שיר אהבה לפסגת זאב
בימים אלה של ערב בחירות מוניציפאליות כאשר
המועמדים לבחירה מציגים מה נעשה כל אחד בתחומו, ומה צריך להיעשות בעתיד, אני מעוניין
בפינה זו להציג את ה'אני מאמין' שלי באשר ליחס לשכונה מגורים כדי שכל אחד יוכל
לבחון מנקודת מבט כללית את הנדרש כדי להרגיש טוב בשכונה. גילוי נאות, אני חבר
בסיעת 'פז' משום שאני מאמין שכתושב השכונה (וכך כל תושב בכל שכונה) צריך לנסות
לקדם את שאיפותיו האישיות, המשפחתיות והכלל חברתיות, במקום שבו הוא מתגורר. זאת
ניתן לעשות באופן עצמאי לגמרי אך יעיל יותר לחבור לגוף ציבורי שיכול לעזור במשימה
זו.
ביסוד הדברים אני רוצה להאיר ברשימה את
היסודות של בניית שכונה והתפתחותה ושילוב התושבים בה ובסופו של דבר יגיד התושב:
טוב לי כאן.
אהבה למקום
יסוד לכל לדעתי כדי להתחבר למקום המגורים צריך
לאהוב אותו. כדי לאהוב צריך להכיר. כך ביחסים הבין אישים שלנו שאנחנו מחבבים;
חברים, משפחה וגם מקום. כדי לאהוב צריך להכיר את המקום לעומק בהקשרים השונים. בהקשר
השכונתי ארצה להדגים מה משמעות של אהבה, איך ניתן ליצור אותה לכל הפחות בצדדים שאני
מאמין בהם וגם כותב עליהם את הטור האישי שלי כאן במשך שנים לא מעטות. אהבה למקום
כוללת כמה רכיבים.
הכרת הגיאוגרפיה של סביבת השכונה
כל שכונה, כל יישוב נמצא במקום במרחב. שכונת
פסגת זאב ממוקמת באזור ייחודי, מעט מזרחה לקו פרשת המים הארצי שעובר במקביל לכביש
ירושלים רמאללה (כביש 60 הישן) בתוואי בו נוסעת הרכבת הקלה מהגבעה הצרפתי לכיוון
צפון. המיקום של השכונה בתחילת הירידה לכיוון מדבר יהודה משפיע על צורות ההתיישבות
במקום בעבר ובהווה. השכונה בנויה על סוג סלע נפוץ (גיר)
שיש לו השפעה על הגורמים הטבעיים וגם על ההתיישבות.
כיוון ערוצי הנחלים הוא לכיוון מזרח וגם הם משפיעים על הדרכים שעוברות במקום ועל
זרימת המים בנחלים לכיוון בקעת הירדן. האקלים נוח, כמות משקעים של כ 500 מ"מ
גשם בשנה (ממוצעת). הכרות עם הבסיס הגיאוגרפי בו אנחנו מתגוררים חשובה להבנת המרקם
הביולוגי של האזור, זהו הבסיס המיוחד והחשוב בו ממוקמת השכונה והבסיס להכרות
מעמיקה עם הסובב בו אנחנו חיים.
הכרת החי והצומח
על הבסיס הגיאוגרפי מתבסס העולם הביוטי, שכולל
את החי והצומח במקום. החי והצומח הטבעי מתקשר למסלע לקרקע ולכמות המשקעים שיורדת
בסביבה. סלע הגיר שהוזכר קודם מהווה בית גידול לצמחיה ולחי סביבו. כיון שכמות
המשקעים מתמעטת עם הירידה לכיוון מזרח הרי שהצומח שגדל בסביבתינו הוא צומח שמסוגל
לחיות בכמות משקעים יותר קטנה, שאופיינית לספר המדבר וכך גם ביחס לבעלי החיים. עם
בניית השכונה כמובן חלה התערבות מאוד מסיבית של האדם בסביבה ועולם הטבע קצת הצטמצם
אך יחד עם זאת ניתן כמובן להבחין גם בעין לא מאוד מקצועית בהבדלים בין שכונות
ממערב לקו פרשת המים לבין אזור פסגת זאב. אנחנו יושבים כאן באזור ספר המדבר
ומשקיפים למדבר יהודה הצפוני שהוא צחיח. קרבה למדבר משמעותית בהייבטים שונים בהתפתחות היישוב.
