נחל זמרי וטיילת לצופים - אתרי טבע ומורשת בפסגת זאב

בימים אלה התפרסמה דפדפת הסבר על נחל זמרי הנמצא בין פסגת זאב מזרח לפסגת זאב מרכז. ערוץ של נחל פרת בו עושר רב של עולם צומח וחי. בתקופה זו של חורף עם ירידת גשמים (שאנו תקווה שירבו) הערוץ ילבש צבע ירוק וצבעים אחרים של פריחה. הפעילות הענפה בנחל מרוכזת על ידי מורן בביאן ולידה עוזרים המנהל הקהילתי והחברה להגנת הטבע.

נחל הצבאים של פסגת זאב

גיאוגרפיה
נחל זמרי הינו נחל אכזב הממוקם בשכונת פסגת זאב ממזרח לרחוב גל. ערוץ הנחל מתחיל את דרכו בסמוך לגבעת שאול (גבעה נישאה ממערב לשכונה המכונה גם תל אל פול) כיוון הנחל ממערב למזרח בין שכונות פסגת זאב מרכז ומזרח. הוא ממשיך בכמה פיתולים מדרום לכפר חיזמה. משם יורד כאחד מהיובלים העליונים של נחל פרת, הוא ואדי קלט. רוב ימות השנה הנחל יבש. במספר ימים בודדים בחורף מתרחשת בו זרימה, בעיקר בימי שלג או בימי גשם כבד. ואז הוא תורם את תרומתו לזרימה בנחל פרת שבסופו של דבר מתנקז לאזור יריחו לירדן ולים המלח.

רקע היסטורי

 אזור נחל זמרי ופסגת זאב נמצאים בתחום שבט בנימין המקראי. בין המשפחות של השבט (שחלקם גם הפך במשך הזמן לשמות של יישובים) נזכר גם זמרי: "וְאָחָז הוֹלִיד אֶת יְהוֹעַדָּה וִיהוֹעַדָּה הוֹלִיד אֶת עָלֶמֶת וְאֶת עַזְמָוֶת וְאֶת זִמְרִי וְזִמְרִי הוֹלִיד אֶת  מוֹצָא" (דברי הימים א, ח לו). עלמת מזוהה באזור היישוב ענתות ממזרח ועזמות באזור הכפר חיזמא. מכאן שזמרי היה כנראה גם כן באזור ושם הנחל שהשתמר בערבית מחזק הנחה זאת.

בסמוך לערוץ הנחל נמצאו שרידים של חווה חקלאית מתקופת המקרא. סביב לנחל בפסגת זאב שרידי אדם שהתיישב כאן בתקופות שונות והיה לו קשר עם ירושלים העיר המרכזית באזור.

עולם הטבע בנחל

הנחל מאופיין בצמחית בתה, צמחיית קירות וסלעים, שטחים עשבוניים, תפזורת של עצי חורש פגועים מרעייה וריכוזי גאופיטים (צמחים בעלי בצל). במרכז הערוץ בית גידול עשבוני שבו גם סימנים לעיבוד חקלאי שהיה בעבר.

האתר עשיר בבעלי חיים מיוחדים לעיר ירושלים ביניהם: צבאים, דורבנים, נמיות, קיפודים, שפני סלע רבים, נמיות, שועלים, גיריות ומגוון רחב של ציפורים. בחורף ניתן להבחין בפריחה עשירה בשלל צבעים של כלניות, רקפות, צבעונים ועוד.

טבע עירוני

נחל זמרי מוגדר כ"אתר טבע עירוני", מושג זה, משלב בתוכו את התפישה ששטחים פתוחים וטבעיים הם חלק בלתי נפרד מן העיר ומתהליכי התכנון שבה וכי יש לשלב אתרי טבע עירוניים ברקמה העירונית אשר בשונה משמורת טבע, אתר טבע עירוניים יותר נגישים וזמינים לציבור. התושבים קרובים למשאבי הטבע, נהנים ממנו ולוקחים חלק פעיל בשמירה ובפיתוח שלו בצורה שמאזנת בין צרכי התושבים לצרכי הסביבה.

