות הלא הוא ט"ו בשבט. שקד הבר גדל באזורי ההר ובדרך כלל העצים הם שרדי
מטעים או פליטי תרבות. ניתן להבחין בו בקלות כיוון שהוא בולט על רקע העצים הירוקים
או כאלה שעומדים בשלכת. בדרך כלל עדיין
נמצאים שאריות של פרות משנה שעברה על העץ העוזרים בזיהוי. במגדירי הצמחים כתוב
שפריחתו של העץ בחודשים פברואר-מרץ. כאמור גם כאן, ולא רק כאן, קיבלתי דיווחים
ממקומות שונים בהרי יהודה שכבר נראית פריחת השקד באזורים הפתוחים.
השוני בקצב הטבע בספרות והמלצה לצאת
לטבע
השוני שחל בעולם הטבע בשנים האחרונות נבדק
בצורה מדעית במסגרות שונות, מהם עולה ההשפעה ההרסנית שיש לאדם על הסביבה כתוצאה
מהפיתוח והתערבות שלנו בסובב הטבעי ואולי הפריחה המוקדמת שאנו עדים לה היא חלק
מהעניין.
אם מסתכלים בעולם הספרות היפה גם שם הדברים
בעבר נראו אחרת. נביא דוגמא מהספר הנפלא שכתב אמוץ כהן, יליד המושבה מוצא הנמצאת
בדרך לירושלים. אמוץ היה מורה לטבע ובספרו עונות השנה שראה אור בשנת 1958 תאורים
רבים של עונות השנה השונות עם המאפיינים הטבעיים שלהם. בתיאור החורף בולטת מאוד
האפרוריות הקור הגשם שאינו פוסק מלרדת ועולם הטבע המדוכא. הסופר מוצא לו נחמה
בבעלי החיים המועטים סביבו כיוון שעולם הצומח רדום לגמרי. בפרקו ימי סגריר הוא כותב:
ימי סגריר
עגומים ימי הסגריר בחורף ומהלכים שיממון
ודיכאון. גשמים שיורדים בלי הפסק עוכרים את רוחך. ואפילו אין גשמים יורדים – המעטה
הכבד של עני עופרת נוסך עליך תוגה. מה לעשות בימים כאלה? הלב מהרהר במחמדי הטבע
שבשדות, בהרים ובעמקים, באפרים ובנחלים אלא שגשמים ורפש כובלים אותך ובעל כורחך
אתה יושב כלוא בבית...אני עומד לפני החלון... יפים השמים לעין אפילו כשהם מעוננים...
הללו מפליגים ונוסעים בכוח הסערה שברומים...
צא אל מחוץ ליישוב וחטוף שעה קלה של
טיול נעים. במקום שהשדות מתפשטים ושטחי סלעים מתבלטים ושיחים ובני-שיח של בר נראים,
אפשר לגלות עתה את חיוכיהם של ראשוני פרחים. כמו החוחיות כן הפרחים מרגישים באויר
היפה ונענים לו ופותחים את כותרתם לרוחה. הנה ניבט פרחו הראשון של צפרני החתול,
קורץ הוא בעין הזהב הטהור שלו, שחה והרח וברך עליו שהחיינו..." (אמוץ כהן, עונות
השנה, עם עובד, תל אביב 1958, עמ' 60, 78).
הנה כי כן, אנחנו בתחילת חורף, ראשית
חודש טבת בימי חנוכה תשע"ה. במגדרי הצמחים מעטים הם הפרחים שאמורים לפרוח.
בספרות העממית מתוארים ימי אלה כימי סגריר ואפרוריות מרובה ואילו בשטח כיום (אם
ואולי) בגלל השוני המתרחש לנגד ענינו בשנים האחרונות החורף מתקצר והופך להיות משהו
יותר אביבי מאשר חורפי. מה משמעות הדבר האים זה משהו זמני? או השפעה שלנון על
העולם הסובב? ימים יגידו וחוקרים יחקרו, אתם יכולים בנתיים ליהנות מהפריחה וחורף
צבעוני.
תודות
למשפחת כספי על דיווחי פריחה ממקומות
שונים בהרי ירושלים שעוזרים להבין את מקצב חיי הטבע יחסית לנעשה בפסגת זאב.
להרחבה
א. עזרה אלון (עורך), החי והצומח של
ארץ ישראל, אנציקלופדיה שימושית מאוירת, תל אביב 1982. (כרכים 11-10).
ב. אבי שמידע, דוד דרום, מדריך פרחי
הבר בישראל, הצמחיה הים תיכונית, ירושלים 1986.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 24 בדצמבר 2014
תגובות
הוסף רשומת תגובה