בית הכנסת 'משכן יצחק' בנוסח צפון אפריקה בפסגת זאב מרכז
בית הכנסת 'משכן יצחק', הממוקם ברחוב הגדוד החמישי בשכונת
פסגת זאב מרכז הוא בית כנסת מרשים מבחוץ וכשנכנסים מתרשמים גם מהעיצוב והתיכנון
הפנימי. כדי לקבל מושג על בית הכנסת והקהילה המאכלסת אותו ביקשתי מפרופ' נח דנא
פיקארד, ממייסדי בית הכנסת והמשמש מרה דאתרא לחברי הקהילה שישתף אותי בקורות בית
הכנסת. בשורות הבאות סיפור של קהילה ומקום.
 |
| בית הכנסת משכן יצחק - מבט מהחוץ לכיוון דרום מזרח | צילום: יוסי שפנייר |
תחילת
הדרך והשם
הקהילה נוסדה בשם
"נחלת אמת", לפי ראשי תיבות אמ"ת = אלג'ריה מרוקו תוניסיה כדי לסמן שבית הכנסת מכוון לכל יוצאי צפון אפריקה.
נחלת אמת נשאר שם העמותה.
מקור השם משכן יצחק הוא
בשם אביו של אלברטו עטיה תורם בית הכנסת שמוצאו בפנמה. הוא גם תרם את בית כנסת בית
יצחק בפסגת זאב מזרח. החיבור בין עטיה לקהילת בית הכנסת משכן יצחק נעשה על ידי
תושב השכונה שהכיר אותו וקישר בינו לבין הפעילים בבית הכנסת.
בתחילת
הדרך כל הקהילות יחד
בית הכנסת "נולד" בקיץ של שנת 1986, התפילה ראשונה
כקבוצה היתה באותה שנה בראש השנה של שנת תשמ"ז. הרעיון לתפילה יחד נולדה
בסלון של אחד החברים.
נח מספר את חוויתו האישית מתחילת הדרך: "הגעתי לשכונה
בחודש נובמבר של שנת 1985, הייתי בין הראשונים בשכונת פסגת זאב מרכז. בעצם היה רק
פסגת זאב מרכז. שבת ראשונה שהתקבצנו לתפילה משותפת היינו כ 20 מתפללים והתפללנו
בכיתה בבית ספר ממלכתי א".
בהזדמנות זו, שאנו עוסקים בראשית דרכה של קהילת משכן יצחק,
מציין נח שצריך להזכיר את הראשון שהחל
לגבש את הדברים. היה זה שבח טייטלבאום, אדם מיוחד במינו, הוא הגיע קצת לפניי לשכונה
כך מציין נח. הוא דאג לספר תורה, כי בלי ספר תורה אין בית כנסת. הוא גם ציין שצריך
שיהיה שיעור גמרא, ובעצמו העביר את השיעורים הראשונים, עד שיגיע מישהו "חכם
ממני", כך אמר. בשלב מסוים הגיע יוסי
פרקש ושבח העביר לו את שרביט של ריכוז הקהילה והעברת השיעורים, כך דברים התפתחו.
נח, כאמור הגיע בנובמבר 1985. כשמונה חודשים כולם התפללו יחד, ספרדים אשכנזים, בכיתה
בממלכתי א'. כל שבת היו אנשים חדשים שהופיעו, בית כנסת הראשון שנפרד מהקבוצה היה
בית כנסת אשכנזי. לקראת פורים, הם קיבלו (שמשון גרניק מרכז בית הכנסת האשכנזי) את
מקלט של בית ספר הממלכתי ובזה נפרדו ממתפללי הנוסחים האחרים".
