זיכרון להתיישבות החלוצית סביב לירושלים והצעות לסיור בחול המועד פסח
סביב ירושלים עד תש"ח היו מספר יישובים
שעלו לקרקע ממניעים אידיאולוגיים וחלקם נכבש ונהרס באייר תש"ח בעקבות המלחמה.
כיוון שמיד לאחר הפסח נציין 67 שנים לנפילתם של יישובים אלה חשבתי שמהראוי לציין
את העובדות שהיו קשורות עימם ולהציע אפשרות לבקר וללמוד על אתרים אלה.
ביישובים שיוזכרו, חגגו את חג הפסח האחרון
כשבאויר היה מתח רב. אף אחד מתושבי אותם יישובים לא שיער כמה קרוב סוף דרכם.
עם החזרה לאזורים ששוחררו לאחר 19 שנים (לאחר
מלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז [1967]) החלו לעסוק גם בפעילות הנצחה. מטרת רשימה
זו להציג מעט מתמונת התיישבות זו ולהציג כמה מאתרי הזיכרון הקשורים בהם על מנת שמי
שירצה יוכל לשלב סיור בחול המועד ולפקוד אותם בשטח.
ההתיישבות סביב לירושלים בתקופת המנדט
מפעל ההתיישבות החלוצית סביב לירושלים מסוף המאה
הי"ט ועד להקמת המדינה כלל סוגים
שונים של התיישבות, מושבה, מושבים וקיבוצים מזרמים שונים. את ההתיישבות באזור ההר
איכלסו עולים ותושבי הארץ שחזון ההתיישבות בער בעצמותיהם שהלכו והתיישבו בנקודות
מבודדות וקשות למחיה. חוסר הניסיון בהתיישבות בהר וחוסר תמיכה של המוסדות המיישבים
היקשו מאוד בדרך. המשותף לכל המתיישבים היה הרצון לרכוש קרקע ולהיאחז במקום כחלק
מהשקפה ציונית-ערכית שתרמה גם לביסוס העורף הכלכלי והביטחוני של ירושלים.
ההתיישבות מצפון לירושלים כללה את עטרות והכפר
העברי נווה יעקב, ממזרח, את בית הערבה ומפעלי ים המלח.
בדרום, את קיבוץ רמת רחל וארבעת קיבוצי גוש עציון
ובמערב, את מוצא, קריית ענבים, מעלה החמישה ונווה אילן (קיבוץ משלט). להלן נרחיב
מעט בתיאור ההתיישבות הזו.
רשימה זו באה להאיר את ההנצחה בדרך המוזיאלית
בשטח הפתוח ובמבנה הסגור.
כחלק מהנצחת מורשת ההתיישבות באזור הוקמו במשך
השנים מוזיאונים ואתרי זיכרון המנציחים את ההתיישבות שהייתה קיימת במקום.
מוזיאונים המנציחים את ההתיישבות נפוצים בארץ
במקומות רבים. מוזיאונים המנציחים את ההתיישבות ההיקפית סביב לירושלים קיימים
במספר מקומות לעיתים ממש באתר בו היה קיים היישוב בעבר ולעיתים המוזיאון מוקם באתר
חלופי בהתאם למקום ההתיישבות (לעיתים החדש) של המנציחים.
להלן נבחן את המוזיאון לתולדות עטרות ונווה יעקב
בגבעת התחמושת, במושב בני עטרות ובמוזיאון בגן הזיכרון בפסגת זאב.
כמו כן נוכל ללמוד על תולדות קריית ענבים ומעלה
החמישה במוזיאון קטן בכניסה לארכיון בקרית ענבים.
להכרת התיישבות במוצא נציג את המוזיאון בבית
ילין שמצוי בסמיכות לבית הכנסת הישן ב'סיבוב מוצא', בדרך לירושלים.
את תולדות גוש עציון מייצג בית העדות ואתר
ההנצחה אשר ממוקם בשרידי המנזר הגרמני בקיבוץ כפר עציון.
רקע - מצב ההתיישבות באזור עד תש"ח
כאמור לעיל, ההתיישבות באזור זה היתה קשה ביותר
ודרשה התמודדות עם תנאי ההר הקשים שגם הגורמים המיישבים (הכשרת היישוב וקק"ל)
לא ראו בהם פוטנציאל גדול ומשמעותי.
ההתיישבות בסביבות ירושלים התרחשה במשך פרק זמן
ארוך, בשלבים, נבחן בקיצור את שלבי ההתיישבות ומאפייניהם. נתמקד ברקע שחשוב להבנת
המוזיאונים ותפוצתם.
א. עד ראשית תקופת המנדט – בתקופה זו
ההתיישבות היהודית סביב לירושלים כללה את מוצא (1894). דילב שממנה יתפתח קריית
ענבים (1912), וקלנדיה (1912) ממנה יתפתח המושב עטרות.