הכרת ההיסטוריה בעבר
על שני הנדבכים הקודמים יושב הנדבך השלישי הוא
האדם בעבר ובהווה. גם בצד האנושי של הכרת האדם בעבר יש לפסגת זאב מה להציג. בתחום
השכונה מספר אתרים ארכיאולוגים מרשימים (לצערי מוזנחים) המעידים על פעילות אדם
בתקופת בית שני, משנה ותלמוד ותקופות מאוחרות יותר. האדם בעבר חצב כאן בסלע הגיר
בורות מים כדי להתקיים, כיוון שאין כאן מקורות מים זמינים. למחייתו עסק בחקלאות
וגידל בעיקר יין ושמן, זאת ניתן לראות בשרידי גתות ובתי בד. בחלק מהאתרים ניתן
לזהות את אופים הדתי של התושבים (יהודים, נוצרים) בעזרת הממצאים מאפיינים (מקוואות,
מנזרים). הקשר של תושבי המקום בעבר היה לעיר הגדולה ירושלים מחד ולמדבר והאזור
השומם מאידך.
הכרת ההיבטים תרבותיים של הווה
הכרת אזור המגורים בהווה חשובה אף היא. אופי
בניית השכונה, בתים משותפים, בתים פרטיים, מוסדות ציבור, גיוונם ופיזורם בשכונה,
יחס בין אזורים מבונים לאזורים פתוחים. פיתוחם של האזורים השונים והשמירה עליהם.
יצירת קשר בין התושבים לסובב הציבורי חשובים ביותר לחיזוק הקשר למקום. ולכך יש
כמובן היבטים שונים.
למשל, בתחום שאני רואה בו חשיבות רבה שהוא כמובן
רק רכיב אחד במכלול זה הוא בנושא הזיכרון במרחב שלנו. איך אנחנו כיום זוכרים את
העבר שקשור בשכונה וקשור בהיסטוריה שלנו כעם. שמות רחובות היא דוגמא לקשר זה. שם
רחוב הוא כלי עזר חשוב ביצירת קשר למקום. ובשכונה כמובן יש דוגמאות רבות של קישור
העבר עם הווה הקשורה לצד החינוכי-ערכי, דרך שמות רחובות המזכירים הקשרי עבר
מגוונים (כיכר גדוד מוריה, רחוב השישה עשר, רחוב ירמי ברדנוב, שמחה הולצברג ורבים
אחרים). כמובן שלכך יש להוסיף את פינות ההנצחה לנופלים הפזורים בשכונה שגם הם
מחברים את ההוויה כיום עם העבר בסביבה.
הכרת האוכלוסייה במקום
רכיב נוסף חשוב להכרת השכונה היא האוכלוסייה שמתגוררת
במקום. שכונת פסגת זאב כאחת השכונות הגדולות בעיר (השנייה בגודלה לאחר שכונת רמות)
מגוונת באוכלוסייה (דתית וחילונית בגוונים שונים) צעירים ובוגרים, עולים חדשים
וותיקים, בעלי מעמד סוציו אקונומי גבוה ובינוני. שכונה רב גונית זו חשובה לרבים
וחשוב לשמור על גיוון זה. לגוון שיש השלכות רבות על מוסדות שונים בשכונה (בתי ספר,
תנועות נוער, מינהל, ברכה, מקוואות, בתי כנסת, בתי אבות ועוד). הכרה עם המגוון
והצורך בקיום קשר טוב ביניהם הם אחד מאבני היסוד לקיום שכונה בריאה ומגוונת.
אמצעי השפעה על היחס לשכונה דרך מערכת החינוך
איך משיגים שילוב טוב ונכון בין כל הרכיבים השכונתיים
הללו על מנת ליצור מירקם הומוגני לחיים טובים שיצרו את האהבה לשכונה?
ראשית צריך להכיר את החלקים הלו בצורה בסיסית
טובה. כפי שציינתי ההכרות טובה עם שלל המורכבות שלו יוצרת בסופו של דבר יחס חיובי
ואהבה למקום.
לפני כמה שנים עברתי ביום קיץ בגן הצב בפסגת
זאב מרכז בשעה שהממטרות פעלו בה. ראיתי נער עובר ובועט בממטרה. לשאלתי למה הוא
עושה זאת הוא ענה שהממטרה מפריעה לו לעבור. הסתכלתי בנער והבנתי שחסרה לו אהבה וזיקה
למקום ולשכונה. אילו היה אוהב את הגינה בה עבר לא היה עושה את המעשה. מניתוח אירוע
זה ובכלל הבנתי שצריך להתחיל את נטיעת זרעי האהבה בבית ובית הספר דרך מערכת
החינוך.
כתיבת פינה זו במשך שנים צמחה גם מתוך ההבנה
שצריך לנטוע את האהבה בתושבים וזה מתחיל בבית, בבית הספר ובהכרה שיש על מה ולמה
לשמור.
