קבוצת רמב"ן בכפר העברי נווה יעקב בשנים תרפ"ה-תרפ"ז (1926-1925)



קבוצת רמב"ן היתה קבוצה קטנה של 9 בחורים צעירים בראשית שנות העשרים לחייהם שעברו הכשרה חקלאית קצרה מתוך מטרה להגיע להתיישבות בארץ. קבוצה זו חוותה קשיים לא מעטים בדרכם להגשמה כדי למצוא להם נקודת יישוב של קבע. הגוף שתמך בהם היה 'המזרחי הצעיר'. את דרכם החלו בנחלת יהודה (באזור ראשון לציון), בשנת תרפ"ד (1924).  שם עברו תקופה של הכשרה במשק פועלות שפעל במקום. לאחר פרק זמן הם ביקשו לעבור לנקודת התיישבות ועל הפרק עמדה האפשרות להתיישב בכפר עברי נווה יעקב שהיה בשלבים ראשונים של הקמה.  שנתיים של פעילות חלוצית לא מוכרת במושב בצפון ירושלים.

ראשית הדרך בנחלת יהודה והמעבר לכפר העברי, תרפ"ה (1925)
ראשית דרכה של הקבוצה בתחילת תרפ"ד לוט בערפל. בתזכיר שפרסם מרכז 'המזרחי הצעיר הארץ ישראלי' הוא מציין: "בתחילת שנת תרפ"ד נוסדה הקבוצה ב'נחלת יהודה' והתעסקו בעיקר בעבודת גדול התבק. שהיה אז ענף עבודה חשוב. אולם בסבת ירידת שער התבק באופן מבהיל בסוף שנת תרפ"ד סבלה הקבוצה דפיציט. הועד הפועל של ההסתדרות השקיע הרבה מרץ להציל את כבוד הקבוצה [...]. (תזכיר על ההתיישבות חקלאית מכ"ו בתשרי תרפ"ו שנכתבה על ידי מרכז המזרחי הצעיר בארץ ישראל, אמה"ק. תיק 132/1).
בתחילת שנת תרפ"ה, בנחלת יהודה, הקבוצה עבדה בעבודות שונות כולל עבודות חקלאיות ביפו. מצבם היה קשה וחלק מחברי הקבוצה עזבו מהם נשארו על פי דיווחיהם ארבע חברים.
בעקבות המצב הקשה פנו ראשי 'המזרחי הצעיר' לקרן הקיימת שתעזור בפתרון הבעיה על ידי מתן אדמה לקבוצה כדי שזו תוכל לעבוד ולעבד ולהתפרנס. הפניה לקק"ל לא הניבה תוצאות חיוביות ואז פנו חברי 'המזרחי הצעיר' לחברת הכפר העברי "[...] שהסכימה לתת לקבוצה  בחכירה בלי תשלומין שטח אדמה לזריעה וגידול ירקות, ועל ידי זה עלה בידינו לסדר את הקבוצה בנווה יעקב אשר על אדמת הכפר העברי. ימים אחדים בשבוע עבדו בעבודת הבניינים במושב נוה יעקב ויתר הזמן התמסרו לעבודה חקלאית וגדול ירקות" (אמה"ק, תיק: 132/47).
בחודש כסלו תרפ"ה אישרה באופן רשמי ההנהלה הציונית בארץ ישראל למרכז הסתדרות המזרחי הצעיר את מעבר קבוצת רמב"ן מנחלת יהודה לכפר העברי.
מההתכתבויות עולה שהקבוצה עברה מנחלת יהודה לנווה יעקב במהלך החודשים טבת-שבט תרפ"ה.
בט"ו בשבט תרפ"ה הגיעו קבוצות של נוער מירושלים לנטיעות ביישוב ההולך ונבנה שחלקן נעשה ליד הצריף של קבוצת רמב"ן וחברי הקבוצה אף כיבדו את הבאים בתה (דאר היום, י"ח בשבט תרפ"ה, עמ' 3). מחודש שבט יש התכתבויות עם הנהלת 'המזרחי הצעיר' מנווה יעקב בו הם מדווחים על הוצאות שונות מהם עולה תחילת עבודות לבניית רפת, כלי עבודה ועוד.
התזכיר גם מציין שהועד הפועל הצליח לקבל מההנהלה הציונית סכום להקמת צריף לקבוצה. הקבוצה עבדה והצליחה לחסוך מעט כסף ולהגדיל את המשק.
העתון דואר היום מכ"ד בתמוז תרפ"ה מציין את היות הקבוצה שם והם עסוקים בבניין הבתים והכבישים.

