היכן נקברו ספרי התורה של הכפר העברי נווה יעקב בתש"ח?

ערב פינוי הכפר העברי נווה יעקב במלחמת העצמאות יזם אחד מתושבי המקום, נחמן בן יעקב (שפנדאו) קבורת ספרי התורה וספרי הקודש שהיו ביישוב בשלושה מוקדים וזאת מתוך תקווה שניתן יהיה לחזור אליהם ולהוציא אותם ממחבואם לשימוש.

ניסיון לאתר את מקום הקבורה הוא מורכב משום שקשה לזהות את מקום המבנים המקוריים על פי תוואי השטח כיום לאחר שהכפר נהרס עד לייסוד בזמן המלחמה ועליו נבנו בתי פסגת זאב ושכונת נווה יעקב.

בשנה האחרונה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל יזמה פעילות שימור שתנסה לשמור את המעט שניתן מהמקום שהיה בו הכפר העברי נווה יעקב ההיסטורית.

הנסיגה להר הצופים בתש"ח – ח' באייר תש"ח

נזכיר את סוף הדרך של הכפר העברי. לאחר הערכה מחודשת של המצב בשטח המפקדים בנווה יעקב, שכללו את ישראל פונט, אברהם וכסלר ושמוליק הרם (מפקד עטרות) החליטו על נסיגה רגלית ממזרח לשועפאת. הם קיבלו אישור לכך מישרון שיף המג"ד (גדוד מכמש שהיה מופקד על האזור). שמוליק קרא למיכה לוז מעטרות וביקש ממנו הערכה למשך הזמן וציר הליכה לעבר הר הצופים. מיכה העריך (על פי עדותו של שמוליק) שזמן ההליכה להר הצופים ייקח כארבע שעות.

ביום ראשון בלילה אור לח' באייר (17 במאי 1948) הכוח התארגן לנסיגה, את ההרוגים קברו, את הציוד שלא ניתן היה לקחת השמידו את ספרי הקודש וספרי התורה הטמינו והתארגנו לתזוזה. התחמושת המועטה שהייתה חולקה בין החיילים לצורך אבטחת הנסיגה. סה"כ היו כ 160 איש אנשי עטרות ונווה יעקב.  היו כעשרה פצועים שנישאו על אלונוקות שהיו מיטות אמריקאיות ללא רגליים  והיו מאוד כבדות לנשיאה .

הרופא של נווה יעקב היה פעיל ביותר ועבר כל הזמן בין הפצועים לבדוק את מצבם. ההליכה היתה קשה  וסחיבת הפצועים הקשתה עוד יותר. בראש הכוח הלכו המפקדים והסייר מיכה לוז שהכיר את הדרך הייטב. שמוליק ציין שהוא הלך כל הזמן לאורך הטור המתקדם לראות שהכל כשורה. בשלב מסוים שמוליק הבחין ששתי אלונקות מונחות בצד והצוות שאמור היה לסחוב אותם נמצא מאתיים מטר מהם. לא היה ברור לו מה קורה. לאחר תחקיר קצר התברר שהפצועים שחשו שהם מכבידים על הנושאים אותם שיכנעו אותם שישאירו אותם במקום וימשיכו בלעדיהם. שמוליק לקח את נושאי האלונקות חזרה ולמרות הקושי הם המשיכו בסחיבה. עם אור רשון הגיעו להר הצופים ומשם התפזרו.

הצהרה לגבי מקום קבורת ספרי התורה וספרי קודש

בין הנסוגים היה גם נחמן בן יעקב מתושבי היישוב. יומיים לאחר הנסיגה הוא כתב הצהרה בו הוא מציין בדיוק את מקום הטמנת הספרים.

הצהרה

אני נחמן בן יעקב החתום מטה מצהיר בזה כי גנזתי דברי קודש, ספרי קודש וספרי תורה בשלושה מקומות בשטח כפר נוה יעקב בליל הפינוי.

מקום א – נמצא על המגרש של מר ברינקר באמצע בין הכניסה לחצר הפרות לבין הכניסה לרפת שלו. הבור הוא 2.20 מטר אורך 0.50 מטר רוחב וחצי מטר עומק.

מקום ב – נמצא באחד המגרשים שנמצא בו בקרבה היסוד מביטון שהשתמש פעם רצפת בית הכנסת לפועלי מזרחי. המקום המדויק הוא במקום החתך בין שני קווים כדלקמן. קו ראשון בין החלון של בית אשנר הדרומי (הצד והיחיד שנמצא בקיר הבית הדרומי) ובין קצה הגג העליון של רפת ברינקר. הקו השני החותך את הקו הזה ובמקום החתך נמצא הבור הוא הקו הדיאגונלי של גג המגדל שעל הטחנה בכוון צפונית צפונית מזרחית.

