יום ירושלים בפסגת זאב 50 שנים לשחרור ירושלים ואיחוד העיר

עיר משגשגת

השנה ימלאו 50 שנים לשחרור ירושלים. יום ירושלים הוא יום מיוחד הוא מעין יום עצמאות שני אבל של ירושלים. יום זה התפתח על שלל מנהגיו (תפילות הודיה, עליה לירושלים, טקס ממלכתי בגבעת התחמושת, ריקודי דגלים ועוד) לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. אני זוכר את ילדותי בירושלים ובעיקר את המעמד המיוחד בעיר לאחר המלחמה. בחג השבועות שמיד לאחר המלחמה אפשרו לנו לבקר פעם ראשונה בעיר העתיקה ובכותל המערבי לאחר שנים של צפיה על האזור מרחוק, מגג קבר דוד לעבר העיר העתיקה. היה זה אירוע מיוחד עם הרבה זיכרונות היסטוריים ותקוות. מאז עברו חלפו להם שנים רבות העיר הלכה והתפתחה וגדלה.

הדבר נראה כל כך שיגרתי כיום כשאנו צועדים ברחבי העיר המיוחדת הזו, בין העתיקה לחדשה ורואים את כל ההתפתחות שנעשתה בשנים אלה ממש מרנין את הלב.

נכון, יש גם דברים הדורשים טיפול ויש גם צדדים שלא ראויים להשתבח בהם. אך בהסתכלות רחבה על חצי הכוס המלאה יש בהחלט במה להתגאות על עירינו היפה והמשגשגת.

אזור פסגת זאב

אזור פסגת זאב כמו גם השכונות: רמות, גילה, הר חומה, גבעת המבתר והגבעה הצרפתית היו אזורים ששוחררו בעקבות מלחמה זו והרחיבו את שטח השיפוט של עיריית ירושלים בצורה משמעותית.

לאחר שחרור שטחי יהודה ושומרון החליטה ממשלת ישראל שיש צורך להרחיב את תחומי העיר לשטחים המשוחררים, כדי שלא יחזור המצב שהיה במשך 19 שנים שבו ירושלים היתה מעין מובלעת מזרחית מאזור החוף ומוקפת בגבול של ממלכת ירדן. מיד לאחר המלחמה התחילו להיבנות השכונות שהוזכרו למעלה סביב לגרעין העיר.

פסגת זאב נבנתה במהלך שנות השמונים של המאה שעברה. השכונה הלכה ונבנתה בשלבים עד לגודלה היום הכוללת חמישה אזורים [מרכז, צפון, דרום, מזרח ומערב] ובו מתגוררים כ 42 אלף תושבים. השכונה מגוונת באוכלוסייתה וזה אחד המייחדים המשמעותיים שלה.

בנית השכונה לוותה בהנצחה וזיכרון עבר שבאים לידי ביטוי בשמות רחובות ובאתרי הנצחה לאירועים שהתרחשו כאן לפני חמישים שנה.

ברשימה הפעם נזכיר כמה מהאתרים בשכונה ובסביבתה המנציחים את אותם אירועים שהתרחשו סביב כ"ח באייר, לפני 50 שנים וגם לפניו ונציין כמה עובדות שיש מקום להרהר בהם.

קצת היסטוריה

ירושלים בתקופת מלחמת ששת הימים הייתה עיר מצומצמת גם באוכלוסייתה וגם בשטחה.

העיר גבלה בממלכת ירדן והגבול היה מאוד קרוב לבתי השכונות הקיצוניות באותם הימים, דבר שגרם למתיחות רבה לא פעם. במבט מהשכונות הקרובות לגבול היה ניתן לראות את תושביה הערביים של ירושלים. הגבול היה גדר תיל לא גבוהה שבקלות היה ניתן לחצות אותה. במקום שהגבול עבר ליד בתים נבנתה חומת בטון להגן מפני צליפות הירדנים.

השכונה הקרובה ביותר למקום ששכונת פסגת תיבנה  היתה שכונת סנהדריה. שכונה שהייתה ממש על הגבול של אותם הימים.

בירושלים ערב מלחמת ששת הימים התגוררו כ 196000 תושבים יהודים (לעומת כ 534000 תושבים יהודים כיום). והיא הייתה העיר השלישית בגודלה לאחר תל אביב וחיפה.

ערב פרוץ המלחמה המצב בירושלים היה קשה. רוב הגברים היו מגויסים והעיר הייתה מצויה במתח רב בגלל החשש מהסכנה לפלישה הערבית לעיר המערבית מאזור המזרחי של העיר.

