עשרים ושלוש שנות חינוך בכפר העברי נווה יעקב תרפ"ה-תש"ח (1948-1925) | חלק א'
מחשבות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ט
בימים אלה נפתחת שנת הלימודים
תשע"ט, ההורים ודאי מאוד מרוצים התלמידים מטבע הדברים פחות. וככל שנה גם השנה
נשמעות מחאות מצד הורים, תלמידים, הסתדרות המורים ואולי עוד קבוצות שאותם שכחתי.
כל תחילת שנה ודרכה.
כעוסק בהכשרת מורים יש לי חיבה
עמוקה לנושאי חינוך. בפינה הפעם אנצל את הגורם המזמן של פתיחת השנה כדי להציג
היבטים חינוכיים בפרספקטיבה היסטורית וכמובן עם ההקשר המתבקש לאזור שלנו כאן.
אבקש להדגיש את ההיבט החינוכי
האזורי כפי שבא לידי ביטוי בבית הספר שהיה קיים במושב נווה יעקב עד מלחמת העצמאות.
רשימה זו היא הרחבה של הרשימה שפורסמה מעל דפים אלה לפני שנה ערב פתיחת שנת
הלימודים תשע"ח.
החינוך בכפר העברי נווה יעקב (תרפ"ה –
1925)
ביישוב הכפר העברי נווה יעקב פעלו
גופי חינוך שונים ברמות אינטנסיביות שונות. החל מגני ילדים בית ספר יסודי וישיבה.
בגלל המרחק מירושלים וגודל היישוב היו קשיים רבים לממן את המוסדות והמורים כמו גם
לגייס תלמידים למוסדות חינוך גבוהים יותר. למרות זאת לאורך כל השנים נעשו ניסיונות
שונים להגדיל ולפתח את תחום החינוך שכולם ראו בו חשיבות רבה.
ברשימה זו נרצה להביא תמונה מקיפה
ככל שניתן על גופי החינוך שפעלו ביישוב במהלך עשרים ושלוש שנים שבין שנת
תרפ"ה לתש"ח (1948-1925).
המקורות לקבלת תמונה מעין זו הם
מגוונים; מכתבים, קטעי עיתונות, דוחות של המזרחי העולמי אליו הכפר העברי נווה יעקב
היה מסונף, דו"ח של ועד היישוב וגם עדויות של ילדים שלמדו במוסדות החינוך
במקום. כל אלו מגבשים תמונה מסויימת של עולם החינוך במקום. יש שנים שלגביהם המיידע
מצומצם.
תוכנית לימודים בעברית ובמוסד נקי
(תרפ"ה)
בהתכתבויות הנערכות עם ארגון המזרחי
העולמי והפיקוח על בתי הספר החרדיים שהועד של נווה יעקב מבקש לקדם את ענייני
החינוך במקום. עולה שישבמקום 27 ילדים ויש צורך בשני מורים נוספים על אלה שקיימים.
הועד ביקש 25 לי"מ (לירות מצריות) עבור שכר דירה לת"ת ותקציב לריהוט
הת"ת. כמו כן מבקשים שכר למורה ישראל ריבלין שהחל עבודתו כמורה בנסיון
ומבקשים את שיבוצו הקבוע לשנת תרפ"ו.
בין
העקרונות שצוינו לדרכו של התלמוד תורה במקום עולה "שסדרי הלימודים יהיו אותם
של תלמוד תורה עץ החיים בירושלים או של מוסד חינוך אחר של הישוב הישן, ההבדל יהיה
רק בשפת הלימודים שאנו חפצים שיהיה אך ורק בעברית, ושיהיה הבדל גם בנקיון" (מכתב להנהלת הועד המפקח
על בתי הספר החרדיים, מועד המושב בנוה יעקב מ ה' בתשרי תרפ"ה, (ארכיון מוסד
הרב קוק, תיק: 132/33).
ראשית העיסוק בענייני חינוך
(תרפ"ו-1926)
שנה
לאחר העליה למקום בו מתגוררות עשר משפחות ולהם ילדים עולה בכל כובד משקלה נושא
החינוך. התושבים בשנות השלושים לחייהם בעלי משפחות עם ילדים "...ולא היה בהם
עקר ועקרה. ומהם שהיו מטופלים במספר גדול
של ילדים, היה איפוא צורך לדאוג לחנוך הילדים..." (ד' בר-נתן,
"לתולדות הכפר העברי נוה יעקב", בתוך ד"נ, ברינקר (עורך), הכפר
העברי נוה יעקב, תרפ"ד-תרצ"ט, ירושלים תרצ"ט, עמ' 23).
ואז
אגודת היישוב מחפשת במרץ אנשי חינוך לתלמידי המקום. המורה הראשון שהגיע לכפר וגם
התגורר במקום היה ישראל ריבלין. כך עולה מהדיווח של הנהלת הכפר העברי: "...