מניין וספר תורה בבית כנסת ראשון בנווה יעקב
אבן הפינה לכפר העברי נווה יעקב הונחה בח' בתמוז תרפ"ד ובמהלך שנה לאחר הנחת אבן הפינה נבנו עשרת הבתים הראשונים. קבוצת רמב"ן הגיעו לישוב בתקופה זו ואף לקחו חלק בבניה. הגעת הקבוצה למקום הפיכה חיים גם בהיבט התרבותי. דב נתן ברינקר, ממיסדי הכפר העברי נווה יעקב, ציין שבזכותם היה מניין לתפילה במקום: "והיתה הקבוצה הזאת קבוצה של צעירים דתיים, מחברי המזרחי הצעיר, גם ה"מנין" היהודי הראשון במקום הזה [...]" כיון שהיה מניין נזקקו לספר תורה זה הובא לנווה יעקב על ידי הלל ריבלין כפי שממשיך ומציין ברינקר "[...] רבי הלל ריבלין ז"ל, מי שהיה במשך זמן גם חבר הנהלה והמועצה של הכפר העברי, נדב ספר תורה שהוליכה בעצמה ברגל מירושלים לנווה יעקב, והושמה ב"ארון קודש" קטן, שהוכן במיוחד בצריף של הקבוצה, ובכל יום התפללו במנין, ובשבת ויום טוב באו גם הזקנים מעטרות להתפלל בנוה יעקב" (הכפר העברי נווה יעקב תרפ"ד-תרצ"ט, עמ' 20).
עם כניסתם של הקבוצה לנווה יעקב מורגש משב רוח מרענן. בירחון 'הפועל המזרחי' מטבת-שבט תרפ"ה מוזכר: "קבוצת רמב"ן, בהכנסנו לנוה יעקב הוכנס רוח חיים בתוך חברינו הצריף והאורווה נגמרה, כל החברים עסוקים בעבודה הן בבניינים הנבנים במקום והן בחקלאות" (הפועל המזרחי, טבת-שבט תרפ"ה, עמ' נט-ס).

קשיים בחיי היום יום
קשיי היום יום באו לידי ביטוי בתחומים שונים. בתחום הביטחוני עולה בקשה מחברי הקבוצה לדאוג להם לרישיונות לנשק כיוון שהאזור בבחינת סכנה. גם למטבח נדרשו תנאים בסיסים שחברת הקבוצה הדסה רויק מעלה בפני הרב אורנשטיין כחבר הנהלת המקום לספק לקבוצה. על מנת לבסס את משק החי במקום הקבוצה ביקשה לרכוש שתי פרות הולנדיות ולשם כך נדרשו מאתיים לי"מ (=לירות מצריות) הם שילמו חצי מהמחיר וביקשו הלוואה למחצית השניה. הם גם עידכנו שכבר שלושה חודשים הם מחוסרי עבודה ואין להם מהיכן לשלם עבור קניית הפרות.
גם הועד הפועל של המזרחי מדווח בי"א באייר תרפ"ה למרכז המזרחי העולמי "שהודות לעבודות חוץ שהקבוצה משיגה על ידינו בבניין הבתים אשר בנווה יעקב הולכת הקבוצה ומתפתחת באופן הכי רצוי [...]" הם גם מדווחים: "[...] שחברת 'הכפר העברי' מסרה להקבוצה בחכירה לשלש שנים בלי כל תשלומים חלקת אדמה בשביל סדור הצריף והארוה שלהם ושטח הגון לחרישה וזריעה [...] הם ממשיכים ומספרים ש"ימים אחדים בשבוע עסוקים החברים בבנין ויתר הזמן הם עסוקים בעבודה חקלאית. בהימים שהם עסוקים בעבודה חקלאית הם מתקימים ע"י הרוח של עבודת חוץ בבנין הבתים. מכיוון שמטרת הקבוצה היא לשם סידורם בחקלאות נוכחנו שלצורך התבססות הגמורה של הקבוצה  נחוץ לסדר בשבילם משק חי ושיתעסקו בעיקר במשק כפרי: בחלבנות, גדול עופות וגדול ירקות[...]"(מכתב למרכז המזרחי העולמי מי"א באייר תרפ"ה) המשך הדווח מבקש מהנהלת המזרחי העולמי לעזור במימון רכישת לכל הפחות פרה הולנדית אחת שנדרשת לביסוס המשק החקלאי.
לאחר שלושה חודשים במקום מסתבר שישנם קשיים גם בתחום החקלאי. חברי הקבוצה מציינים שלוקחים להם אדמות חקלאיות ובונים עליהן בתים זאת לאחר שחרשו את הקרקע ארבע פעמים. על שטח חקלאי אחר פתחו מחצבה. הבעיה נוספת היא בעית המים: "...אין מים להשקות את השדה, ומה שנחוץ להשקות לכל הפחות פעם ביומיים אי אפשר לנו אפילו פעם בשבועיים" (מכתב לועד הסתדרות המזרחי הצעיר מט"ו בסיון תרפ"ה).
עם התקרב עונת הקציר מבקשים החברים מכונה לקצירת תבואות ובנוסף זוג פרדות, משדדה, שלוש פרות בריטיות, לול עופות ועוד סה"כ רשימת צרכים שמגיעה לכדי 300 לי"מ.

