תיכנון בית הבראה של 'מפעל התורה' בנווה יעקב בשנת תש"ז (1947)
בעצם ימים אלה לפני 69 שנים הניחו אבן פינה לבית הבראה ב'כפר עברי'
נווה יעקב. הטקס היה רב רושם והגיעו אורחים נכבדים רבים. בסופו של דבר בגלל פרוץ
מלחמת העצמאות בניית בית ההבראה לא יצא לפועל אבל חזון ותוכניות גדולות בהחלט היו
עליהם נספר בשורות הבאות.
'מפעל התורה' ופועלו בשנות הארבעים
'מפעל התורה' היה מוסד מרכזי למען הישיבות
בארץ ישראל, הוא נוסד בשנות מלחמת העולם השנייה (1941) וריכז מקורות כספיים על מנת
לתמוך בעשרות ישיבות בארץ ישראל בעיקר בעקבות חורבנן של הישיבות באירופה במלחמה.
את הרציונאל של גוף זה פרסמה הלשכה הראשית של 'מפעלי התורה' בשנת 1944: "כמו
שבכל השטחים הכלכליים עבר היישוב לכלכלה עצמית והוא היום חי הנושא את עצמו, כן גם
במובן הרוחני הגיע 'מפעל התורה' לידי מסקנה שברעיון, שאין לבנות ולקיים את התורה
בארץ ישראל מבלי שכל חלקי היישוב יישאו בעולה ויחזיקו בה החזקת חובה ורצון. כאשר
היישוב דואג לכל נכסיו, כך ויותר מזה. עליו לדאוג לנכסי הנכסים היקר ביותר –
לתורה, "שהיא חיינו ואורך ימינו" ואשר על ידה תעוצב כל דמותנו
הלאומית... המפעל מחלק עזרה ותמיכה לרוב הישיבות שבארץ. כאלף לא"י לחודש
מתחלק לישיבות מאושרות וקבועות במפעל, מלבד תמיכות בלתי קבועות והקצבות לבנינים,
פנימיות, מטבחים ועזרה כללית" (הצֹפה, 21.7.1944, עמ' 6).
הסוכנות היהודית לארץ ישראל והמרכז העולמי של
המזרחי הכירו ב'מפעל התורה' כמוסד מרכזי של מוסדות התורה בארץ וכתוצאה מכך הקציבו
למפעל זה תקציבים גדולים.
הגדרת מטרות 'מפעל התורה'
בלוח
שנה קטן (7X11 ס"מ) המעוצב כספרון
המשמש גם כלוח שנה לשנת תש"ח מפורטים המטרות של "מפעל התורה":
מטרתו:
להפעיל את כל איש יהודי בארץ ובחו"ל לכבוד התורה לימודה, תמיכתה וחיזוקה.
עבודתו:
תמיכת כל מוסדות התורה הנמצאים בארץ, הדורשים עזרתו בלי הבדל חוג וסוג שיטה ודרך
של הלימוד, כל ישיבה גדולה או קטנה בעיר ובכפר שיש לה צורך בתמיכה מקבלת תקציב
חודשי מסוים להוצאות שוטפות, ובשעת הצורך לציוד, לבניין ולהוצאות מקריות.
אמצעיו:
א) על ידי סניפים וועדים
מקומיים ועל ידי שיטה מתמדת ומסודרת, מתרימים את כל אנשי המקום, כדל כעשיר, כזקן
כצעיר, בתרומות קבועות חודשיות או שנתיות לשם "מפעל התורה".
ב) המפעל מקבל עזרה מיוחדת מהסוכנות היהודית
לארץ ישראל, המרכז העולמי של המזרחי, הג'וינט בארה"ב ומוסדות עזרה חשובים
שבארה"ב, אנגליה, דרום אפריקה ועוד.
שאיפתו:
להשפיע על כל נקודה שבארץ ועל כל מקום יישוב יהודי שבתפוצות הגולה, לתת תרומות
הגונות ל'מפעל התורה' עד שיהא בידו לא רק לתמוך במוסדות התורה אלא גם להביא לידי תקומתה המלאה
בארצנו.
סמל מפעל התורה
הסמל (לוגו) של מפעל התורה המופיע בראש העמוד בסקירת
פועלם של אנשי מפעל התורה, בעיתונות, בלוח השנה משקף את הפעילות הרשמית. בראש הסמל
מופיע הפסוק: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". מחתת לפסוק התחום
במסגרת מופיעות המילים: מפעל התורה (באותיות גדולות) ותחתם (מלמטה למעלה) חומת
העיר ירושלים, במבט ממזרח לכיוון מערב ובולט בו שער הרחמים. בעיר העתיקה ניתן
להבחין במבנים שונים ובולט בו מבנה בית הכנסת החורבה. מעבר לבתי העיר מוליכה דרך
מתפתלת לראש ההר ובראשו לוחות הברית שעשרת הדיברות מצוינות באותיות א-ב בכתב עברי
קדום. ברקע של הר זה ניתן לראות את מפת ארץ ישראל שבולט בהם קו החוף ונהר הירדן
שבין הכנרת לים המלח. בתחתית הסמל כתוב בצורה בולטת: למען הישיבות בארץ ישראל.