חשבון נפש בזמן הבחירות
כאשר באים ביום המיועד לבחור ראש עיר, את חברי
המועצה העתידיים לעירייה, ראוי לזכור שהם נציגים שלנו כדי לקדם ולפתח את המערכת
המורכבת שחלק ממנה הוצגה כאן. כל אחד צריך לעשות את חשבון הנפש שלו באשר למה ואיך
כדאי וצריך לקדם את פני השכונה והעיר. תהליך שבסופו של דבר יגידו התושבים ובני
ביתם על פסגת זאב שהוא במקום מגוריהם שטוב להם שם.
שיר אהבה לפסגת זאב
אחד מתושבי פסגת זאב הוותיקים, יהודה פסחוביץ,
כתב כמה שירים על השכונה שמשקפים את היחס החיובי למקום. בהסכמתו אני מצרף כאן שיר
שכתב לפני כמה שנים על השכונה ואופיה.
אֲנִי אוֹהֵב אֶת פִּסְגַת-זְאֵב
יְהוּדָה פֶּסַחוֹבִיץ
בִּשְׁנַת
אֶלֶף תְּשַׁע-מְאוֹת תִּשְׁעִים וְשָׁלֹשׁ,
בָּאתִי
לָגוּר בְּפִסְגַת-זְאֵב-מֶרְכָּז.
דָּבָר
לֹא יָדַעְתִּי עָלֶיהָ מֵרֹאשׁ,
אַךְ
הִתְאָהַבְתִּי בָּהּ מִיָּד וְאוֹהֵב אוֹתָהּ מֵאָז.
מִדֵּי
יוֹם אֲנִי סוֹבֵב בַּשְׁכוּנָה וְצוֹעֵד.
מַשְׁקִיף
פֹּה וָשָׁם עַל נוֹף מְשׁוֹבֵב,
וּלְהַוָּתִי,
לְעִתִּים מוֹעֵד...
דּוֹמָנִי,
שֶׁבַּפִּסְגָה יֶשְׁנָם רַבִּים הָאוֹהֲבִים
אֶת
הַכְּלָבִים.
אֲחֶרֶת,
כָּל הַמְּמֻנִּים
לֹא
הָיוּ כֹּה סוֹבְלָנִים.
הַשְּׁכוּנָה
גָדְלָה לַצָּפוֹן וְלַמִּזְרָח,
וְאֶפְשָׁר
לְהָשִׂיג בָּה כִּמְעַט כָּל מִצְרָךְ.
אֲבָל
מָה שֶׁהִדְלִיק בִּי אֶת כָּל הַנּוּרוֹת,
הִיא
לֹא הָעֻבְדָּה שֶׁמְּגַדְּלִים בָּהּ
יְלָדִים
וִילָדוֹת, נְעָרִים וּנְעָרוֹת,
אֶלָּא,
בְּעִקָּר... שְׂעָרוֹת! כֵּן, שְׂעָרוֹת!
אֲחֶרֶת,
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר
אֶת
הַתּוֹפָעָה, שֶׁבִּרְחוֹב הַשִּׁשָּׁה-עָשָׂר
שְׁמוֹנֶה
מִסְפָּרוֹת! כֵּן! שְׁמוֹנֶה מִסְפָּרוֹת!
וְהַמִּסְפָּרוֹת
הַמֻּשְׁקָעוֹת הוֹן תּוֹעֲפוֹת,
מְחַכּוֹת
לַיָּפִים, מְחַכּוֹת לַיָּפוֹת.
מִתְהַדְרוֹת
בִּשְׁלָטִים וּבְעֲלֵי-כֹּתֶרֶת:
סַפָּרִית
מְפֻרְסֶמֶת - סַפָּר צַמֶּרֶת.
מְעַצֶּבֶת
לַגֶּבֶר - מְעַצֵּב לַגְבֶרֶת.
אֲנִי
מֵנִיחַ, שֶׁכָּל אֶחָד מִן הַבְּעָלִים,
חָקַר
וּבָדַק בְּטֶרֶם עָשָׂה,
וְלָכֵן
לִי, בַּעַל רֹאשׁ אֶחָד בִּלְבַד, לֹא נוֹתָר,
אֶלָּא
לְאַחֵל לְכֻלָּם פַּרְנָסָה.
וּמָה
עוֹד? פַּרְנָסָה בְּכָבוֹד!!!
 |
| פסגת זאב - נחל זמרי, מרכז תרבות וגן ציבורי במכלול על שם מורנו | צילום: יוסי שפנייר |
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 11 באוקטובר 2018
תגובות
הוסף רשומת תגובה