מקום ג – נמצא מאחרי ביתי על הטרסה של הירקות בהמשך הקיר הצפוני של ביתי לצד מזרחה בסוף הטרסה (בערך מטר אחד מעץ תפוחים הצפוני ביותר)

הדסה הר הצופים 19 למאי 1948

נחמן בן יעקב (שפנדאו)

להצהרה זו צורפה גם מפה עם שרטוט ידני של מקומות ההטמנה.

שיחזור מקום הכפר העברי נווה יעקב

זיהוי המקום המדוייק הוא מורכב משום שהכפר העברי נחרב עד ליסוד במלחמת העצמאות להוציא בור המים שהיה במקום. על מקומו של הכפר העברי נבנתה שכונת פסגת זאב צפון וחלקה המערבי של השכונה נווה יעקב של היום.

בצד המערבי של נווה יעקב בסמוך לכיכר מגיני עטרות ונווה יעקב וממערב לכביש מוסא פלד שרדה חלקה קטנה בלתי מבונת שעל פי שיחזור הדברים שם שכן חלק מנווה יעקב.

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שכרה את שרותיו של אדריכל תיעוד 'שפירא אדריכילים' על מנת שימליץ כיצד לשמר פינה זו שיש בה שרידי עבר של הכפר העברי.

לאחר איסוף הנתונים היא אוגדה לחוברת שפורסמה בחודש ספטמבר 2017.

בסיכום הדברים הם כותבים:

לסיפור של הכפר ערכים שונים הבאים לידי ביטוי להלן:

ערך היסטורי: הכפר העברי הינו דוגמא להתיישבות חקלאית דתית יהודית בהר, מצפון לירושלים, ששאף להוות מודל להתיישבות דתית חקלאית. הכפר תפקד כעורף צפוני לעיר ירושלים בתקופת הפרעות ומילא תפקיד חשוב בהגנה על העיר, ככפר שלחם ונפל במלחמת השחרור.

ערך אדריכלי: הכפר מהווה דוגמא לתכנון יישוב חקלאי דתי. הכפר תוכנן על ידי חשובי המתכננים והאדריכלים של אותה עת – ריכרד קאופמן ומשרד הקר-ילין, שהיו מרכזיים בתכנון יישובים ושכונות רבים אחרים.

ערך אורבני – לכפר ערך אורבני כיישוב חקלאי במבואות הצפוניים של ירושלים, שתפקד בזמנו כעורף עירוני ועל חורבותיו הוקם שכונה המשמשת כגבולה הצפוני של העיר כיום.

  

הצעות לשימור

האדריכל מציע – הפרצלציה המקורית שעודנה קיימת בשטח הלא מבונה של נווה יעקב ההיסטורית שנחצית על ידי כביש מוסא פלד – מאפשרת בחינת השטח בהתאם לבינוי ההיסטורי, כ"אזור חיפוש" למסדי בתים היסטוריים, כולל בור המים.

המלצות תכנון – אזור החיפוש יכול לשמש כאזור פוטנציאלי להקמת פארק נופי על תוואי הפרצלציה ההיסטורית. מומלץ לשחזר את הדרך המרכזית של הכפר בנוסף לשחזור בית טפוסי, לפי תכניות מפורטות של הבתים שתוכננו על ידי משרד הקר-ילין (ראו איור)

היכן נקברו ספרי התורה וספרי הקודש?

על פי השיחזור המוצא של 'שפירא אדריכלים' האזור שבו היה בית הכנסת שמצוין כאחד מנקודות הציון הוא במפגש הרחובות שדרות נווה יעקב עם רחוב שמחה הולצברג. הבתים המזרחיים ביותר שנחמן בן יעקב מציין שלידם הטמין חלק מהספרים שהיו בחצר ביתו נמצאים בסמיכות לרחוב אבא אחי מאיר בנווה יעקב.

השיחזור של פני השטח שנעשו על ידי שפירא אדריכלים עוזרים במידה רבה לשחזר את פני היישוב בעבר. הסיכויים למצוא משהו מהמטמון שתיאר בן יעקב קלושים כיוון שהשטח עבר שינוי רב בבנייה מאז מלחמת ששת הימים.

עד כמה שידיעתי מגעת לא נמצאו שרידי המטמון בעבר הרחוק או הקרוב ואולי יתגלו בעתיד ויוכלו להעיד על עברה של צפון ירושלים בתקופת מלחמת העצמאות.

תודות

לאיציק שווקי מהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל שהעביר לי עותק של הדו"ח שתמונות וקטעי מידע ממנו מובאים כאן.

מקורות

ארכיון המדינה – גל- 8583/17

נווה יעקב - המלצות לתכנון אזור הכפר העברי נווה יעקב - שפירא אדריכלים


מתוך: הכפר העברי נווה יקב, מועצה לשימור אתרי מורשת ישראל, 2017, עמ' 43

___________________________________________________________________

יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 19 ביולי 2018