ארץ הצבאים – בפסגת זאב



ארץ הצבי הוא אחד מכינוייה של ארץ ישראל כפי שמופיע בתיאור מלחמה באזור, אליו ימלטו ויגיעו בסופו של דבר לארץ ישראל: ובאו "וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי..." (דניאל יא מא). צבי הוא שם של יונק גדול ויפה שיש ממנו כמה מינים בארץ ואחד מהם מצוי בעשרות פרטים בסביבות פסגת זאב. צבי גם משתלב בשם של אתר ארכיאולוגי בפסגת זאב מזרח וגם שם של קוץ הפורח בימים אלה על ההקשרים השונים עם הצבאים בשורות הבאות.

צבאים בפסגת זאב מרכז | צילום: יוסי שפנייר

הצבי הארץ ישראלי בפסגת זאב
כבר הזכרנו בפינה שלנו כאן כמה פעמים את הימצאותם של הצבאים באזור פסגת זאב בתפוצה מאוד רחבה בשטחים הפתוחים בעיקר ממזרח לאזור המבונה של השכונה.
בימים אלה של תחילת שנה יצאתי לסיור רגלי באזור המזרחי של פסגת זאב מרכז ביער הקהילתי (מיר) בין נווה יעקב לפסגת זאב.
עולם הטבע נמצא בשלב זה בתרדמה של סוף קיץ. אין כמעט פריחה. הצמחים יבשים ובכל שולט הצבע הצהוב. יחד עם כך ניתן היה להבחין בפעילות ערה ומעניינת.
ראש לכל הצבאים. ידוע שבאזור פסגת זאב קיימים עדרי צבאים המשוטטים בשני ריכוזים האחד בנחל זמרי שבין פסגת זאב מרכז לפסגת זאב מזרח. והשני ביער הקהילתי (מיר) וסביבתו שם אני סיירתי.
במהלך סיור של כשעה וחצי הבחנתי בלא פחות מ15 צבאים, זכרים ונקבות וגם שני עופרים שעדיין ינקו את חלב אימם. כמקובל אצל צבאים הם הסתובבו בקבוצות קטנות (6-4 פרטים) ואכלו מהצומח היבש בסביבה.
שני זכרים עליהם צפיתי מרחוק היו עסוקים במשחק נגיחות עם הקרניים תופעה ידועה ומוכרת בעולם הצבאים.
במהלך הסיור גם נפגשתי עם כמה "תחנות הרחה", קבוצות גללים שמטיל הצבי ועושה בו שימוש לצורכי תקשורת.
כיוון שבתקופה זו המזון יחסית מצומצם הצבאים מגעים למחזות לא צפויים בחיפוש מזון. מספר תושבים בפסגה עידכנו אותי שנצפו צבאים אוכלים להנאתם את הדשא בגן הארכיאולוגי במרכז פסגת זאב. דיווח זה הוא מעניין משום שעל מנת להגיע למדשאות של פסגת זאב מרכז על הצבי לעבור בשטח מבונה וזאת הוא עושה כנראה בגלל רעבונו לצמיחה עסיסית הנמצאת בגן.
גם אני צפיתי לפני שנתיים בצבי משוטט בשעות היום באזור פחי האשפה של רחוב חיל האויר. עדר הצבאים אינו פוחד כנראה מסביבות אדם וכך מגיעים הדברים לידי שוטטות בשטחים הפתוחים וגם בשטחים המבונים בסמוך לרחובות.
  

חורבת מנזר הצבאים
קשר נוסף עם צבאים בפסגת זאב הוא חורבת מנזר הצבאים שהוא תרגום של השם הערבי  דיר ע'זאלי. האתר ממוקם בשכונת פסגת זאב מזרח בין הרחובות יצחק טוניק מצפון לרחוב משה רחמילביץ' בדרום. האתר הארכיאולוגי מוקף בגדר ולא ניתן לבקר במבנה עצמו. אך ניתן לצפות עליו מגן המשחקים הצמוד. סביב לגן ולאתר קיימת בניה צפופה. כיוון שבצבאים אנו עוסקים ננצל זאת לסקירה קצרה של האתר ומעט רקע למה שהיה סביבו מתוך כוונה שמודעות למקום תעזור להתייחס לאתר ולשומרו למחר. את המקום גילה לראשונה ש' גיבסון בזמן עריכת סקר ארכיאולוגי בשנת 1981.
לקראת הקמת המבנים סביב, במהלך שנת 1990 נעשתה חפירה נרחבת מטעם רשות העתיקות. את החפירה ניהלה רינה אבנר ומתוך דו"ח הסיכום הסופי יובאו כאן עיקרי דברים.

