רשומות

מיהו שקבע את מצבת הראל בדרך לירושלים?

תמונה
מי שיחפש בוויז את 'מנהרות הראל' ימצא אותם בסמיכות ליישוב מבשרת ציון בדרך לירושלים. בנוסף למנהרות בהם עוברים רבבות ביום ניתן למצוא בסמיכות את 'קניון הראל' ו'שדרות הראל', כל אלה תחת לגן הלאומי 'קסטל' שמשמר את המורשת של הלחימה בדרך לירושלים בתש"ח. כל אלה מהווים סוכני זיכרון לחטיבת פלמ"ח-הראל שלחמה בדרך לעיר לפני 74 שנים. עד לפני חמש שנים, לפני היות המנהרות בכביש מספר 1 בדרך לירושלים, הכביש טיפס במעלה הר הקסטל ומי שחלף תחת לגשר המקשר בין שני חלקי מבשרת ציון יכול היה להבחין במילים הראל ובסמל הפלמ"ח לצידו. אלה כמובן העמיקו את המודעות וההכרות עם שם החטיבה המפורסמת. מיהו זה שעמד מאחורי יוזמה זו? רקע להנצחת חטיבת פלמ"ח הראל בסביבות ירושלים חטיבת פלמ"ח הראל הוקמה בשנת תש"ח 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, על-ידי צירוף שלושה גדודים: הגדוד הרביעי של הפלמ"ח (הפורצים), הגדוד החמישי (שער הגיא) והגדוד השישי (ירושלים). מפקדה הראשון היה יצחק רבין. החטיבה נשאה בנטל העיקרי של המערכה על ירושלים ועל הדרך אליה באביב 1948, כאשר לחמה במבצעים הבא

שיר הלל ליער הקהילתי פסגת זאב נווה יעקב (מיר) בעקבות סיור ביום חורפי

תמונה
ביום חמישי כ"ג באדר א' תשע"ט (28 בפברואר 2019) ירדו כמוית משקעים גדולות מאוד בירושלים וסביבותיה, בכל הארץ ירדו גשמים נכבדים באותו היום. על פי סיכומים של השרות המטאורולוגי לפרק גשם זה מסתבר שבאזור ירושלים ירדו למעלה מ 100 מ"מ בפרק של יומיים. כמות זאת היא כעשרים אחוז מהכמות השנתית הממוצעת שיורדת באזור ירושלים. לקראת צהרי יום חמישי המדובר הגעתי מעבודתי מאזור יישובי בנימין. כל הדרך ירד גשם זלעפות ובמקומות שונים בדרך הבחנתי בזרימות לא קטנות של מים בערוצים קטנים וגדולים היורדים מזרחה לכיוון בקעת הירדן. מי שחובב זרימת נחלים בחורף יודע שחייבים לצאת לדרך כשיורד גשם. האמת, שקר וגם רטוב ומה שבאמת הלב רוצה לעשות זה לשבת עם ספל מרק חם בבית ולהסתכל דרך החלון בגשם המזרזף. אבל מי שבאמת רוצה לחזות ביופי הטבע טוב שיתעטף בבגדים חמים ועד כמה שניתן אטומים ויצא לדרך. כמובן בזהירות המתבקשת. זה מה שעשיתי ומעט מההתרשמויות והתמונות ברשימה הפעם. שני נחלים משמעותיים בשכונה את שכונת פסגת זאב חוצים שני נחלים משמעותיים שזורמים ממערב למזרח ומנקזים לתוכם מים. הנחל הצפוני הוא נחל המכ

