המהנדס דוד סֵקֶלי ופועלו בתקופת מלחמת העצמאות

תמונת דוד סקלי | באדיבות: אילן סקלי

דוד סקלי הוא שם לא מוכר לרוב הקוראים ודאי לא הצעירים שבהם. דוד סקלי היה קצין ביצורים ששרת בהגנה באזור הקיבוצים קריית ענבים, מעלה החמישה ונוה אילן. בשורות הבאות נציג את פועלו של אדם מיוחד זה.

לפועלו של סקלי נחשפתי במחקרים שעסקתי בהם בנושא גוש עציון. בשנת 1946 בנה כביש לכפר עציון מטעם הסוכנות. דוד היה מעורב בתיכנון וביצוע של מנחת למטוסים קלים על קטע כביש מתאים שהיה במקום. בשלב שכתבתי את הספר על שער הגיא (בשיתוף עם ישראל רוזנסון) הסתבר שבמסגרת שרותו באזור הוא גם צילם תמונות שכיום הן נדירות ביותר וכמה מהן שובצו בספר זאת תודות לבנו אילן סקלי שעזר לנו מאוד באיתור חומרים על אביו.

בימים אלה אנו כותבים (פרופ' רוזנסון ואני) מאמר על הביצורים וההגנה בסביבות קריית ענבים ומעלה החמישה בתקופת מלחמת העצמאות. סקלי היה קצין ביצורים חבלי בחבל קרית ענבים. הוא תכנן כמה מהם ועקב אחרי ביצועם. לשם כך ביקשתי מבנו לכתוב בתמצית את קורות דרכו של אביו ודבריו מובאים כאן בהערכה.

קורות חייו של דוד סקלי

אילן סקלי

מהונגריה לארץ ישראל והשתתפות מבצעי בניה

דוד סקלי (1909–1996) נולד וגדל בבודפשט. היה תלמיד מצטיין וזכה בתמיכת המדינה לתלמידים מצטיינים. דוד נרשם ללימודי הנדסה, אבל בגלל חוק נוּמרוּס קלאוּסוּס ("מספר סגור", הגבלת מספר הסטודנטים בבית הספר) לא התקבל לטכניון בהונגריה. כמו רבים אחרים מבני דורו נאלץ לנדוד למדינה אחרת. לכן למד לימודי תואר ראשון ושני בטכניון של ברנו (Brno, צ'כוסלובקיה). ב-1933 קיבל דיפלומה כמהנדס אזרחי עם התמחות בגשרים. עם סיום לימודיו התגייס (בעקבות דרישה של מוסדות ציוניים - כתנאי לקבלת "סרטיפיקט") לבית ספר לקצינים של צבא הונגריה (בודפשט, 1933)  שם עשה קורס קציני הנדסה. 

כאשר דוד השתחרר בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל. הוא הגיע כתייר וחזר פעמיים להונגריה. עלה לארץ בפעם שלישית והסופית בספטמבר 1939. הסתבר שזה היה יום אחד לפני שהיה אמור להתגייס לצבא הונגריה. בזמן שהיה בארץ ישראל ביקש אזרחות פלשתינית מהמנדט הבריטי. הוא קיבל את האזרחות בשנת 1939.

דוד היה מהנדס מפקח על בניית נמל תל אביב (1934–1935). במקביל היה מדריך מייסד של שבט צופי ים זבולון בתל אביב. שם לימד את החניכים את יסודות הימאות. 

אחר כך היה מהנדס מפקח על בניית גשר אלנבי. ביוני 1946 , במבצע "ליל הגשרים" של הפלמ"ח, דוד יעץ לאנשי הפלמ"ח איפה לשים את חומר הנפץ בגשר אלנבי... לאחר זמן בנה את הגשר פעם שניה עבור השלטון הבריטי.

דוד היה מהנדס בצוות שבנה את בית הדר בתל אביב (1936). זה הבניין הראשון בארץ-ישראל שנבנה כולו מפלדה. 

דוד שרת בצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. בנה אצל הבריטים מתקנים צבאיים ושדות תעופה. הוא גם המשיך את פעילותו בהגנה. שם היה מדריך למפקדי מחלקות טכניות, נתן קורסים וכתב מערכי שיעור בנושאים צבאיים. 

