שלג על עירי – על השלג האחרון בפסגת זאב
אני
כותב שורות אלה שבוע בדיוק לאחר סופת השלג של ראשית חודש אדר תשע"ה (פברואר
2015).
שבוע
לאחר הסופה שחלפה לדברי החזאים הטמפרטורה גבוהה מהממוצע לעונה. במרוץ המרתון שנערך
בתל אביב בסוף השבוע הקדימו את היציאה למרוץ בגלל החום הצפוי ואף הפסיקו אותו
באמצע משום שהיה חם מהרגיל וכמה רצים נפגעו בצורה קשה מהתייבשות. קשה להאמין שרק לפני
שבוע בירושלים הטמפרטורה היתה סביב 0 מעלות וגובה השלג היה במקומות מסוימים בגובה
של כ 20 ס"מ ושבוע לאחר מכן חום גבוה יחסית. שינויים קיצוניים אלה הם כנראה
תופעה חדשה בנוף האקלימי באזור. בשורות הבאות ננסה להאיר את נושא השלג כפי שחבו
אותו קדמונים ומעט תמונות הקשורות לשלג שלנו לפני שבועיים.
שלג
מקראי בדברי משל
במקורותינו
איזכורים רבים ומגוונים לשלג, נציין מספר מצומצם של מקורות מקראיים ומשמעותם הראלית והסמלית.
השלג
כפי שאנו מכרים אותו הוא רך כמו צמר גפן כפי שגם נזכרים הדברים בתהילים בהקשר
לדבריו של הקב"ה: הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר
יְפַזֵּר" (תהילים קמ"ז, טז).
הצבע
הלבן הבוהק של השלג מודגם בתיאור הצרעת של מרים שצבעו היה לבן והזכיר שלג: "וְהֶעָנָן
סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן..."(במדבר
יב י). עניין הצבע הלבן בא לידי ביטוי גם בדברי הנביא ישעיהו בהקשר לחטאי העם:
"לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג
יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ" (ישעיהו א
יח). ובטהרה מהחטא כפי שמובא בתהילים מי שמטהר מהחטא יהפוך כזך ולבן כשלג: "תְּחַטְּאֵנִי
בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין" (תהילים נא
ט).
דרכו
של השלג כמובן לרדת בחורף הקר והגשום ואים הוא לא יורד בעונה הרגילה זה כמובן יוצר
נזק לחקלאי. כך בעל ספרי משלי מנסה להמשיל את היחס לדברים של הכסילים שאינם
הגיוניים ולא במקומם ומזיקים: "כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר
בַּקָּצִיר כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד" (משלי כו א).
מספר
מקורות מצומצם זה מעיד עד כמה שהשלג היה ידוע ומוכר ושימש כמשל בהקשרים שונים.
שלג
בחורף בעבר באזור
זה
לא מחזה נדיר לראות שלג במחוזותינו בחורף. רבים הגיאוגרפים והמסיירים באזור
שמתארים את השלג כתופעה נפוצה ששורדת על הקרקע לעיתים אפילו במשך כמה ימים.
נביא
לדוגמא כמה איזכורים כאלה:
רבי
יהוסף שוורץ
רבי
יהוסף שוורץ, יהודי שעלה ארצה מגרמניה בשנות העשרים של המאה הי"ט (1833)
והתיישב בירושלים וכתב את ספרו "תבואות הארץ" העוסק בגיאוגרפיה
וגיאוגרפיה היסטורית מציין בין דבריו גם את השלג: "ברוב השנים לא נראה בארץ,
אכן לפעמים נמצא שלג הרבה (ומונח איזה שבועות) בפרט בחדש שבט (בשנת תר"ד [1844]
ירד מעט שלג ליל ובשחרי כ"ב בניסן) וכן נזכר במסכת יומא דף לה ע"ב במעשה
הלל הנשיא וכן בספר מכבים א יג כב שהיה שלג הרבה בארץ. בשנת תקי"ד [1754] היה
שלג הרבה מאוד וקור גדול עד שמתו מקרירות
כ"ה אנשים בגליל אצל עיר נצרת. ושמעתי בשם זקן אחד שהתמיד השלג בשנה ההיא עד
חודש סיון וכמעט לא נמצא מנין... פה עיר הקודש בחג השבועות כי בלילה ההוא ירד השלג
כל כך עד שלא יוכל כמעט איש לצאת החוצה בשחרית עת התפילה. גם בשנת תקנ"ח
[1798] היה שלג הרבה סביבת ירושלים" (יהוסף שוורץ, תבואות הארץ, ירושלים
תר"ס, עמ' תט).
אברהם
משה לונץ (1891)
אברהם
משה לונץ, שהיה חוקר ארץ ישראל, כתב מורה דרך בארץ ישראל בסוף המאה הי"ט. היה
זה כמובן בין המדרכים הראשונים שיצאו על הארץ ודרכיה בעברית באותם הימים בין השאר
הוא גם מתייחס לשלג וכך כתב: "מזג האויר בכלל טוב, בימי הקיץ לא ירדו כלל
גשמים, וגם עב קל לא יקדיר את פני הרקיע...ימי החורף הם אך ימי הגשמים, הגשם
הראשון (יורה) יבוא על הרוב באמצע חשוון...בחלק הארץ אשר במערב הירדן, ירד השלג אך
פעם או פעמיים במשך ימי החורף וגם לא שנה שנה. והוא ימס מהר מחום השמש, אך קרח לא
יראה כלל בארץ. בימי הגשם והשלג ירד החום עד 4 מעלות מעל האפס, אך בעבר הירדן
מזרחה לא ירד שלג כלל" (א.מ לונץ, מורה דרך בארץ ישראל, ירושלים תרנ"א,
עמ' 51-50).