נחל בספר מדבר

פסגת זאב ונחל זמרי ממוקמים ממזרח לקו פרשת המים בסמוך למדבר יהודה בחבל ארץ צר המכונה 'ספר מדבר'. ומשום כך ניתן למצוא בו מרכיבים מהמערכת הטבעית האופיינית לאזור הספר. הנחל מהווה נקודת מפגש בין בעלי חיים וצמחים אופיינים לאזור ההררי ממערב ולמדבר יהודה ממזרח. בסקר טבע עירוני שביצעה החברה להגנת הטבע נמצא כי הנחל מדורג בעשרת האתרים המובילים בעיר מבחינת ערכם הביולוגי.

הצבי הארצישראלי

בכל סיור בנחל ניתן להבחין בקבוצות צבאים המדלגים להנאתם. הצבי המצוי כאן מכונה צבי ארץ-ישראלי והוא מהנפוצים בארץ. בסמיכות לאזור העירוני קבוצה זו החיה בנחל היא הגדולה ביותר בארץ (יש משארים שחיים כאן למעלה מ 100 צבאים). הצבי מסתווה בשטח בזכות הצבעים שלו הדומים לצמחיה היבשה רוב השנה (צהוב בהיר ולבן). הצבי אוכל זרעים וצמחים וחי בקבוצות קטנות. בשטח הוא משאיר ערמות גללים שמסמנים את גבול מחייתו ומאפשרים לו לקבל מיידע על הסביבה. כשהצבי חש בסכנה הוא מנתר ורץ ומקשקש בזנבו הקטן והשחור הבולט על רקע אחוריו הלבנים. דמותו האצילית קרניו הבולטים וזריזותו הרשימו את הקדמונים שאמרו בין השאר שאדם צריך להידמות לו בזריזותו:  "...ללמדך שצריך אדם להיות עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי..." (מדרש ילקוט שמעוני לפרשת בלק, רמז תשעא).

הצבי הוא בעל חיים מוגן ואסור להזיק ולהפריע לו בכל צורה.

חיבור לקהילה עם הפעילות בנחל

פעילים תושבי השכונה, עיריית ירושלים, המינהל הקהילתי, החברה להגנת הטבע וארגונים נוספים פועלים בשנים האחרונות לשימור ועידוד פרוייקטים בנחל ושותפים בסיוע לפעילות קהילתית בנושא הסביבתי. כיום קיימת קבוצת פעילים שגדלה עם הזמן שהציבה לעצמה כמטרה לחזק את הקשר בין התושבים לערכי הטבע והנוף המצוים בנחל. לשם כך מתקיימים סיורים בעונות השנה השונות כדי להבחין בשינויים במקום סביב מעגל השנה. 

מסלול סיור בנחל

מסלול הסיור בנחל מסומן. תחילת הסימון שצבעו כחול, מתחיל מהעיקול החד המצוי ברחוב גל ויורד לכיוון מזרח. אחרי הליכה במורד של כ 700 מ' מגיעים לפיצול שבילים. השביל הצפוני (צד שמאל) שמסומן בירוק מיועד למיטיבי לכת. השביל הדרומי (צד ימין) מסומן בכחול, נוח יחסית להליכה, על בסיס דרך עפר כבושה ומתאים לסיור לקהל הרחב גם עם עגלות. השבילים מתחברים וניתן לחזור באותה הדרך בה ירדנו מרחוב גל או להמשיך מזרחה ולחזור לכביש ממערכת מדרגות העולה לרחוב כסא רחמים.

כללי התנהגות בסיור בנחל

אין להבעיר אש בשטח

אסור לשחרר כלבים בסיור בנחל

הכניסה עם כלי רכב פרטיים אסורה

במידה ומצאתם צבי פצוע בשטח, אין לגעת בו אלא לפנות מיידית למוקד רשות הטבע והגנים 3639*.

נא השאירו אחריכם מסודר ונקי.

טיילת לצופים

פרויקט חדש נוסף היא טיילת ההולכת ונבנית בימים אלה במקביל לכביש עוזי נרקיס והמשכו הצפוני הנקרא על שם מוסא פלד. טיילת זו מחברת את רחוב שמחה הולצברג עם אזור הבניה החדשה בסביבות תחנת הכיבוי ורחוב על שם פרופ' יום-טוב עסיס.