ב. בתקופת המנדט - בתקופה זו יתפתחו באזור קיבוצים ומושבים:
מושבים –
עטרות (1919), נווה יעקב (1924), מגדל עדר (1927).
קיבוצים – רמת
רחל (1926), מעלה החמישה (1938), בית הערבה (1939), כפר עציון (1943), עין צורים,
רבדים, משואות יצחק (1947), נווה אילן (1946).
ערב מלחמת העצמאות התקיימו באזור 12 ישובים.
תשעה קיבוצים [קריית ענבים, מעלה החמישה, בית
הערבה, רמת רחל, ארבעת קיבוצי הגוש ונוה אילן]
שלושה מושבים [מוצא, עטרות, נווה יעקב].
חלוקה אזורית
צפון ירושלים – שני מושבים
ממזרח לירושלים - קיבוץ אחד
מדרום לירושלים – חמישה קיבוצים
ממערב לירושלים – שלושה קיבוצים ומושבה
חלוקה מגזרית
צפון ירושלים – איגוד המושבים (עטרות), המזרחי
הצעיר (נווה יעקב)
מזרח ירושלים – הקיבוץ המאוחד (בית הערבה)
דרום ירושלים -
הקיבוץ המאוחד (רמת רחל), הקיבוץ הדתי (כפר עציון, משואות יצחק, עין
צורים), השומר הצעיר (רבדים).
מערב ירושלים – הקיבוץ המאוחד (קריית ענבים,
מעלה החמישה)
כמות אוכלוסין
א. הגוש הצפוני – כ 350 נפשות
ב. הגוש המזרחי – כ 300 נפשות.
ג. הגוש הדרומי – כ 450 נפשות (ועוד רמת רחל)
ד. הגוש המערבי – כ 300 נפשות (ועוד נווה אילן).
סה"כ כמות התושבים בישובים סביב לירושלים בתקופת
תש"ח הגיעו לכדי 1500 תושבים.
סיום ההתיישבות באזור והפינוי במלחמת העצמאות
א. עטרות ונווה יעקב – מתקבלת פקודת פינוי
בעטרות ביום שישי ה' באייר והפינוי עורך
עד ו ח' באייר (17.5.48) היישוב בנווה יעקב מתפנה על תושבי המקום ותושבי עטרות
בצעידה רגלית לעבר הר הצופים.
ב. בית הערבה – פונה ב י"א באייר תש"ח
(20.5.1948).
ג. כפר עציון – הגוש נפל לאחר ימי לחימה ארוכים
בד' באייר תש"ח (13.5.48) התושבים ששורדים את הקרב האחרון יוצאים לשבי.
תוצאות המלחמה
ב. גוש צפוני – 41 חללים פינוי והרס שני
היישובים.
ב. גוש מזרחי – 8 חללים בית הערבה וכך גם מפעל
האשלג נהרסים עד לייסוד.
ג. גוש דרומי עציון – חללי הגוש – 240 הרוגים
ופינוי ארבעת הקיבוצים.
ד. גוש מערבי – היישובים בגוש המערבי ממשיכים
להתקיים כשהקו הירוק עובר בסמיכות ליישובים עצמם.
מוזיאונים ואתרי הנצחה להתיישבות סביב לירושלים
שניתן לבקר בהם
למפעל ההתיישבות סביב לירושלים עד תש"ח
שהיה בהיקף משמעותי יש ביטוי שונה ומגוון ובעל עוצמת הנצחה שונה.
בהתאם ליוזמות ההנצחה נסקור את האתרים בהם
מתקיימים מוזיאונים ואתרי הנצחה ליישובים תוך הדגשת הנושאים העיקריים המוצגים בהם.
אתרי הנצחה לעטרות ונווה יעקב
במבנה הטרמינאל שבשדה התעופה עטרות, היה קיים
בעבר מוזיאון קטן שסיפר את קורות ההתיישבות בעטרות. ניתן היה לראות בו תמונות
וטקסט קצר מהתפתחות היישוב על שלביו השונים בין השנים 1948-1919 יחודו של אתר זה
שהוא שכן במקום הפיזי שבו היה המושב. בעקבות האינתיפאדה בשנות השמונים של המאה
העשרים השדה הפסיק לפעול ונסגר ועימו גם המוזיאון המצומצם שהיה ממוקם במבנה.