ענייני פורים ואביב בפסגת זאב

תמונה
השבוע נציין את חג הפורים שבכל שנה מעוברת מצוין באדר ב'. דחיית פורים בחודש בגלל תוספת אדר בשילוב חורף גשום במיוחד מביא לכך שפורים יוצא בשיא הפריחה וכדאי לנצל אותה גם למבט לעולם הטבע בחוץ. בפינה הפעם נרצה להתייחס להקשרים שבין החג ההיסטורי ומשהו ממנהגיו ולעניין חג האביב שנחגוג בעוד כחודש. עיבור השנה דווקא חודש אדר   מדוע ישנם שני חודשי אדר בשנה מעוברת? מן התורה אנחנו מצווים לחוג את חג הפסח באביב: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה" (דברים טז א). מקור השם אביב הוא בשלב מסוים של הבשלת החיטה. זאת אנחנו רואים כפי שנזכרים הדברים במכת הברד במצרים שם נאמר "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה [הוכתה] כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל, וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת [מאוחרות] הֵנָּה" (שמות ט לא-לב). לפי הפסוק במכת הברד הפשתה והשעורה שהיו במצב הבשלה מתקדם, כלומר, גבעוליהם היו קשים וחלולים כמו אבוב (מכאן השם אביב) הם נשברו במ

המהנדס דוד סֵקֶלי ופועלו בתקופת מלחמת העצמאות

תמונה
תמונת דוד סקלי | באדיבות: אילן סקלי דוד סקלי הוא שם לא מוכר לרוב הקוראים ודאי לא הצעירים שבהם. דוד סקלי היה קצין ביצורים ששרת בהגנה באזור הקיבוצים קריית ענבים, מעלה החמישה ונוה אילן. בשורות הבאות נציג את פועלו של אדם מיוחד זה. לפועלו של סקלי נחשפתי במחקרים שעסקתי בהם בנושא גוש עציון. בשנת 1946 בנה כביש לכפר עציון מטעם הסוכנות. דוד היה מעורב בתיכנון וביצוע של מנחת למטוסים קלים על קטע כביש מתאים שהיה במקום. בשלב שכתבתי את הספר על שער הגיא (בשיתוף עם ישראל רוזנסון) הסתבר שבמסגרת שרותו באזור הוא גם צילם תמונות שכיום הן נדירות ביותר וכמה מהן שובצו בספר זאת תודות לבנו אילן סקלי שעזר לנו מאוד באיתור חומרים על אביו. בימים אלה אנו כותבים (פרופ' רוזנסון ואני) מאמר על הביצורים וההגנה בסביבות קריית ענבים ומעלה החמישה בתקופת מלחמת העצמאות. סקלי היה קצין ביצורים חבלי בחבל קרית ענבים. הוא תכנן כמה מהם ועקב אחרי ביצועם. לשם כך ביקשתי מבנו לכתוב בתמצית את קורות דרכו של אביו ודבריו מובאים כאן בהערכה. קורות חייו של דוד סקלי אילן סקלי מהונגריה לארץ ישראל והשתתפות מבצעי בניה ד

עורי צפון ב' - ההתיישבות היהודית מצפון לירושלים עד תש"ח, פרקי יומן, זיכרונות ומחקר

תמונה
בימים אלה ראה אור הספר שערכתי, עורי צפון ב', בהוצאת שערים לחקר ירושלים. בספר שלל מאמרים הקשורים להתיישבות היהודית מצפון לירושלים. חלק מהחומר ראה אור כאן בעיתון בשנים עברו מתוך מטרה לחשוף את התושבים לפרשיות שהתרחשו כאן באזור לפני הקמת המדינה. עטיפת הספר עורי צפון ב' מפעל המשך לעורי צפון א' ספר זה הוא המשכו של עורי צפון חלק א', שראה אור בשנת תשס"ט (2009). לאחר שהתפרסם הספר הראשון חשבתי שרוב החומר שהיה מצוי תחת ידי ראה אור. במרוצת השנים שחלפו, תוך חשיפת הנושא לקהל הרחב בהרצאות ובסיורים בשטח, בנבירה בארכיונים, בשיחות רבות שניהלתי עם אנשים שהיו במקום בצעירותם או עם קרובי משפחה של אנשים שהתגוררו באזור, התברר שהיו מקורות מידע נוספים שכללו יומנים, מחברות, זיכרונות ותמונות נשכחות שלא ידעתי עליהם קודם. חלק מהאנשים שעמם נפגשתי היו צעירים שהתגוררו מצפון לעיר וכיום הם חשים חובה לספר ולהעביר את המידע לדורות הבאים. עם חלוף הזמן התברר שהצטברו מספיק חומרים חדשים כדי לצרפם לספר נוסף. מטרת ספר זה, כמו גם קודמו, להאיר ולפרסם ברבים חלק מהפרשיות העלומות שהתרחשו