זיכרון כמשתקף בשמות רחובות במזרח בנימין
ברשימה הפעם ננסה לבחון את אופי קביעת
שמות רחובות ביישובים במזרח בנימין תוך בדיקת יחסי הגומלין עם המרחב סביבם. נזכיר
מספר עקרונות של קיבעת שמות רחובות כמעצבי זיכרון על פיהם ניתנים שמות לרחובות ביישובים בארץ ומתוך כך נבחין בהתנהלות בתחום
זה בישובים בהם נתמקד באזור ספר המדבר שממזרח לפסגת זאב.
שם רחוב כמעצב זיכרון במרחב
בעיצוב הזיכרון, המחקר מבחין בין
היסטוריה, מורשת, הנצחה וייצוג; להלן נתמקד ברכיב של ההנצחה תוך התייחסות למרחב
בהם הם נמצאים. בתוך רכיב זה קריאת שמות היא רק צורה אחת של הנצחה. תפקידה להיות
'סוכן זיכרון', שבהרבה מקרים הוא משמש ככלי פוליטי. אודי לבל העוסק בהתגבשות
הזיכרון הישראלי מדגיש במחקרו את הצד הפוליטי: "המיקוח הפוליטי על גבולות
המיתוסים הממלכתיים כולל את המיקוח על השליטה באתרי זיכרון...שמות רחובות...
ובאמצעותם מחדירים את המיתוס לרבדים היומיומים של הפעילות האנושית".
בהקשר זה קריאת שמות רחובות היא צורת
הנצחה מקובלת המשקפת, מטבע הדברים, אופי וזיכרון תרבותיים, והיא חלק מהתייחסות
החברה לסובב. הכוונה בכך היא כמובן לשמות רחובות בעלי משמעות ולא לרחובות בעלי שם
כללי (נייטראלי) שעשוים להיות יפים כשלעצמם, אך אינם משקפים זיכרון (שמות צמחים,
בעלי חיים, בשכונת מנחת בירושלים, מזלות, אבני החושן או עצמים מעולם הטבע
והגיאוגרפיה).
מעוז עזריהו שעסק בחקר דפוסי הזיכרון של
מלחמת העצמאות בחיפה ובתל אביב, מציין כי "שמות הרחובות נועדו [=במקומות אלו]
לתת ביטוי לסיפור הלאומי והן לסיפור המקומי של שחרור העיר בנוף עירוני".
לקביעת שמות רחובות יש כללים
ברורים, כך בעולם וגם במדינת ישראל. כל
גוף מוניציפאלי מגדיר זאת באופי ובהדגשים שלו.
תחילת קריאת שמות רחובות בתל אביב
בראשית המאה העשרים
קביעת שמות רשמיים לרחובות החלה בתל
אביב של ראשית המאה העשרים: "הכל החל בראשית המאה, בכך שמתיישביה של תל אביב
(אז אחוזת בית), רצו להעניק לשכונתם ייחוד תרבותי, וראו צורך להנציח ולסמל את
עבריותה בדרכים שונות, ביניהן בשמות הרחובות. משכונה קטנה בת שישה רחובות ב 1910, תל אביב צמחה ובראשית שנות השלושים היו
בה יותר ממאתיים רחובות נושאי שמות".
בן ישי (עיתונאי, שהיה מזכיר ועדת השמות
בתל אביב בשנות השלושים של המאה העשרים) מציין מספר ענינים הקשורים במדיניות קביעת שמות
הרחובות בעיר, בין השאר ציין את ההקפדה על שמירה על צביון וזיכרון של ההיסטוריה של
עם ישראל, על ידי ראשוני תל אביב, שהקפידו על בחירת שמות כמו: הרצל, אחד העם,
רוטשילד, ז'בוטינסקי ואחרים ובצורה זו ביקשו לשמר את זכרם של המייסדים ופועלם
בעבר. בשלב מאוחר יותר גם הורחבה רשימת המונצחים לתקופות היסטוריות קדומות יותר
וכן לקבוצות עניין הקשורים באזורים או בנושא משותף.