פרוץ המלחמה התרחשה לאחר תקופה של כמה שבועות של המתנה (כך קראו לתקופה זו). לאחר שכל המאמצים המדיניים לנסות להגיע להסדר עם המדינות הערביות סביב לא צלח, פרצה המלחמה.

מלחמת ששת הימים פרצה בירושלים ביום שני כ"ו באייר תשכ"ז (ה 5 ביוני 1967) בכך שהירדנים נכנסו לארמון הנציב, בו שהו כוחות של משקיפי או"ם, בדרום העיר וכבשו אותה. מיד לאחר אירוע זה נשמעה אזעקה בכל רחבי העיר וכולם התבקשו לשהות במקלטים. נשמעו הדי הפגזות והעיר היתה נתונה להרעשה ארטילרית שנורתה משטח ירדן.

שעות ספרות לאחר פרוץ המלחמה, 'פלוגת הטנקים הירושלמית' שהטנקים שלה היו מוסתרים במחנה הסטף (ממערב לעיר) ובמחנה שנלר במרכז העיר, הוצאו ממחבואם והם התקדמו במהירות לעבר ארמון הנציב שם הם נפגשו עם לוחמי ה'סיירת הירושלמית' ויחד עמם (כחלק מהחטיבה הירושלמית שלחמה באזור) הניסו את הלגיון הירדני מארמון הנציב.

בנוסף לכוחות שנזכרו כאן פעלה חטיבה נוספת בגזרה, חטיבה 10 שנקראה גם חטיבת הראל. כוחותיה יצאו ביום הראשון למלחמה מאזור קריית ענבים ומעלה החמישה ושחררו את אזור צפון ירושלים ואזור פסגת זאב.

במקביל לכוחות השריון והסיירת הירושלמית וחטיבת הראל (מצפון) לחמה בירושלים גם חטיבת הצנחנים שכבשה את גבעת התחמושת (במהלך זה נפלו מכוחותיה 37 חללים). לאחר ההשתלטות על גבעת התחמושת הם פנו דרומה לעבר העיר העתיקה. ביום המלחמה השלישי בכ"ח באייר תשכ"ז (7 ביוני 1967) פרצו כוחות הצנחנים לעיר העתיקה ממזרח דרך שער האריות ושחררו את העיר ואת אזור הר הבית והכותל המערבי. שחרור העיר העתיקה שימח מאוד את הכוחות הלוחמים וכן את היהודים בארץ ובעולם כיוון שבעקבות מלחמה זו חזרנו למקומות שאליהם לא יכולנו להגיע במשך 19 שנים מאז מלחמת העצמאות.

יום מיוחד זה, כ"ח באייר, נקבע כיום חגה של ירושלים. ביום זה נערכים טקסים ממלכתיים, תהלוכות שמחה וריקודי דגלים. נאמרות תפילות מיוחדות ולא מעטים עולים לירושלים לסייר בה ולהנציח את היום המיוחד והנס שנעשה לעם ישראל בניצחון הגדול על צבאות ערב בכלל ובירושלים בפרט.

קצת מספרים על ירושלים במהלך 50 השנה מאז שחרורה

יש מי שיחלוק על טיב השינויים שהתרחשו באזור, יש מי שיראה כמה עוד נדרש לעשות, אך אין כמעט חולק על כך שבחמישים השנה האחרונות חל כאן שינוי משמעותי. מעיר של 266 אלף תושבים בשנת 1967 שכללה 197 אלף יהודים (74% מתושבי העיר) ו 68 אלף ערבים ואחרים (26% מתושבי העיר), הגענו למצב כיום שיש בירושלים למעלה מ 850 אלף תושבים מתוכם 534 אלף יהודים ואחרים (שהם 63% מאוכלוסיית העיר) ו315 אלף ערבים (שהם 37% מאוכלוסיית העיר). הנתונים הם משנת 2014 על פי השנתון הסטטיסטי לשנת 2016 (סעיף 4). אוכלוסיית העיר ב 50 שנה מאז איחודה השלישה את עצמה וזה בוודאי לא עניין של מה בכך. ירושלים היא העיר הגדולה בישראל. יש מי שיציין, ובצדק,  שהיחס באחוזים בין האוכלוסייה היהודית לערבית מלאחר מלחמת ששת הימים השתנתה לרעת האוכלוסייה היהודית שירדה מ 74% ל 63% ביחס היהודים לערבים ואוכלוסיות אחרות. זאת מסיבות שונות שלא ניכנס אליהן כאן אך עם כל זאת העיר שינתה פניה ויש על הרבה לברך ולהתהדר.