ההנהלה באה בדברים עם מרכז המזרחי העולמי וועד המפקח על בתי הספר של המזרחי,
שהסכים לתת לכפר העברי נוה יעקב מראשית שנת תרפ"ו שני מורים. ואחד המורים מר
ישראל ריבלין, שבא להתיישב בכפר הסכים להתחיל מיד ללמוד את ילדי הכפר, אף כי הימים
ימי חופש הקיץ (של שנת תרפ"ה) בכל בתי הספר בארץ" (שם) הילדים שהגיעו
לבית הספר למדו עד אז בתלמודי תורה בירושלים. בגלל אופי זה של בית הספר נקבעו בו
שיעורי קודש רבים וגם לימודי חול. המורה השני בנוסף לריבלין היה אהרון ויסנשטרן (שם. עתון התור מיום
שישי י' בכסלו מו' בכסלו תרפ"ו (25 בנובמבר 1925), עמ' 16 מוסר שנפתח תלמוד
תורה על פי השתדלות מרכז המזרחי העולמי, בו הוחלט על תקצוב שני מורים כשגם ההורים
ישתתפו במימון).
ישראל
ריבלין כאמור הגיע בקיץ תרפ"ה, ליתר דיוק בחמישה עשר באב בשנת תרפ"ה הוא
נכנס לביתו במקום (י' ריבלין, "עם הנטיעות הראשונות", בתוך ד"נ, ברינקר
(עורך), הכפר העברי נוה יעקב, תרפ"ד-תרצ"ט, ירושלים תרצ"ט, עמ' 66)
והחל
ללמד את התלמידים: "אף על פי שהימים היו ימי החופש, לא חפצתי לחכות עד ראשית
החורף לפני יצירה חדשה. ומצווה הבאה לידך אל תחמיצנה, אמרתי. אספתי את ילדי-תלמידי
והתחלנו ללמוד: בראשית ברא...והרגש הרגשנו, גם אנוכי וגם תלמידי הפעוטים, כי
שותפים אנו להקב"ה במעשי בראשית גם אנו כאן, במקום השמם הזה יוצרים יצירה
חדשה. "יש מאין" שכמוה לא היתה עדיין במקום הזה. וכשהגענו לפסוק
"ויטע ה' אלקים גן בעדן". אמרו התלמידים: הבה מורנו ונעשה גם אנחנו
כמעשה הקב"ה, ונטע גם אנחנו גן עדן בכפרנו, ובו ביום התחלנו בהכשרת חלקת אדמה
על יד בית הספר לגינת ירקות ונטיעות עצי פרי..." (שם, עמ' 67). הטיפול בגן
הצעיר נמשך גם לאחר שעות הלימודים בעזרת ההורים שראו בפעילות זו דבר משמעותי
בעיצוב דרכם של התלמידים. הנה כי כן יוזמה של מורה נמרץ שהחל את הדרך החינוכית
במקום בראשית הדרך.
ועד המושב עוסק בנושא חינוך (תרפ"ז –
1927)
בי"ז בכסלו תרפ"ז קיים
ועד היישוב ישיבה בשאלת החינוך במושבה. בפגישה זו השתתפו המורים: אהרון ויסנשטרן
וישראל ריבלין וחברי ועד המושבה: דב נתן ברינקר, קוסובסקי, והרב יצחק אורנשטיין.
מהדיווח שמוסר א' ויסנשטרן על
הלימודים בתלמוד תורה עולה שחסרה גננת לילדים הקטנים דבר שמשפיע על הגדולים יותר.
בגלל חוסר הגננת למדו יחד כמה שכבות גיל דבר שלדעת המורים פוגע בלימוד. מהדיווח של
המורים עולה גם חוסר בריהוט בבית הספר. אצל חלק מהילידים גם עולה עניין השפה שלא
נלמדת כנדרש.
חבר הועד קוסובסקי מדגיש:
"עלינו להשקיע את כל כוחני לסדור החינוך, נוכל לותר על הילדות אבל לא על
הילדים ההורים [צריכים] להשתתף בכסף בהוצאות החינוך, נבוא במו"מ עם המפקח
בנידון בהשבחת מצב החינוך" (אספת ועד
המושבה, על שאלת החינוך במושבה, כתב יד, מיום יז בכסלו תרפ"ז).
בסיכום הדיון עלו ההחלטות הבאות:
א. הוחלט לשכור דירה בעד שני ל"מ
לחודש משכר לימוד. וכמו כן לתקן את הרהיטים הדרושים ולהכניס לועד החינוך ע"ח
השתתפות בחינוך: שכר דירה ורהיטים, שכר גננת, ומורה לתפירה.
ב. החלט לקבל את שרה רובל למורה לתפירה
ולגננת
ג. הוחלט שועד המושבה בצרוף אחד המורים
הוא ועד המפקח של הת"ת [תלמוד תורה].
ד. הוסכם שהמורים ימסרו להתלמידים תעודות
שבועיות להתלמידים.
ה. הוחלט שמעודף שכר הלימוד שיתקבלו
מההורים אחרי נקיון שכר דירה ורהיטים ימסרו לריבלין ישראל שעות נוספות.