לבל, הראה מגמה פוליטית ברורה שהתקיימה
בתל אביב בקשר להנצחת חללי המחתרות.
בראשית ימי המדינה לא היתה בתל אביב כלל הנצחה שלהם ורק לאחר המהפך הפוליטי של שנת
1977 המגמה השתנתה.
בירושלים
היו פני הדברים דומים, הכללים הוגדרו על ידי ועדה מטעם העירייה וכללו קריטריונים
שונים שמטרתם להנציח אישים ודמויות, תנועות לוחמים ומפקדים הקשורים לעם ישראל
ולתקומתו.
גיוון
בשמות רחובות ביישובים שונים
בישראל נערכו מחקרים על שמות רחובות,
מהם משתקפים מגמות ביחס לתהליך של קבלת החלטות והעדפות בבחירת שמות. במחקר זה עסקו
חוקרים שונים מהם עולים קווים משותפים לגבי תקופת המנדט. מסתבר שלמרות הרציונאל
הכללי המשותף, בכל הקשור להנצחת דמויות מופת מן העבר הקרוב והרחוק, ניכרים דפוסים
שונים בקביעת שמות הרחובות בערים וביישובים בארץ. למשל, לפני קום המדינה הייתה קיימת
מגמה לקרוא שמות רחובות על שם אנשים פעילים בתחום העשייה הציונית. ואילו לאחר קום
המדינה נעשים שימושים בשמות אחרים. בהרבה יישובים וערים ניכרת לאחרונה מגמה לקריאת
שמות בעלי אופי ציוני מובהק - אך יש גם דפוסים אחרים, בהם ממעטים עתה להבליט את צד
הגבורה והשורשים הציוניים. דוגמה מובהקת לכך הם שמות הרחובות בעיר מעלה אדומים
שמציינים שמות נייטראליים (נחלים במדבר יהודה, סוגי סלעים, אבני החושן, צמחי שדה,
כלי נגינה ועוד), אך אף לא שם אחד שמנציח שורשים ציוניים. מחקר משווה שנערך
בקצרין, אריאל ושדרות, שהם 'ישובי קצה' הן גיאוגרפית והן פוליטית-חברתית, מעלה
הבדלים באופי ההנצחה בכל אחד מן המקומות המושפע גם מאופי אוכלוסיה (עולים תושבי
הארץ) וגם מתקופת ההקמה. ביישובים הוותיקים (רמלה ושדרות) שמות רחובות הקשורים
בהיבטים הציוניים, יהודיים וביטחוניים הם בעלי משקל רב, לעומת היישובים הצעירים
(אריאל וקצרין) שם מרכיב הציוני קטן יותר
ושמות הרחובות המשמעותיים הם בעלי אופי 'נייטראלי' בשמות מקומות ונושאי טבע.
שיום ופוליטיקה
הנה כי כן, מקובל שההנצחה באמצעות שמות
הרחובות יש לה משמעות שמעבר לציון נקודה במרחב. הנצחה הנעשית באמצעות קריאת שם
רחוב היא תמציתית, יעילה ומחנכת. נטיעת עמוד ברחוב ועליו שם, אינה מצריכה תקציב
רב, ומשרתת בצורה יעילה וזולה את הצורך להנציח. מושגת בכך כמובן תועלת נוספת –
העברת ערכים חינוכיים והסטורים בצורה בלתי מודעת, וכמובן שמאפשרת כאן לא מעט מסרים
פוליטיים שמקבלי המדיניות הנציחו בהחלטותיהם.
ההשפעה הפוליטית בקריאת שמות רחובות
מודגמת יפה במספר אירועים שפורסמו בירושלים בשנים האחרונות. למשל, סיפורו של ארנן
יקותיאלי, מי שהיה סגן ראש עיריית ירושלים ממפלגת מר"צ והניסיונות להנציחו
בשם רחוב לא צלחו. כך גם לגבי הנצחת איש האצ"ל, זאב אפלבוים. שני המקרים
מייצגים מקרים בהם קבוצות לחץ פוליטיות הצליחו לטרפד החלטת הנצחה מסיבות
אידיאולוגיות שונות. בירושלים הנושא מורכב
ביותר בגלל אופיה המגוון של העיר, ולכן למערכת הזו נוספים לחצים של גורמים דתיים.