בילדותו ובנערותו היה דוד אמן מוכשר ולמד אצל מורים לאמנות. את מקצועו כמהנדס רכש לצורך פרנסה.  כעולה חדש צעיר טייל הרבה בארץ. בטיוליו הנציח את מה שראו עיניו בסדרת ציורי מים ובמאות תצלומים.  

איבד את הוריו ואחותו וכמעט כל קרוביו בשואה. 

התחתן עם מרים פרוחובניק בשנת 1948, בנו אילן נולד בשנת 1949.

לאחר קום המדינה, בתום הקרבות עבר לעבוד בעיריית ירושלים. דוד ניהל מחלקות הנדסה, ובתפקידו האחרון לפני יציאה לגימלאות היה מהנדס מחלקת המים של עיריית ירושלים.

   

פעילותו כמהנדס בגוש עציון

בשנת 1946 עבד המהנדס סקלי עבור הסוכנות היהודית בבניית כבישים. בין השאר היה אחראי על בניית כביש המחבר את כפר עציון לכביש ירושלים חברון. דוד סקלי תכנן את הכביש והוא פיקח על ביצוע העבודה. באחד מקטעי כביש הררי זה היה קטע מישורי למדי שכיוונו הכללי מזרח מערב. סקלי דאג להרחיב קטע זה ככל האפשר על מנת שיוכל לשמש כמנחת למטוסים קלים. בכדי להסתיר את המנחת מעיין זרה, דאג לבניית קיר אבנים לאורך אותו קטע כביש. איש לא ידע על הנכס האסטרטגי שמסתתר בקטע הכביש ליד כפר עציון.

עם סיום העבודות השביע המהנדס סקלי את אחד מאנשי הביטחון של גוש עציון (כנראה אהרון מאיר) שלא יגלה לאיש את הסוד – ואז סיפר לו על דבר המנחת. הוא גם היציע לו לשמור טרקטור וחבית דלק במחסן חירום בכדי לפנות את הקיר במהירות בעת הצורך. וכך היה.

בפברואר כעבור שנתיים, עוד טרם פרצה מלחמת השחרור, פינו אנשי כפר עציון את הקיר בעבודת ידיים קשה. אחר כך הצטרף גם הטרקטור לעבודה. בשנת 2001 היה לי  (אילן) הכבוד לפגוש את אחד מאנשי כפר עציון שהשתתפו בעבודה. אף אחד לא ידע מהיכן צץ פתאום שדה תעופה למטוסים קלים. הקשר האווירי איפשר למגיני הגוש להחזיק מעמד עוד ימים רבים מול צבאות ערב. הגוש נפל ביום הכרזת המדינה. אבל אז, בלי הצבא האנגלי שיפריע, השתנו יחסי הכוחות.

מדברי בן גוריון

במוזיאון של כפר עציון יש קיר שלם עם דבריו של דוד בן גוריון:

"איני יודע מערכה יותר מפוארת, טראגית והרואית בכל מלחמות הגבורה של צבא הגנה לישראל – מהמערכה בגוש עציון [...] מפעל הקרבתם הציל את ירושלים יותר מאשר כל המאמץ המלחמתי. [...] מערכת גוש עציון זהו האפוס הגדול נורא ההוד של מלחמת היהודים. מגני גוש עציון הצילו את ירושלים. ארבע נקודות בלב שטח האויב לא נתנו להם לגשת לשערי העיר. רבים, רבים מידי בשבילנו נפלו שם. אבל אם קיימת ירושלים עברית, אם מכת המוות ליישוב, שהייתה כמונחת בקופסה של האויב, לא ניתנה – אזי התודה הראשונה של ההיסטוריה הישראלית ושל העם כולו נתונה על כך בראש ובראשונה ללוחמי גוש עציון [...] בתוך תפארת הגבורה של לוחמינו בכל קצווי הארץ, תבהיק באור יקרות מיוחד גבורתם העילאית של מגני גוש עציון."

דוד בן גוריון ראש הממשלה ושר הביטחון

מעלה החמישה וקריית ענבים והמנחת של מעלה החמישה

כאשר התגלה שמהנדס דוד סקלי הוא האחראי לקיומו של אותו שדה תעופה בכפר עציון מינו אותו מיד לקצין ביצורים חבלי של אזור קריית ענבים, מעלה החמישה ונווה אילן.

ראשית ביקשו שדה תעופה!