 |
| מפעל התורה - סמל האגודה - תש"ח | מקור: ארכיון מוסד הרב קוק |
מפת 'מפעל התורה' מוסדותיו ופועלו בארץ ישראל
אגודת 'מפעל התורה' הפיקה מפה שבה מצוינים
'מפעל התורה' ומוסדותיו בארץ ישראל. מפה זו נמצאת בלוח השנה שהזכרנו למעלה. בולטים
בו המפעלים הרבים בהם הם תמכו ברחבי הארץ של אותם הימים. לעניינו מצפון לירושלים
ניתן לראות בברור את היישוב נווה יעקב ומתחתיו בסוגריים את הציון בית הבראה.
 |
| מפעל התורה ומוסדותיו - בארץ ישראל - מפה - תש"ח | מקור: ארכיון מוסד הרב קוק |
בית הבראה לתלמידי ישיבות בנווה יעקב
בסקירה של 'מפעל התורה' בארץ בעיתון הצופה מתמוז
תש"ז נזכר לראשונה דבר תמיכה בבניית בית הבראה בנווה יעקב. "עזרה מיוחדת
ניתנת מטעם "מפעל תורה" לבנינים של ישיבות, אף לאלו שאינן נתמכות ממנה
באופן קבוע, עד היום נתנה עזרה לבניני הישיבות: ישיבת היישוב החדש – תל אביב,
ישיבת תפארת ישראל – חיפה, בית יוסף – בני ברק, וישיבת בית יוסף – תל אביב. קרן זו
נותנת עזרתה לכל הישיבות הדורשות תמיכה וסיוע מיוחד לבנינים והדרישות הולכות
ורבות. על כן דורשת קרן זו הגדלה רבה.
"מפעל תורה", נגש לבניין בית הבראה
בשביל ראשי הישיבות, תלמידיהן ותלמידי חכמים בכלל. חברת הכפר העברי נותנת לו למטרה
זו מגרש נהדר על רמת המושב "נווה-יעקב", הסמוך לירושלים (באותיות מודגשות במקור). (הצפה, ט' בתמוז תש"ז (27.6.1947), עמ' 6).
הנחת אבן הפינה לבית ההבראה בט"ו בתמוז
תש"ז
הנהלת מפעל התורה החליטה שלאחר שביססו בארץ את
לימוד התורה וגם גרמו לקירוב אנשים שהתרחקו מלימוד התורה, יש לדאוג גם לבריאות
גופם ולמרגוע נפשם של לומדי התורה ולשם כך יש לבנות להם בית הבראה.
עכשיו ניגש 'מפעל התורה' לשלב השני לפעולתו: לדאוג גם לבריאות גופן ולמרגוע נפשם של תלמידי
הישיבות, ראשיהן ורבניהן, הממיתים עצמם באוהלה של תורה, ולמען יוכלו להחליף כוח
ולהמשיך בלימודיהם וביצירתם הרוחנית מתוך בריאות הגוף וחדוות הנפש.
וטוב ויפה עשה "מפעל התורה" בבחרו את הכפר העברי נווה יעקב כמקום ההבראה
והמרגוע. יבואו ראשי הישיבות ולומדי התורה אל הכפר העברי ויתקשרו אל הנוף
הארצישראלי, אל חלוצי ישראל העמלים בבניין הארץ ובגאולת אדמתה. אין ספק שתבוא
השפעה הדדית בריאה ורצויה בין אוהלי התורה ושדמות העמל, ובכפר העברי ימצאו מנוחה
לגופם ומרגוע לנפשם וימשיכו ביתר התמדה בלימודיהם, אז יבינו וירגישו גם מבחינה זו
כי אכן "אין תורה כתורת ארץ ישראל".
הגבעה שעליה מתנוסס הכפר העברי נווה יעקב
ושבמרכזה יוקם בית ההבראה היא אחת הגבעות הנהדרות ביותר בצפונה של ירושלים עיר
הקודש. היא משקיפה על פני כל הסביבה המוקפת מקומות היסטוריים כגבעת שאול עיר
המלוכה הראשונה לישראל, מצפה רמה ביתו של שמואל הרמתי הרואה, נוב עיר הכוהנים,
ענתות עירו של ירמיה, מכמש עיר המלוכה של יונתן החשמונאי ועוד. ממערב יגיעו אליה
הרוחות הקרירים והמשיבים נפש של הים הגדול, ים התיכון, וממזרח תיראה תכלת הירדן.
קרבת המקום לירושלים תשרה עליו מרוח הקדושה של עיר הקודש והמקום כשלעצמו בתור
יישוב דתי לאומי מתאים בהחלט למטרה חשובה זו.
טקס בהשתתפות מכובדים רבים
וביום ה' ט"ו תמוז תש"ז, הוחג ברוב
פאר הנחת אבן הפינה לבניין הגדול הזה, בנוכחות:
הרב הראשי בארץ ישראל הראשון לציון הגאון הרב בן
ציון חי עוזיאל, הרב הראשי לתל אביב הגאון הרב יעקב משה טולידאנו, חברי הרבנות
הראשית לארץ ישראל, ראשי הישיבות הגדולות בארץ ישראל, חבר הבית דין בירושלים, ראשי
ומנהיגי המזרחי, בא כוח הסוכנות היהודית, הוועד הלאומי, והשלטונות, אורחים חשובים
מארצות הברית וגדולי וחשובי הרבנים בארץ.