תחילת
התגבשות מניין בנוסח צפון אפריקה
בשלב מסוים נח החליט שהוא מעוניין להקים בית כנסת בנוסח צפון
אפריקה. נח מציין שנוסח צפון אפריקה שונה ממקום למקום ומעיר לעיר, אבל בגדול זה
שונה מהנוסח הספרדי הירושלמי. בקיץ 1986
(תשמ"ו) החלה התארגנות מעשית. נח ממשיך ומספר: "ישבנו בסלון של
ניסים טובלי, היה שם ד"ר טוביאנה, דוד כלפה, ז'קי דריי ועוד כמה חברים
ופעילים סה"כ היינו 10 אנשים, החלטנו שמקימים בית כנסת. כתבנו מה אנחנו
רוצים, איזה נוסח להתפלל, מה הסידור, שדברים יהיו ברורים, כל אחד נתן 10 שקלים
לקנות נורות..." ההתחלה היתה ברחוב סיירת גולני במרפאה של ד"ר טוביאנה,
השתמשנו בסלון כבית כנסת. שמנו כיסאות פלסטיק שאיני זוכר מהייכן הבאנו אותם. ארגנו
מחיצה, השגנו ספר תורה מהרב בן אבו, רבה
של שכונת גילה. במשך חודשים נסעתי כל יום שישי אליו לקבל ספר תורה והחזרתי אותו
במוצאי שבת. את תפילות ראש שנה שבת שובה ויום כיפור של שנת תשמ"ז, התפללנו
שם. הסיכום עם ד"ר טוביאנה היה שאחרי
חגי תשרי נחפש מקום חלופי. מיד אחרי החגים נכנסנו שוב לבית הספר ממלכתי א'
לחדרון קטן שהיה בסמוך למקלט שאשכנזים התפללו בו. וכך התפללנו בכוך קטן, מקום מאוד
קטן, שהיו יכולים להיות בו מקסימום 20 איש. זו היתה ירידה ברמה לעומת הסלון של
טוביאנה שם חגגנו את חגי תשרי עם יותר מ 70 מתפללים".
בשלב הבא עברו המתפללים להתפלל בבית הספר הממלכתי דתי 'פסגת
דוד' ברחוב השישה עשר. שם התפללנו בלובי כשעזרת נשים היתה חצי קומה יותר גבוהה
במדרגות. סידור זה נמשך כמה שנים.
מחשבות
על העתקת בית כנסת מצרפת לפסגת זאב
בשלב מסוים אדריכל יהודי צרפתי בשם ז'ילבר וויל, שהתגורר גם
בצרפת וגם בארץ חליפות, הביא לידיעת נח פרויקט שמאוד מצא חן בעיניו. רעיון הוצג
בפני החברים של הועד דאז, ויחד הסכימו ללכת לביצוע הרעיון.
הרעיון של הפרויקט היה לפרק בית כנסת שהגרמנים שכחו להרוס
בעיירה בלברון כ 50 קילומטרים משטרסבורג, שהיה מבנה שמור ויפה מאוד. בית כנסת שהיה
מהשליש האחרון של מאה 19. הרעיון היה לפרק את בית הכנסת המקורי מן היסוד, אבן אבן
ולהביא אותו לארץ. הכוונה היתה להביא את חזית בית הכנסת, את ההיכל, המעקה של עזרת
נשים, ואלמנטים מעניינים נוספים שהיו יחד מבנה מרשים ביותר.
כדי לבצע את פרויקט העברה היה צריך לקבל שטח שבו ניתן יהיה
לבנות את בית הכנסת.
בשנות השמונים היתה
קיימת מינהלת להקמת מבני דת (בראשות אפרים שילה ואינג' אורי פישוף). גוף זה היה
אמור לעזור ולסייע להקמת מבנים ציבוריים, כך חברנו אליהם והבאנו את הפרויקט לכלל
ביצוע.
האדריכל שנבחר לטפל בנושא היה דניאל לנסקי, בעל שם באדריכלות
הירושלמית. קבוצת המייסדים החלה לעבוד עם המינהלת. אורי פישוף וז'ילבר וייל
האדריכל הצרפתי הסתובבו, הסתכלו על מפות, החליטו שהמקום המתאים לפרויקט הוא השטח
שעליו בנוי בית הכנסת כיום. המיקום היה חשוב כדי שייראה בולט בנוף. "רצינו
לבנות משהו מרשים" כך מציין נח בגאוה. דניאל לנסקי ואורי פישוף נסעו לצרפת
(על חשבונם) כדי לבחון את המבנה ולתכנן את הבנייה בהתאם לאלמנטים שייובאו.
ואומנם הבקשה לשטח אושרה.
נח נסע לצרפת כדי לגייס כספים לפרויקט המיוחד. בסופו של דבר נח חזר עם מעט
כסף שאיפשר להתחיל. הנחת אבן הפינה אליה הוזמן הרב הראשי דאז הרב מרדכי אליהו
זצ"ל.
כיוון שהתהליך של האישורים ומציאת השטח לקח זמן רב התורם
החליט לא לממן את הפרויקט.
בעזרת האדריכלים נמצא תורם אחר שהיה מוכן לממן את כל עלויות
הפרויקט אבל שבוע אחרי שנחתם החוזה על העברת בית הכנסת מצרפת לארץ התקבלה הודעה
שמשרד התרבות הצרפתי אשר פתאום התנגד להעברת המבנה לארץ כיוון שהוא ראה בבית הכנסת
מבנה לאומי צרפתי לשימור וכל הפרוייקט בוטל. בפועל בית הכנסת לא הועבר וכנראה לא
טופל והוא הלך והתפורר במקמו.