ההקשר הפוליטי מובלט יותר בירושלים, גם משום שבעיר ממוקמים מוסדות שלטון שלעתים
לבכיריו יש נגיעה לנושא, כפי שהיה בפרשת קריאת שם רחוב בסמוך לבית המשפט העליון.
לחץ ההנצחה והתור הארוך של ממתינים גרם ליוזמה בעירייה לפצל רחובות ארוכים לשניים.
במקרים מסוימים משפחות המונצחים שרחובות יקיריהם אמורים היו להתחלק מחו בתוקף,
והעירייה החליטה לשנות את ההחלטה. מנגד יש קשיים רבים לעמוד בביקוש של משפחות
המעוניינים שיקיריהם יונצחו. הרשימה ארוכה וכיום ממתינים למעלה מ-200 שמות להנצחה.
למיותר לציין כי הקושי הפוליטי בירושלים כמובן לא מקל על קבלת החלטה ומימלא התור
הארוך אינו מתקצר.
בירושלים כמו גם בערים אחרות קיימת
הקפדה משמעותי של ועדת שמות רחובות בעירייה ששם המונצח ברחובותיה יהיה לו קשר
לעשיה משמעותית בעיר. לא פעם נדחות בקשות של מועמדים שתרומתם לעיר לא הייתה מספקת
אם בכלל היתה קיימת.
השפעה פוליטית מסוג אחר על קביעת שמות
רחובות ניתן לראות בעיר מודיעין בה עלתה הצעה לקרוא לרחובות על שמות חיילים (ולא
גנראלים!) שנפלו במלחמת לבנון השנייה.. פעולה
שיש בה מחאה סמויה נגד התנהלות המלחמה וכן לתת יצוג הולם לנשים, שהוא דל יחסית
בשמות רחובות בארץ בכלל ובירושלים בפרט.
לעומת כל שנאמר כאן, יש להזכיר מקומות
בעולם, כמו ניו-יורק, בהם מצוינים הרחובות במספרים. את העובדה הזאת ניתן להסביר
באופנים שונים, החל בסיבות טכניות וכלה בסיבות תרבותיות – המשקפות אולי את יחס
התושבים לסביבתם ולעברם. נתינת מספרים לרחובות כמו גם שמות נייטראליים אחרים יש בה
כדי לפתור לשלטונות חלק מן הבעיות עליהם הצבענו כאן.
מאפייני היישובים במזרח בנימין
מזרח בנימין הוא חבל ארץ מוגדר באזור
הגובל במדבר יהודה מדרום, הרי השומרון הדרומיים ממערב והמורדות התלולים לבקעת
הירדן ממזרח.
אזור זה מתאפיין באקלים צחיח והוא ממוקם
במורדות ההר הגולשים לבקעת הירדן.
נקודות היישוב שנעסוק בהם כאן ממוקמים לאורך
דרך אלון מאזור מעלה אדומים בדרום ועד לישוב כוכב השחר בצפון. הגדרנו תא שטח הזה
על מנת לתחום את עצמנו בתחום גיאוגרפי מוגדר ולמספר יישובים מוגדרים הנמצאים בתחום
המועצה האזורית מטה בנימין.
בחירת יישובים אלה נעשו גם בגלל מגוון
האוכלוסיה המרכיבה אותם על מנת לבדוק משתנים שונים בקשר לשמות הרחובות ביישובים
אלה.
בחירת היישובים כוללת את יישובים שהוקמו
בטווח שנים קרוב (סוף שנות השבעים וראשית השמונים של המאה העשרים) וכן יישובים שהם
בסדרי גודל דומים מבחינת כמות האוכלוסין (מאות משפחות).
שאלת המחקר שעמדה לנגד עניינו הייתה מהם
הגורמים שהשפיעו על קביעת שמות הרחובות ביישוב ומהם מאפייני המרחב הבאים לידי
ביטוי בשמות אלו?