ו. הוחלט שועד המושבה יטפל בגבית שכר
לימוד
ז. הוחלט לא לשתף ילדים בנשפים וכ'
ח. הוחלט שועד המפקח של המושבה יתאסף פעם
בחודש (שם).
בסיכום, נראה שבאמצעים דלים במסגרת
המצומצמת נעשים נסיונות לשמור על מסגרת חינוכית ראויה תוך מעורבות של ועדת חינוך
מושבית שמעורבותה לא קטנה.
תוכנית לייסוד ישיבה בנווה יעקב על שם
הנצי"ב (תרפ"ז – 1927)
במקביל לייסוד בית הספר היסודי
במקום כבר יש מחשבות לביסוס והרחבת מוסדות החינוך. בסוף שנות העשרים של המאה
העשרים, שנתיים לאחר תחילת איכלוס המקום, הופיע בשבועון 'התור', בהוצאת הסתדרות
המזרחי מכ"ח באב תרפ"ז (26 באוגוסט 1927) הודעה שציינה את דבר הרצון לייסד
ישיבה בנווה יעקב וכך היתה לשון ההודעה:
ישיבה בנווה יעקב
מנהלי המזרחי הצעיר עושים הכנות
לפתיחת ישיבה בנווה יעקב. תוכנית הלימודים בישיבה, כפי שמודיעים, תהיה כפי התוכנית
המקובלת והנהוגה בישיבות הגדולות והמפורסמות ובייחוד בזו של ישיבת וולוז'ין, אשר
יתלכדו בה: הלימוד והחינוך, התורה והמעשה, רוח ופעילויות אידיאליות וחיים. ולכן
תישא עליה הישיבה את שמו של הגאון רבן של ישראל רבי נפתלי צבי יהודה ברלין
הנצי"ב ז"ל ראש ישיבת וולוז'ין. החידוש יהיה גם בזה שהשפה העברית
המקודשת לעם ישראל תוכר ותיערך בישיבה זו בתור ערך דתי-לאומי שהלימודים יהיו בשפה
המקורית הזו.
המייסדים עומדים במשא ומתן עם אחד
מגאוני הדור אשר יתמנה בתור ראש הישיבה. פעם בפעם תסודרנה הרצאות תורניות בהלכה
ואגדה על ידי גדולי הרבנים והחכמים ואל ההרצאות יוזמנו גם בני ישיבות וחכם תורה
מחוץ ללומדים הקבועים שבישיבה. אל הישיבה יתקבלו בחורים (דווקא) מגיל של
שמונה-עשרה – עשרים וחמש (25-18) שנה אשר להם ידיעה מקפת בשני סדרים ותעודה המעידה
על מידותיהם התרומיות.
מנהלי המזרחי הצעיר עומדים במשא
ומתן עם ראש הרבנים לארץ ישראל מרן הגרא"י הכהן קוק שליט"א, בנוגע
לקביעת ייחוסים בין הישיבה הזאת והישיבה שלו.
מקווים כי הישיבה תפתח בראשית
החורף הבא. לשם כך נשכרה כבר דירה יפה בת שישה חדרים גדולים ומרווחים בנוה יעקב
ומכינים עתה רהיטים יפים גם בשביל חדר הלימודים וגם בשביל חדרי הלינה והאוכל של
התלמידים".
חיפוש תלמידים לישיבה
חודש מאוחר יותר, בי"ט באלול
תרפ"ז (16 בספטמבר 1927) התפרסמה בעתון 'התור' הודעה בה נקראים תלמידים
להירשם לישיבה שתפתח את שעריה בחודש מרחשון תרפ"ח.
ישיבת רבנו נפתלי
צבי יהודא ברלין זצ"ל (הנצי"ב) נוה-יעקב
הישיבה תפתח
אי"ה בר"ח חשון תרפ"ח
מתקבלים תלמידים בגיל
שמונה עשרה שנה בחורים בעלי ידיעה מקפת בשני סדרים עם תעודה מספיקה
להרשם בכל יום בשעות
4-2 אחה"צ במשרד המזרחי הצעיר (בניין סלונים)
_____________
ע"י הישיבה
מסתדרת גם מכינה (ישיבה קטנה) לגיל של חמש עשרה שנה – שכר לימוד חובה. הורים
החפצים בחינוך תורני מבוסס בתלמוד ונושא כליו יכולים להשיג בישיבת הנצי"ב
בנוה-יעקב
הנה כי כן, ביישוב נווה יעקב
בראשית דרכו עשו כל מאמץ לשמור ולהרחיב את המסגרות החינוכיות המתבקשות בכל יישוב
אבל במיוחד ביישוב בעל אופי דתי-תורני הדבר נדרש שבעתיים. כיוון שמערכת החינוך
מהווה גם בסיס תעסוקתי חשוב מובילי היישוב ראו בו נחיצות רבה. למרות התנאים
הבסיסים הקשים פעלה מערכת חינוך מורכבת שסיפקה בסיס משמעותי לילדי המקום.
 |
| נווה יעקב - תמונת ילדים - 1934 | מקור: ארכיון נווה יעקב |
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 30 באוגוסט 2018
תגובות
הוסף רשומת תגובה