תיכנון
בית כנסת הנוכחי והוויטראז'ים
ביטול הפרוייקט של העתקת בית הכנסת יצר משבר בתוך קהילה,
הפרויקט הגדול בוטל וגם התורם שהיה אמור לממן את הבניה נעלם.
בשלב זה היה צריך להחליט מה עושים. היה ברור שרוצים להקים בית
כנסת אבל צריך לחשוב על תחליף לתוכנית הראשונה. היו כמה ועדים שהתחלפו כל אחד קידם
את התחום שהיה נראה לו. מיכאל אלגרבלי, הגיזבר שמר על קופה כמו שצריך על מנת לנצל
את הכספים בצורה נבונה. בשלב ראשון נבנתה
קומת הקרקע. מראש היתה מחשבה שמקום זה ישמש בעתיד כאולם אירועים למסיבות
קטנות לבני הקהילה.
ועד חדש השלים את קומת המסד ושם התפללו במשך שנים. בסופו של
דבר רוב הכסף לבניה הגיע מהציבור שתרם בעין יפה. ככה נבנו הקירות, עד שהתורם
אלברטו אטיאס הגיע. התורם עזר מאוד ונתן
תנופה לבניה. יש לציין שהוא עדיין מלווה את הקהילה. ההחלטה היתה שבונים בית כנסת
רגיל. המידות היו נתונות בהתאם לגודל השטח ולמידות המסד שנבנה. נבחר האדריכל
ואדריכל חדש. בנוסף נבחרה אדריכלית פנים מבני ברק. תיכנון הפנים הוא מיוחד עד כדי
כך שנח משבח את החלטות הועד דאז. הוא גם גאה להציג את בית הכנסת אפילו בכנסים
מקצועיים בינלאומיים.
מתכננת הפנים עשתה עבודה מאוד מרשימה היא תכננה את ההיכל עם
קשתות ועמודים, וגם תיכננה את רעיון של הוויטראז'ים. את תוכן הוויטראז'ים מעל ההיכל ומישני צידיו תיכנן נח
עם האומן. וויטראז'ים קיימים מעל ארון קודש, ויש כמה עם ציורי השבטים משני צידי
הארון.
בעיצוב הסמלים של השבטים הוסבר לאומן שביצע, שיש כמה סמלים
שבהם ניתן לעצב את סמל השבט, היתה בקשה שבסמלים לא יופיעו צורות של בעלי חיים כמו
אריה ונחש, כי יש שאלה הלכתית אם אפשר להתפלל
מולם. הצבעים בהם איתר את שם השבט הם צבעי הדגל של השבט.
הוויטראז' הגדול מעל
ארון הקודש מרשים ומורכב. נוח מספר שלשם עיצוב הויטראז' הוא התייעץ עם הרב שלם.
הכוונה היתה שיופיע ציור של בית מקדש המחובר על ידי שביל עם הארץ. ומסביב למקדש
יהיו ממקומים שבעת המינים.
הויטרראז' בסופו של דבר אמור לשקף את הפסוק שהוא המשמעותי
ביותר בשבילי והיפה ביותר בתורה מסכם נח: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ
מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר
נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"
(דברים כו טו) הפסוק מחובר שמיים וארץ,
ארץ ישראל, ונוצר רצף. יש אסכולות שגורסות שהשמיים הם שמיים לה' והארץ נתן לבני
אדם. כלומר אין קשר בינהם. זה הכיוון שמפתחת הנצרות לא כך היהדות. רבי יוסף
ג'קאטליה, מגדולי המקובלים בספרד, אמר שמאיתנו עד הקב"ה יש רצף, מי שיוצר נתק
ברצף זה גורם להתפתחות עבודה זרה.
ויטראז'ים
בצידי בית הכנסת, עיצוב החיצוני וגן עצים
הויטראז'ים בקירות הצדדים הם חדשים לגמרי ומוסיפים קצת יותר
צבעוניות לפנים בית הכנסת, אלו הם פרי יוזמתם של הועד הנוכחי, בראשותו של משה
אמוייל. גם בשביל עיצוב הוויטראג' שבחזית החיצונית קיבל נח את המשימה מאנשי הועד.
המסר שבא לידי ביטוי בויטראז' מבטא את תרומת הציבור לבית הכנסת. הפסוק מדברי הימים
מדבר על חנוכת המקדש ועל כך שאנשים תרמו
לבניה בחפץ לב: "וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם
הִתְנַדְּבוּ לַה'..." (דברי הימים א כט ט).