טיילת שנמצאת בשלבי בנייה אחרונים תהיה ודאי שביל הליכה וסיור לתושבי הפסגה במרכז. טיילת המשלבת תצפית נוף ומעבר בין פסגת זאב צפון למרכז. הצעת השם טיילת לצופים משמשת שם עם מספר משמעויות.

א. טיילת שניתן לערוך ממנה תצפית מזרחה לעבר חלקי השכונה השונים ולאזור המדבר.

ב. טיילת שהולכת לכיוון הר הצופים בתוואי שהלכו בא אחרוני המתיישבים מעטרות ונווה יעקב בדרכם להר הצופים ב ח' באייר תש"ח.

הנסיגה מנווה יעקב בתש"ח

הנסיגה מנווה יעקב לעבר הר הצופים נעשתה בליל יום שני ח' באייר תש"ח (ב 17 במאי 1948). הנסיגה נעשתה לאחר שמגיני עטרות הגיעו יומיים לפני כן לנווה יעקב (בערב שבת שלפני כן).

ההחלטה על הנסיגה התקבלה ידי מפקדי המקום.

השופט צבי טל שהיה בן הנסוגים סיפר: ארבעת החללים וכן ספרי התורה נטמנו בבורות שנחפרו בחיפזון וכוסו באבנים, מרגמת ה־3 אינץ' ותחמושת כבדה הוטלו אל תוך בור המים. בקצה הכפר למטה, ב'התיישבות החדשה', נערכו 164 איש, ובהם 12 פצועים על אלונקות ו־26 פצועים קל נשענים על חבריהם. נטשנו את הכפר ויצאנו לדרך בחסות החשכה בואכה הר הצופים. 

הלכנו בנתיב לא נתיב בוואדי בין שועפאת מימין לחיזמה משמאל. אני עצמי שימשתי אחד מנושאי אלונקה ונרדמתי תוך כדי הליכה. זה שלושה ימים לא עצמתי עין כי הייתי הקשר היחיד בתחנת האלחוט. צעדתי וכשלתי מתוך אינרציה, ויותר משנשאתי את האלונקה היא משכה אותי. הבוקר אור, ועדיין אנו בין הכפרים. בדרך נס לא התגלינו, והגענו להר הצופים מצד מזרח. המורד המזרחי היה ממוקש, ומיכה לוזינסקי מעטרות עלה על מוקש וקיפד את כף רגלו. מגיני הר הצופים יצאו לקראתנו וקלטו אותנו. אף שהר הצופים עצמו היה נצור, נשמנו לרווחה וחשנו כאילו הגענו אל המנוחה אם לא אל הנחלה. אנשי ההר קיבלו אותנו בסבר פנים יפות. אמנם נוספו פיות אוכלים למלאי המזון המוגבל, אבל נוספו גם לוחמים ומגינים על נשקם. גם בהר הצופים היינו נצורים ועמדנו בהתקפות – אך זו כבר פרשה אחרת.

זיכרון להולכים להר הצופים

תואי ההליכה של הנסוגים להר הצופים היה מעט מזרחה לאזור הטיילת החדשה. כיוון שאנחנו בשנת ה 70 להקמת המדינה ותוואי הטיילת הוא בתוואי של הנסוגים לעבר הר הצופים הצעתי ליעל ענתבי היו"ר של ועדת השמות לקרוא לזכרם של הנסוגים את הטיילת שתזכיר את הפרשה הזו שהתרחשה כאן לפני שבעים שנה.

ההליכה כיום בטיילת מטופחת ויפה בתוואי שיסומן בשלטי זיכרון לעוזבים את ביתם בימי מלחמת העצמאות יש בה מעשה חינוכי-ערכי שאנחנו תושבי השכונה מחויבים בו כחלק מהזיכרון ההיסטורי שלנו כאן כיום.

טיילת לצופים - טיילת חדשה במקביל לכביש מוסא פלד | צילום יוסי שפנייר

נחל זמרי - דפדפת הסבר לנחל

 ___________________________________________________________________

יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 28 בדצמבר 2017