חברי קבוצת רמב"ן ונסיונם, תרפ"ו (1926)
לאחר שהות של שנה במקום הם התבקשו למסור פרטים על הרכב הקבוצה ממנו עולים הפרטים הבאים (מכתב להסתדרות המזרחי הצעיר  מ כ"ד מרחשון תרפ"ו).

שמו ושם משפחתו
כמה זמן הוא עובד בחקלאות
באיזה מקומו
כמה זמן בארץ
וכמה בחו"ל
הגיל
בעל משפחה\רווק
ליפה מקרן
שלש שנים
בקבוצה אכרים
שנתיים וחצי
חצי שנה
22
רווק
יצחק ברוקר
ארבע שנים
בקבוצה אכרים
שנתים וחצי
שנה וחצי
23
רווק
שלמה מיצמכר
ארבע שנים
בקבוצה אכרים
שלש שנים
שנה
23
רווק
יששכר טובנפליגעל
ארבע שנים
הקבוצה אכרים
שלש שנים
שנה
24
רווק
צבי מיצמכר
שלשה וחצי שנה
בקבוצה אכרים
שנתיים וחצי
שנה
22
רווק
מרדכי גוטשטיין
שלש שנים
בקבוצה אכרים
שנתים
שנה
24
רווק
משה בילגרוד
שנה וחצי
בקבוצה
שנה
חצי שנה
22
רווק
יוסף דומב
שנה וחצי
בקבוצה
שנה
חצי שנה
21
רווק
יוסף ציגה
שנתיים
בקבוצה
שנה
שנה
23
רווק

על מצב המשק נכתב:
משק חי: שתי פרות בירותיות, פרה הולנדית, סוס אנגלי, שני עגלים בירותית, עגלה הולנדית עופות חמישים, ברווזים עשרה, אבזים חמישה, יונים עשרה.
בנינים: צריף לגור, רפת בעד בהמות, לול.
כלי עבודה: שתי מחרשות, משדדה, עגלה.
על המסמך המפרט את כל הפרטים חתום מזכיר הקבוצה שלמה מיצמכר.
מהנתונים עולה שמספר חברי הקבוצה עומד על 9 חברים. כולם היו רווקים בין הגילים 24-21 ולכולם ניסיון מסויים בחקלאות בין שנה וחצי לארבע שנים. חלק מהניסיון נרכש בהכשרה בחו"ל וחלק בארץ.

בקשה להחלטה על מקום התיישבות הקבע
לאחר שנה בנווה יעקב חברי הקבוצה מבקשים לקבל תשובה ברורה מהסתדרות המזרחי הצעיר להיכן פניהם מועדות. הם מציינים שהם כבר שנתיים ביחד (שנת הכשרה בנחלת יהודה ושנה בנווה יעקב) הם מגובשים ומעוניינים להמשיך יחד. בל' בשבט תרפ"ו כותבים אנשי הקבוצה שהם מבקשים שהנהלת הסתדרות המזרחי תקבל החלטה היכן הם הולכים להתיישב. האפשרויות העולות הן או בחיטים (כפר חיטים בגליל התחתון) או בכפר עברי. לשם התיישבות בכפר עברי הם מעוניינים בתקציב כמו שמקבלים המתיישבים בעטרות  או בדילב (קריית ענבים) וכן עשרה דונם קרקע וגם שחלקת הקרקע תהיה קרובה. ואם לא תהיה אפשרות כזו הם מוכנים להתיישב בכפר חיטים בחלקות שנעזבו על ידי תושבי המקום.

קיץ תרפ"ו
מסקירת עיתונות התקופה עולה שבקיץ תרפ"ו המצב של קבוצת רמב"ן בנווה יעקב השתפר. בעיתון דאר היום (מ 31 במאי 1926 עמ' 3) התפרסם דיווח קצר על מושב נוה-יעקב שמלאכת הבניה והנטיעה עולים יפה וכן ידיעה על חברי קבוצת רמב"ן. בסעיף העוסק במשק החי נאמר: "בזמן האחרון הגדל משק החי במושב. קבוצת רמב"ן הזמינה ע"י אחד מחברי הועד 2 פרות הולנדיות. לפי הידיעות שקבלו יקבלו את הפרות בשבוע הבא. נתוספו במושב כשישים ראש עיזים וכבשים, רוב החברים הגדילו בכמות מרובה את משק העופות שלהם... בביקור שנערך ביישוב בג' בסיון על ידי אורחים חשובים אנשי קבוצת רמב"ן כבדו אותם בחלב תוצרת המשק.
בדיווח אחר (דאר היום מ 1 ביולי 1926, עמ' 3) עולה שבחודש תמוז (יולי 1926), עסקו חברי קבוצת רמב"ן בבנית בית הכנסת ובנית המקווה במקום.