שרידים במקום
האתר ממוקם ברצועת ספר המדבר כמו כל השכונה. על גבעה עשויה קירטון (גיר רך) המאפשר למקם בורות מים לצרכי המתגוררים במקום. האתר ממוקם על צומת דרכים מקומיות שחיברו את המקום מצד אחד לירושלים בכיוון דרום מערב. ודרך נוספת עברה צפונה לעבר הדרך הראשית דרך גב ההר שבין ירושלים ושכם ומזרחה לכיוון חיזמא וצפון מדבר שומרון.
בחפירה נחשפו שרידי מבנה גדול 25מ' X 35מ'  שיוחסו לתקופה הביזנטית והערבית הקדומה (המאה ה-ח' לספירה). במבנה הובחנו שלושה שלבי בניה. השרידים הבולטים בסביבה אורוות, גתות לתעשיית יין ובית בד ליצור שמן. קירות המבנים השתמרו לגובה מירבי של 2 מ'.
בתוכנית ניתן להבחין בקירות היוצרים חדרים בגדלים שונים ובכיוונים שונים.
באחד החדרים שנחפרו היתה רצפת פסיפס לבן גס ששרידים שלו ניתן לראות עד היום במקום. בחדר זה היו מתקנים חקלאיים תעשייתיים לייצור שמן. בתוך החדר נמצאו ממצאים שונים המעידים ככל הנראה שהייתה קומה שנייה ויתכן שבו היה מבנה תפילה נוצרי (הממצאים המרמזים לפעילות נוצרית היו עמוד, כותרת של עמוד עם עיטורים, שבר של לוח שיש שאולי היה שייך לשולחן פולחני נוצרי) ומכאן שכנראה מדובר במנזר.

אזור פסגת זאב ומנזרי מדבר יהודה
תופעת הנזירות במדבר יהודה בתקופה הביזנטית היא רחבה ביותר. כיון שמדובר בתופעה חשובה נציין כמה נקודות הקשורות בהתפתחות הנזירות באזור כפי שמציג פרופ' יזהר הירשפלד במחקריו. פסגת זאב המוקמת בסמיכות רבה למדבר יהודה כנראה הושפעה מנזירות זו. מטרתם של הנזירים הייתה להתרחק ולהתבודד מן היישוב העירוני ולכן עיקר פעילותם הייתה מרוחקת בתוככי המדבר. מצד שני הייתה מערכת גדולה של תמיכה נוצרית בשלטון הדתי המרכזי בירושלים והקרבה היחסית הייתה גם כן בעלת משמעות. שולי הנזירות הייתה קרובה לעיר עצמה ואף באזור שלנו. בשני אתרים ניתן להצביע על פעילת נזירית נוצרית. אתר אחד הוא האתר הנסקר בזה והאתר השני הוא הגבעה הארכיאולוגית (ראס טוויל), בפסגת זאב מרכז, שנסקר כאן בעבר.
במחקר, מחלקים את תופעת ההתפשטות הנזירות לשלשה שלבים: שלב הייסוד, הוא שלב של ראשית תנועת הנזירות, במאה הרבעית לסה"נ, בתקופה זו נוסדו שלושה מנזרים, אחד מהם קרוב לפסגת זאב בנחל פרת. מנזר זה נוסד על ידי נזיר בשם חריטון.
השלב השני היה שלב ההתפשטות, במאה החמישית לסה"נ, בשלב זה הנזירות מתפשטת במדבר יהודה ונוסדים מנזרים רבים בנהם מנזר במעלה אדומים. יתכן שבשלב זה נבנה המבנה שאנו עוסקים בו כאן.
השלב השלישי הוא שלב השיא בנזירות במדבר יהודה, מסוף המאה החמישית ועד לכיבוש המוסלמי בשנת 638. אז היו במדבר עשרות מנזרים קטנים וגדולים ומאות רבות של נזירים שחיו בהם.
החוקרים סבורים שהמבנה שאותו אנו מתארים כאן היה סוג של מנזר השייך לקבוצה המכונה קונוביום. זהו מנזר שבו החיים היו משותפים וכמוהם יש במעלה אדומים במישור אדומים ונחל פרת. יתכן והמנזר בפסגת זאב היה חלק ממערך זה. הוא היה קטן ולא מרכזי ולכן לא התפרסם ולא הוזכר בספרות הנוצרית.