מאפיינים של שמות הרחובות ביישובי מזרח
בנימין
על פי התמונה המצטיירת ביישובי מזרח
בנימין עולה תמונה יישובית מגוונת שחלק ממנה היא מערך שיום בתחום היישוב המתייחס
למרחב סביב. קריאת שמות לרחובות ביישובים היא ביוזמת תושבי המקום והמועצה האזורית
לא מתערבת בנושא.
נראה שקריאת השמות מתגבשת כאשר היישוב
גדל ומכיל כמה עשרות משפחות והתפרוסת במרחב רחבה ומשמעותית. בשלב ראשון בשנים
ראשונות לא ניכר צורך בקריאת שמות בגלל היקפו המצומצם של היישוב וההכרות האישית של
התושבים. עם גידול כמות האוכלוסין מורגש צורך כזה לעזור בהתמצאות במרחב, גם משום
שכבר אין מכירים את כל התושבים. מהלך זה לעיתים נתקל בהתנגדות של קבוצה כזו או
אחרת שרואה בכך 'התברגנות' או הפיכה ליישוב עם מאפיינים עירוניים.
ביישובים שנזכרו תהליך השיום התרחש
בסביבות שנות העשרים של היישוב שבו היישוב עבר את רף עשרות המשפחות הראשונות.
היוזמה הראשונית וגם בהמשך עם הקמת ועדה
לשמות רחובות ביישוב משמשים בהם 'משוגעים לדבר' שנושא קריאת שמות חשוב להם. בדרך
כלל לא ניכרים התנגדויות מהותיות לקביעת שמות ביישובים. ביישוב רימונים גם בחלוף
למעלה משלושים שנה מאז היווסדו אין התושבים מרגישים צורך בקביעת שמות לרחובות
ביישוב.
ביישובים שנבדקו בסקר שלנו אין הנצחה של
אנשים בכלל לא מהעת העתיקה ובוודאי שלא מהעת החדשה. הייבט זה תואם את הניתן לראות
ביישובים צעירים רבים אחרים דברר שנובע מהרצון שלא ליצור חיכוכים פנימיים כאלה
ואחרים.
בהחלטות לגבי שמות רחובות הייבט המרחבי
הואר משמעותי. רבים השמות שמציינים את הנוף ההיסטורי והטבעי סביב.
כיוון שהישובים שוכנים בספר המדבר ישנם
שמות שניכר בהם הקשר למדבר (דרך המדבר, ערבות מואב, משכנות הרועים). שמות
היסטוריים הקשורים לאזור גם הם באים לידי ביטוי כמו נחלות השבטים (יהודה, בנימין,
אפרים). או אלמנטים מההתנחלות והנהגת העם בעבר ההיסטורי (משכן שילה, משואות [הכרזת
ראשי חודשים]) ההקשר הנופי בא לידי ביטוי גם בצומח המדברי באזור (אשל, שיטה,
רותם). לעיתים יש התייחסות למרכיבים נופיים המהווים בסיס כלכלי של התושבים כיום
(היין, שריגים, סמדר).
יש גם התייחסות לאלמנטים גיאוגרפיים
בולטים בנוף (הר חצור, נחל פרת).
הקירבה הנצפת לירושלים בחלק מהיישובים
השפיעה גם היא על קביעת שמות שיתקשרו לעיר (אריאל, יפה נוף, שלם).
זיכרון לראשית היישוב קיים בשם כללי
(המייסדים) בכפר אדומים ובכוכב השחר נזכר תאריך הקמת היישוב בשם רחוב י"ב
באלול (תש"מ).
 |
| כפר אדומים - שלט רחוב גבול יהודה | צילום: יוסי שפנייר |
 |
| כוכב השחר - שלט רחוב נחלת אפרים | צילום: יוסי שפנייר |
בסקירה קצרה זו ראינו שביישובים בכלל
ולאלו שממזרח לפסגת זאב בקו ספר המדבר בפרט, יש מחשבה ורציונאל בקביעת שמות רחובות
הקושרים את העבר, ההווה והסביבה לכדי מכלול שלם שדרכו מועבר מסר חינוכי-ערכי
לתושבים ולאורחי המקום.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 6 בינואר 2016
תגובות
הוסף רשומת תגובה