על פי נתוני השנתון הסטטיסטי לשנת 2016 עולה שבשכונת פסגת זאב מתגוררים כ 41000 תושבים לפי חלוקה כללית: 18500 תושבים בשכונות צפון והמרכז. ו22.500 תושבים במזרח במערב ודרום.

בנווה יעקב יש כ 20000 תושבים. סה"כ בגוש הצפון מזרחי של ירושלים הכוללות את שכונות פסגת זאב ונווה יעקב יש למעלה מ 64000 תושבים יהודים שהם כ 12% מהאוכלוסייה היהודית של ירושלים.

חשבון נפש 50 שנה אחורה

אם ניקח את לוחמי מלחמת ששת הימים שנמצאים עמנו, שהצעירים שבהם הם כיום בני 70, ונשאל אותם היכן הייתם ערב מלחמת ששת הימים ומה היה חזונכם באותם ימים לגבי ירושלים העתידית? היינו מקבלים בוודאי תשובות מגוונות. אני מסופק אם מישהו בהם היה רואה לנגד עניו וחזונו לימים כשיהיה בן 70 לראות את ירושלים חמישים שנה יותר מאוחר כעיר הגדולה בישראל המתקרבת לתשע מאות אלף תושבים עם שכונות גדולות הסובבות אותה, עיר שבה רכבת קלה מחברת את מרכזה עם שכונות הצפון ועוד קווים בשלבי ביצוע שונים. עיר שרכבת מהירה תחבר אותה בעוד זמן קצר עם השפלה. עיר שבה שכונות גדולות בנות עשרות אלפי תושבים יושבות כיום על מקומות שבהם היו עמדות של ליגיונרים אליהם צפו חיילינו מהעמדות שלהם בירושלים המחולקת לעבר: גילה, גבעת המבתר, רמות, גבעת חנניה [אבו תור] ועוד.

עיר שעד לפני חמישים שנה היו שכונות שהיה מסוכן להסתובב בהן משום שצלפים ירדנים צלפו מידי פעם לעברם ולעיתים פצעו ופגעו בתושבים תמימים. בשכונת ימין משה, בקיבוץ רמת רחל, בשכונת ממילא וסנהדריה ועוד.

חשבון נפש מעין זה צריך להיעשות על ידי כל אחד מאיתנו על מנת להעריך ולראות את ההתפתחות המשמעותית של ירושלים במשך החמישים השנה האחרונות.

לומדים על פסגת זאב בהקשר ל 50 שנה לאיחוד העיר

כיון ששנה זו היא מיוחדת בהקשר עם התפתחותה של ירושלים בכלל ופסגת זאב בפרט הוחלט במנהל הקהילתי לקיים חידון שכונתי לכל ילדי כיתות ה-ו בשכונה.

לצורך כך נכתבה מקראה בה נתונים על השכונה וסביבתה הקשורים למלחמת ששת הימים ועל שלל היבטיו תוך שימת דגש על האירועים שהתרחשו באזור פסגת זאב בימים הראשונים של הלחימה במקום.

במקראה גם רוכזו נתונים על ההנצחה בשכונה הקשורה לתקופה שבאה לידי ביטוי בשמות רחובות, אנדרטאות וחומר ספרותי ועיוני עשיר הקשורים בנושא.

כ 200 תלמידים בכיתות ה-ו הלומדים בשכונה יעברו על המקראה ויבחנו בבית הספר בשלב מיון ראשון. לשלב הבא יעפילו 2 נציגים מכל בית ספר שיתמודדו על המקום הראשון. השלב הסופי של החידון יערך במהלך החודש הקרוב בו ישתתפו תלמידי בתי הספר, ההורים ומתעניינים. חבר השופטים יהיו תושבים ותיקים בפסגת זאב.

חידון זה מהווה חלק ממערך חינוכי שבו כוונה לחשוף את התלמידים ובני משפחותיהם לתולדות השכונה וליחודה ובצורה זו לקרב אותם לידיעת מקום מגוריהם ולקשור אותם לסביבות ביתם.

מקראה לחידון 50 שנה לאחוד העיר

הנה כי כן, ירושלים המאוחדת והרחבה היא בהחלט דבר שיש להתגאות בו לאחר 50 שנה, אך מנגד אסור לנוח על זרי הדפנה כיוון שעדיין ממתינים לעיר וליושבים בשכונותיה הרבה אתגרים על מנת לשמור על מעמדה ויחודה של העיר.

___________________________________________________________________

יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 25 במאי 2017