בעקבות סגירת השדה נפתח אתר הנצחה חלופי בצמוד לאתר ההנצחה המרכזי בגבעת התחמושת
במלאות 60 שנה למדינת ישראל בשנת תשס"ח. המוזיאון מציג את תולדות המקום בשישה
שלטים, כשכל שלט מפרט פרק היסטורי של היישוב. בסמוך רשימת הנופלים לאורך שנות
היישוב עד תש"ח. המבקרים יכולים לחזות בסרט קצר המספר על תולדות היישובים
וסופם במלחמת העצמאות. בנוסף לאתר גבעת התחמושת קיים בפסגת זאב צפון (במקביל לרחוב
שמחה הולצברג) מוזיאון פתוח המנציח את ההתיישבות בצפון ירושלים. זהו גן שנחנך בשנת
תשס"ג (2002) ובו מספר שלטי הסבר המספרים את קורות ההתיישבות במקום. הגן
ממוקם במקום שבו היה המושב הכפר העברי נווה יעקב הצופה לעבר עטרות.
במושב בני עטרות אליו עברו כשלושים וחמש משפחות
מתוך הארבעים ושבע שהתגוררו בעטרות קיים גן זיכרון קטן בו חקוקים שמות הנופלים
בעטרות. בנוסף קיים במושב מוזיאון קטן שמשמש חדר הנצחה בו לוח הנצחה לכל אחד
מהנופלים, בו מידע על כל נופל ודרכו במושב. משלטי ההסבר ניתן לקבל מיידע על הווי
החיים בעטרות. בחדר ההנצחה מופקד הטס שהיה חלק מאות הקוממיות שקיבל המושב כהוקרה
על עמידתו במאבק במלחמת העצמאות.
המוזיאון לתולדות כפר
עציון
בכפר
עציון קיימת הנצחה משמעותית ביותר לכל קורות הגוש לאורך הדורות ובעיקר לחמש השנים
שלפני תש"ח. ההנצחה היא בשלטים במרחב הפתוח המציינים את תולדות הקיבוץ וההתיישבות בגוש.
בנוסף קיימים שלטי הסבר לאתרים במשק המהווים שרידים של הקיבוץ בעבר (בור מים, בית
המגורים היחיד ששרד, המנזר הגרמני).
מבנה ההנצחה המרכזי הוא המוזיאון שמספר את קורות
המאבק על גוש עציון. החל בניסיונות ההתיישבות השונים ושלבי המערכה שמובאים בסדר
כרונולוגי עד לנפילה. המוזיאון חודש בשנים האחרונות והוכנסו בו אמצעים אור קוליים
וסרטים הממחישים למטייל את שהתרחש בעבר במקום. בסמוך למוזיאון בית עדות הממוקם
במנזר הגרמני שם מתקיים חיזיון אור קולי ובו מצוי הבור שבו נהרגו אחרוני המגינים
של כפר עציון. בית העדות משמש גם מקום שבו נשמר 'אות הקוממיות' שקיבל הקיבוץ
כהוקרה על מאבקו במלחמת העצמאות.
במסגרת אתרי ההנצחה המוזיאלית בכפר עציון צריך
גם לציין את 'אתר העץ' בסמוך למשרדי המועצה המקומית גוש עציון בהם סיפור ארבעת
הקיבוצים שלכל אחד מהן מוקדש שלט הסבר הממוקמים סביב לאלון הבודד.
 |
| שלט הנצחה בכניסה למכלול הזיכרון בכפר עציון | צילום: יוסי שפנייר |
המוזיאון בבית ילין (מוצא)
המוזיאון בבית יהושע וסרח ילין שוקם שומר ונפתח
במהלך שנת תשס"ט (2009) תחת ההנהלה של המועצה לשימור אתרי התיישבות. מטרת
המוזיאון להדגים את סיפורה המרתק של המושבה מוצא בראשיתה, סיפוריהם של מתיישביה
הראשונים ודמויותיהם של בני משפחת ילין לדורותיהם. למקום יש חזון ורציונאל על פיו
המקום מתפתח. במקום צוות ההדרכה שפיתח חומרי עזר להדרכה המותאמים לגילאים שונים. באתר
חדר הרצאות קטן עם מספר שלטים המספרים את תולדות המקום. וכן סרט קצר המדגים בצורה
סיפורית את שעבר המקום לאורך השנים. קיימת פעילות חינוכית רחבה סביב למבנים שעוברים
שיפוצים בשנים האחרונות. הפעילות בבית ילין היא חלק מפעילות בפארק סובב ירושלים
שהאתר משתלב בו לאורך נחל שורק.
 |
| שלט שימור אתרים מחוץ למבנה - בית ילין | צילום: יוסי שפנייר |
הנה כי כן, ברדיוס לא גדול סביב לירושלים ובמרחק
של כצי שעה נסיעה לכל היותר מפסגת זאב ניתן ללמוד את ההיסטוריה של ההתיישבות באזור.
בתיאום עם המוזיאון ובשילוב הכרות עם האזור שבחרתם ניתן להעשיר את הטיול המשפחתי
של חול המועד הקרב ובא. חג שמח.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 25 במרץ 2015
תגובות
הוסף רשומת תגובה