פתח את החגיגה יושב ראש "מפעל
התורה" בארץ
ישראל ונשיא ההסתדרות העולמית של המזרחי הרב מאיר ברלין, שדיבר על דרכו של
"מפעל התורה" לפעול להרמת קרן התורה ומוסדותיה ולדאוג לשיפור מצבם של לומדי התורה. ומפעל
זה המוקדם זה עתה מכוון לענג את לומדי התורה על הדר הטבע של ארץ ישראל.
בניהול הטכס נתכבד הרב זאב גולד יושב
ראש המרכז העולמי של המזרחי, אשר העלה זיכרונות מן הימים שבהם הונחה אבן הפינה
לעשרת הבתים הראשונים שנבנו בנדבתו של רבי ברוך שנור, מחשובי המזרחי באמריקה לפני
עשרים ושלוש שנה, ועתה אנו זוכים להניח כאן אבן פינה למוסד חשוב זה שייתן לבני
הישיבות מקום מרגוע בתוך אוויר צח מאווירה של ארץ ישראל המַחכִּים.
הרב הראשי לארץ ישראל הגאון הרב בן ציון
עוזיאל הרים על הנס את המיישבים שממות והבונים בתים בארץ ישראל. כל שעל המולדת
קדוש הוא, ואל על פי כן יש מקומות מקודשים במיוחד ועל כן טוב שבין זה יוקם במושבה
הנקראת על שמו של מייסד המזרחי.
הרב הראשי לתל אביב הגאון הרב יעקב משה
טולידאנו הדגיש את הסביבה ההיסטורית המקפת את המקום, ואיחל לאלה שהתחילו
במצווה חשובה זו שיזכו לסיים אותה במלואה, והבניין שיוקם יהא לפאר ולתפארת התורה,
ישראל וארץ ישראל.
אחרי כן דיברו בשבח "מפעל התורה" וערך המצווה של חיזוק לומדיה הרבנים הגאונים: זקן רבני ירושלים הרב שלמה דוד כהנא,
זקן ראשי הישיבות בארץ ישראל הרב יוסף גרשון הורביץ, חבר הרבנות הראשית לארץ
ישראל הרב חזקיה שבתי, יושב ראש הוועד הפועל של "מפעל התורה" ור"מ ומנהל ישיבת "מאה שערים" הרב
יצחק יעקב ווכטפוגיל, האורח הדגול מארצות הברית הרב יחיאל מיכל חרל"פ
בשם החברים האורחים מארצות הברית, מנהל ישיבת "מרכז הרב" בנו של רבנו הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק
זצ"ל הרב צבי יהודה הכהן קוק, והרב יצחק לוי רב המושב. נעל את
החגיגה יושב ראש ועד הכפר מר דב נתן ברינקר.
מגילת היסוד ואבן הפינה
רבי יש"י אדלר יושב ראש ועד
"מפעל התורה" בתל אביב, נתכבד בקריאת מגילת היסוד שהושמה בכד של חרס והונחה באבן הפינה.
הרב י"מ קובלסקי מפעילי וחשובי המזרחי בארצות הברית, שנתמנה ליושב ראש ועדת הבניין, נתכבד
להניח ראשונה את אבן הפינה. ואחריו חבר הרבנות הראשית לארץ ישראל הרב משולם
ראטה, והרב א"מ וולקובסקי, הרב מרדכי אוסטרובסקי יושב ראש
ועד מפעל התורה בירושלים, ויתר הרבנים והאורחים החשובים.
קבוצה ממקהלת "שירת ישראל" בניצוחו של מר שמואל ריבלין, הנעימה בין
הפרקים מפסוקי תהילים.
נתקבלו ברכות בכתב מאת:
רבה של ירושלים הגאון הרב צבי פסח פרנק, מהגאון הרב
יעקב משה חרל"פ, מהרב הראשי לתל אביב הגאון הרב איסר יהודה אונטרמן, מהגאון
הרב יהושע קניאל, מהרב הראשי לצפת הגאון אברהם לייב זילברמן, מהאדמו"רים
מהוסיאטין סאדיגורה, באהוש, וזלוטופול, מהוועד הפועל של הפועל המזרחי, מעיריית תל
אביב, עיריית פתח תקווה, מועצת רמת גן, קרן היסוד, ועד הקהילה בחיפה, ומעוד רבנים
וממוסדות חשובים.
הנה כי כן, מפעל עם חזון רחב שתיכנן להפוך את
נווה יעקב למרכז הבראה תורני קרם עור וגידים ואבן פינה הונחה ברוב פאר אך לכלל
פעילות מעשית בשטח לא הגיעו בגלל צוק העיתים ומחלמת העצמאות.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 27 ביולי 2016
תגובות
הוסף רשומת תגובה