חיים
אריה זוטא וליפא סוקיניק (1920)
חיים
אריה זוטא (איש חינוך) וליפא סוקיניק (ארכיאולוג), חברו יחד והוציאו תחת ידם מדריך
סיורים לירושלים וסביבתה משנת 1920 שם הם מביאים סעיף על האקלים של אזור:
"לפעמים יורד בירושלים גם שלג. שלרוב אינו מתקיים זמן רב. (בשנת תר"ף
[1920] ירד של רב בירושלים שגם זיקני העיר לא יזכרו דוגמתו השלג ירד במשך 60 שעות
כמעט בלי הפסק ונערם עד לגבה של יותר מ 75 ס"מ. על ידי השלג ניזוקו הרבה בתים
וביחוד סבלו העצים ממשא השלג הרב שנערם עליהם)" (ח"א זוטא, ול' סוקניק,
מדריך לירושלים וסביבותיה, ירושלים 1920, עמ' 16).
משלושת
דוגמאות אלה המובאים בדברי סיירים קדמונים בארץ נראה שוב שעניין השלג היה מוכר במחוזותינו.
ומשם לשלג של ימינו לפני שבוע.
מקום
חביב עלי לתצפית על השלג ובכלל
בימים
שיורד שלג (וגם שלא) המקום החביב עלי לראות את עוצמות הטבע הוא בגבעה הארכאולוגית
בפסגת זאב מרכז.
ניתן
לראות שם עירוב של טבע ופיתוח. בגבעה ניתן לצפות למרחבים יחסית גדולים ושם גם יש
שילוב בין מעט משרידי הטבע שהיה כאן לפני הפיתוח האורבני של השכונה. בגבעה יש עצים
ושטחים פתוחים והשילוב בינהם מקנה מרחב פתוח מעניין. בדרך כלל לשם מגיעים פחות
והשלג נשאר ללא מפגעי דורכים. כשאני במאמץ להגיע לשם מוקדם לפני בוני בבות השלג.
 |
| שלג בגבעה הארכיאולוגית - תשע"ה - 2015 | צילום: יוסי שפנייר |
מראה
השלג השנה
השנה
השלג היה מיוחד בכך שהוא הגיע גם למחזות שבדרך כלל אינו מגיע מבחינה גובה האזור.
ביום שישי כאמור עליתי לפסגת הגבעה הארכיאולוגית ושם ראיתי עד להיכן הגיע השלג
במזרח.
השלג
הגיע מזרחה לעבר מעלה מכמש ואזור ענתות. משהו שיצר מראה שנראה כמו ערבות של שלג
המוכרים ממחוזות אחרים בעולם. בתמונה ניתן לראות כמה רחבה היתה תפוצת השלג מזרחה.
שוויץ
זה כאן
באותה
גבעה הנזכרת שבה השלג צח לבן ובלתי מופרע צריך גם תיזמון טוב של אור וצל. למזלי
בדקות שהייתי בגבעה בשבוע שעבר יצא לי במקרה להיות ברגעים ספורים של תזמון מעין
זה. מעט קרני שמש הבליחו בצבע זהב והאירו את חלקו המזרחי של הגן. עצי הגן היו
עמוסי שלג אורירי והשמים ברקע היו עם עננים אפורים כהים במיוחד. הקונטרסט (הניגוד)
בין הצבעים יצר מראה מאוד מיוחד שמזכיר מראות ממחוזות אחרים בהם נראה השלג הבוהק
על רקע השמים גדרות האבן והעצים הלבנים.
כלניות
מתחת לשלג
השלג
הפתיע את עולם הצומח והחי. בתמונה אחרת ניתן לראות כיצד הכלניות שנמצאות בתקופה זו
בסוף פריחתם כוסו בשלג לבן וצח וכשהשלג התחיל להתמוסס בצבצו הפרחים החוצה. לכלניות
ולעולם הצומח השלג מהווה מעין שמיכה המגינה עליהם מפני רוחות וכשהשלג מתחיל
להתמוסס זה מהווה עבורם הספקה איטית אבל טובה של נוזלים התמוססות השלג חודרת לקרקע
באיטיות ומזינה את שורשי הצמחים בצורה טובה.
 |
| כלניות שורדות את השלג בפסגת זאב | צילום: יוסי שפנייר |
הנה
כי כן, שלג קצר זה שביקר במחוזותינו בשבוע שעבר ומזמן חלף לו ולא נשאר ממנו זכר
השאיר לפחות אצלי מספר תמונות שמראה כמה יחודי האזור שלנו בהייבטים הקשורים גם
בתמורות אקלימיות ששווה בעתיים לצאת ולראות את היופי המשתנה בחוץ בשלהי החורף.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 3 במרץ 2015
תגובות
הוסף רשומת תגובה