במהרה מצאו מקום מתאים בפאתי מעלה החמישה בצד מערב, מקום שהיום הוא אזור התעשייה של הקיבוץ, והחלו בעבודות להכשיר את השטח. כיום המקום מוכר כמגרש החניה של הר הרוח. הכביש לנטף חותך את מסלול הנחיתה וחלקו המזרחי מוסתר עם עצים וקוצים. על פי עדות של אריאל יהודאי בן מעלה החמישה המסלול בהחלט שימש לנחיתה והמראה של מטוסים קלים.

(יומן) 10 במאי 1948

"היום רצה אווירון שקיבל כדור בסריס לרדת אבל לא הספיק ונפל כ-500 מטר מהמסלול. 

אווירון שני התפוצץ במרחק של שלושה קילומטר. שני המקרים מדגישים את חשיבותו של שדה התעופה." (מיומנו של קצין הביצורים דוד סקלי)

ביצור שקוע באזור מעלה החמישה כפי שתיכנן דוד סקלי בתש"ח | צילום: יוסי שפנייר

ביצורים כן או לא

הוראות ההגנה לבניית ביצורים התאימו למלחמת כנופיות – מגדלי שמירה מבטון. ואכן בכל אזור קריית ענבים ומעלה החמישה פזורים עד היום מגדלי שמירה אלה. חלק מהמגדלים מחורר עד מאוד, הוכחה לחוסר יעילותם נגד צבא סדיר. המהנדס דוד סקלי דאג שבאזור יהיו ביצורים המתאימים למלחמה מול צבא. הוא שכנע את בני המקום לבנות תעלות מבוצרות ומקלטים. זאת בניגוד מוחלט להוראות הקיימות ביחס למגדלי שמירה. מי שישב בתעלות ובמקלטים לא נפגע. על פי עדויות של תושבי המקום היה ויכוח לגבי ה"ירידה לתעלות". במעלה החמישה הסכימו עם מהנדס סקלי והתחפרו. בקרית ענבים חשו יותר בטוחים ולא ירדו לחפירות. התוצאה הייתה שמספר הנפגעים במעלה החמישה היה נמוך יחסית לקריית ענבים. לא סתם נמוך - אפס (!) הרוגים במעלה החמישה.

שנים רבות אחר כך שמעתי שוב ושוב מפי ותיקי מעלה החמישה שאבא שלי, מהנדס דוד סקלי, הציל את חיי הילדים שלהם.

נווה אילן

המקלט של נווה אילן נבנה גם הוא בניצוחו של המהנדס דוד סקלי. הוכחת היעילות של המיגון בקריית ענבים ומעלה החמישה אפשרו למהנדס סקלי לקבל הקצבה של פועלים, מכונות חציבה, חומרי בניין ודלק, לביצוע עבודת החציבה של המקלט בנווה אילן. המקלט עשה את תפקידו היטב. באחת ההפגזות הכבדות נחתו על ההר כמאה וחמישים פגזי תותחים. איש מהיושבים במקלט לא נפגע! למקלט זה נתנו שם חיבה "מקלט אטומי".

הנה כי כן, מהנדס מוכשר רב פעלים, עולה מהונגריה שהיה מעורב בפעילות מגוונת בישובים סביב לירושלים. היה מקצועי, מסודר ומאורגן והשאיר אחריו תמונות, ציורים ויומנים מפורטים על פועלו. חלק קטן ומתומצת מהדברים נסקרו כאן. הכרות עם אדם שתרם רבות בתקופת הקמת המדינה לביטחון וביסוס היישובים בדרך לירושלים.

להרחבה

ד' עמית, סוף מעשה במחשה תחילה, שדה התעופה של גוש עציון, מחקרי יהודה ושומרון, קובץ טו, אריאל תשס"ו, עמ' 272-261.

י' רוזנסון ויוסי שפנייר, מולדת לבנות במעלה ההר-מעלה החמישה, קורות, אתרים, סיורים, ירושלים, תשע"ח, עמ' 73-70.

קישורים - כולל קישור לאתר שבו יש תמונות 

 D.L Székely in the 1948 war - מהנדס דוד סקלי במלחמת העצמאות

David Laszlo Szekely - CV

ד"ר דוד עמית, פירסום מכנס אריאל 2006 - שדה התעופה בגוש עציון

http://www.lacikam.co.il/j/index.php/family/lekach

https://my.misgeret.co.il/laci/

___________________________________________________________________

יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 20 בפברואר 2019