חורשף מצויץ - פסגת זאב מרכז | צילום: יוסי שפנייר

חורשף מצויץ (קוץ הצבי)
הקשר נוסף עם הצבאים באזור זה הוא בהקשר בוטני. כפי שציינו למעלה ימים אלה הם ימי סוף קיץ וכמעט ואין פריחה בשטח הפתוח. בתקופה זו עדיין ניתן לראות במקומות מסוימים (לא בפסגת זאב) את סוף פריחת החצב. אבל מעבר לכך אין כמעט פריחה. לכן משום כך בולט בפריחתו קוץ רב שנתי בשם חורשף מצויץ. זהו פרח קוצני שבולט בפריחתו הסגולה העדינה ומצוי בשטחים הפתוחים בסביבה.
שמו בערבית של הקוץ הוא אל ע'זל (נקרא – רזל) שפרושו בעברית קוץ הצבי שמומחי הצומח מספרים שמקור השם ביופיו של הקוץ שהזכיר את יופיו של הצבי (אתר צמח שדה).

אפילוג
כשחזרתי למזרח פסגת זאב מרכז יומיים אחרי ראש השנה כדי לצלם את החורשף המצויץ לרשימה זאת נתקלתי שוב בצבאים שתוארו למעלה, הפעם הייתי עם מצלמה. היו שם שישה פרטים. שני זכרים ושתי נקבות ושתי עופרים. הם הסתובבו בסמוך לרחוב אמנון ליפקין שחק המחבר את רחוב סיירת דוכיפת עם אזור בנה ביתך. הצבאים הסתובבו בינות למשאיות החונות (ראו תמונה) כאילו הם בני בית במקום. חשבתי לעצמי, יתכן שאבותיהם של הצבאים שמשוטטים כאן כיום ששוטטו כאן בנוף בעבר הרחוק אולי השפיעו על יושבי האזור לקרוא לשרידי היישוב על שם הצבאים המרשימים. ואולי גם הכינוי לקוץ העדין בא מהשפעת מראה בעל החיים המרשים בסביבה. לצבאים הקשרים רבים ומגוונים על שלושה מהם הצבענו כאן, הקשר בינהם מעניין ומעורר מחשבה.

לקריאה נוספת
ר' אבנר, "דיר ע'זלי: מנזר ביזאנטי מצפון-מזרח לירושלים", עתיקות, 60 (תשס"א), עמ' 52-25.
י' הירשפלד, המדבר של העיר הקדושה, מנזרי מדבר יהודה בתקופה הביזנטית, ירושלים תשס"ב.
י' יום -טוב, צבאים בישראל, ירושלים 2016.
ע' קלונר, סקר ארכיאולוגי של ישראל, סקר ירושלים, האזור הצפוני-מזרחי, ירושלים תשס"ב, עמ' 40 (אתר 92).

_________________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 20 בספטמבר 2018


תגובות

המאמרים הנקראים ביותר

בית הכנסת האשכנזי בפסגת זאב מרכז – ציוני דרך

60 שנה לפעולת שומרון (קלקליה) ורחוב – ירמיהו ('ירמי') ברדנוב

בית הכנסת 'משכן יצחק' בנוסח צפון אפריקה בפסגת זאב מרכז

המהנדס דוד סֵקֶלי ופועלו בתקופת מלחמת העצמאות

שתי גבעות ומנזר בדרומה של ירושלים גבעת המטוס, גבעת הארבעה ומנזר מר אליאס שבדרום ירושלים

חורבת עדסה – יישוב חקלאי מהתקופה הביזנטנית בפסגת זאב מרכז

70 שנים לנפילת השישה עשר

אורי בן-ארי לדרכו של אדם, מפקד ומנהיג | יוסי שפנייר וישראל רוזנסון

ענייני פורים ואביב בפסגת זאב