מאז סיום הבניה, במהלך שנת תש"ע (2010) עורכים שיפוצים
שונים ושכלולים שעושים פה ושם. למשל, בסמוך לקומת המסד המשמש כיום כאולם לאירועים
נבנתה פרגולה המשמשת כסוכה. היא נבנתה בשנת תשע"ה על ידי מתפללי בית הכנסת
תחת שרביטו של ז'אקי ויצמן. גם החלק של בית הכנסת הגובל בבית הספר היה מוזנח עד לא
מזמן אבל האזור נוקה ושופץ. נבנתה ערוגה יפה וניטעו עצים. העצים הם לרוב עצי פרי
כדי שניתן יהיה לברך שם ברכת אילנות וגם נשתל עץ ערבה ונבנתה מזרקה. וכוונת ראש
הועד היא שהמזרקה תשמש לקיום תשליך בראש השנה.
בעל
תקיעה ובעלי קריאה וספרי תורה
מאז הקמת בית כנסת נח משמש כבעל התקיעה בשופר האישי שלו. לפני
שלוש שנים החליט משה אמואיל שצריך להיות שופר לבית הכנסת, אמר ועשה. הוא רכש שלושה
שופרות ומאז הם משמשים לתקיעה. כך גם לגבי מגילת אסתר, משה יזם רכישת מגילת אסתר
מפוארת.
ההיכל של בית הכנסת מרשים מבחוץ וגם מבפנים. לבית הכנסת 13
ספרי תורה, כמעט כולם של אנשים פרטיים שתרמו או השאילו לבית הכנסת. אצל ספרדים
נהוג שלעילוי נשמת נפטר כותבים ספר תורה. כמה ספרי תורה מעין אלה הושאלו לבית
הכנסת. יש שני ספרים שהם לא מושאלים. אחד
מהספרים נתרם על ידי תורם בית הכנסת אלברטו אטיאס, מזמן חנוכת בית ככנסת. ספר שני
ששייך לבית הכנסת הוא ספר שנתרם על ידי חברי הקהילה כל אחד קנה פרשה וכך הושלמה
המלאכה. על הנרתיק של הספר נכתבו שמות התורמים. ר' יעקב כהן מנצח על קריאת התורה
וקובע את בדר בעלי הקריאה כפי שהוא מזמין את החזנים מבין חברי הקהילה, או לפעמים
האורחים.
קהילת בית הכנסת מספר חברים והרכבם
בית הכנסת מאוד מבוקש וכל המקומות בו
תפוסים. קיימים כ 220 מקומות לגברים ו 120
מקומות לנשים. כל מושב בבית הכנסת מסומן בשם. חסרים מקומות ישיבה לנשים בקומת
הקרקע בצורה מכובדת לנשים שאינן יכולות לעלות לעזרת הנשים.
בבית הכנסת לא קיימים דמי חברות מעבר לקניית
מקומות הישיבה. את ההכנסות לבית הכנסת ממנים מתרומות ומכירת עליות לתורה וכיבודים
שונים. כיסא אליהו הקיים בבית הכנסת היא תרומה של אביו של נח לעילוי נשמת הוריו.
גם החנוכייה הניצבת בסמוך לארון הקודש היא תרומה לעילוי נשמת הורים. את התיבה תרם
משה אמוייאל לע"נ הוריו. את הנברשת לפני ארון הקודש תרם ראובן מנסנו
לע"נ הוריו. עוד הרבה אלמנטים נתרמו על ידי יחידים מהקהילה, כגון לוחות
זכוכית מעוצבים בשביל "מודים", "קדיש" ועוד.
תודות
תודות לחברים הרבים שמשקיעים ממרצם לפעילות
בית הכנסת, אלה שהוזכרו ואחרים רבים. הועד המכהן מורכב ממשה אמויאל, אלברטו בונן,
יעקב אסייג, יוסף בן חמו ואתי דודוביץ'. כמובן חברי הועדים הקודמים עדיין כאן, כמו
אליהו קוסקאס, שמעון אלון, שמעון אליצור, אברהם קאלימי, אליהו בן חמו, מיכאל
אלגרבלי, וגם אחיו אשר. הקהילה מתברכת ברצף הזה.
הנה כי כן, קהילה יוזמת, פועלת ומתגבשת קהילת
משכן יצחק שעברה דרך ארוכה אך בסופו של דבר מבוססת. קהילה מגובשת עם בית כנסת
שמהווה היכל מכובד לתפילה וללימוד.
תודות
לפרופ' נח דנא פיקרד ששיתף אותי בסוד הקהילה
שממנה צמחה רשימה זו.
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 7 בספטמבר 2016
תגובות
הוסף רשומת תגובה