ראשית תרפ"ז – קבוצה מגובשת המחפשת דרכה להגשמה
בראשית תרפ"ז, כשהיישוב מציין שנתיים לעליה לקרקע הקבוצה עדיין נמצאת בנווה יעקב וגם חוגגת במקום את חג הסוכות. מסתבר שהם לא זנחו את הרעיון לעבור ולהקים נקודת התיישבות חדשה.
במכתב למרכז המזרחי העולמי מכ"ח מרחשון תרפ"ז הם מפרטים בשבע סעיפים את בקשותיהם בהתחשב בכך שהקבוצה היא הבכירה בין קבוצות המזרחי שמציינת שנה רביעית לקיומה ובהדגשה שחברי הקבוצה נשארו מגובשים ולא התחלפו, וכן שכולם מוכשרים לעבודה גופנית ועבודה חקלאית ובהתחשב בכך שזו הקבוצה היחידה שהצליחה להחזיק את עצמה וגם לרכוש משק חי ודומם ואין לה גרעון. הם מבקשים גם להזכיר שהתיישבות חדשה דורשת אחריות גדולה וקבוצת רמב"ן בהחלט עונה לדרישה זו.

סיכום
התמונה המתקבלת לגבי קבוצת רמב"ן היא שהיתה זו קבוצת צעירים שהתגבשה בנחלת יהודה במהלך שנת תרפ"ד עברה לנווה יעקב במהלך חודש טבת תרפ"ה.  עם הגעת הקבוצה למקום הם השתלבו בעבודה חקלאית ובבניה שאיפשרה קיום כלכלי לקבוצה. במהלך כל תקופתם בנווה יעקב מצבם הכלכלי לא היה פשוט והם נזקקו לעזרה שוטפת מהמוסדות לקיום בסיסי.
עם כל הקשיים תרומתם של חברי קבוצת רמב"ן לביסוס הכפר העברי בתחילת דרכו היתה משמעותית ביותר בצד החקלאי ובתחום הבניה וגם בצד החברתי-תרבותי. פעילותם היתה חשובה מאוד בראשית התפתחות היישוב המבודד מצפון לירושלים. לא ברור מה היה סוף דרכה של הקבוצה האים עלו להתיישבות נוספת כפי שרצו או סיימו את דרכם בעשיה בנווה יעקב.


לעיון נוסף
1. ד.נ ברינקר (עורך), הכפר העברי נווה יעקב, תרפ"ד-תרצ"ט, ירושלים.
2. י' שפנייר, עורי צפון ב', ההתיישבות היהודית מצפון לירושלים עד תש"ח, ירושלים תשע"ד

תודות
לדניאל רובינוף מהארכיון של הציונות הדתית במוסד הרב קוק שעזר רבות באיסוף חומר ארכיוני חשוב על הקבוצה.

קבוצת רמב"ן - בתקופה בנחלת יהודה בגידול טבק - המזרחי בארץ ישראל

מתוך: ד"נ ברינקר, המזרחי בארץ ישראל, ירושלים תרפ"ה


___________________________________________________________________

יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 24 במאי 2018


תגובות

המאמרים הנקראים ביותר

בית הכנסת האשכנזי בפסגת זאב מרכז – ציוני דרך

ארץ הצבאים – בפסגת זאב

המהנדס דוד סֵקֶלי ופועלו בתקופת מלחמת העצמאות

70 שנים לנפילת השישה עשר

60 שנה לפעולת שומרון (קלקליה) ורחוב – ירמיהו ('ירמי') ברדנוב

חורבת עדסה – יישוב חקלאי מהתקופה הביזנטנית בפסגת זאב מרכז

שתי גבעות ומנזר בדרומה של ירושלים גבעת המטוס, גבעת הארבעה ומנזר מר אליאס שבדרום ירושלים

בית הכנסת 'משכן יצחק' בנוסח צפון אפריקה בפסגת זאב מרכז

אורי בן-ארי לדרכו של אדם, מפקד ומנהיג | יוסי שפנייר וישראל רוזנסון

ענייני פורים ואביב בפסגת זאב