ייסוד קיבוץ מעלה החמישה על פי בדנה יהודאי - 79 שנים לעלייה לקרקע
בימים אלה ימלאו 79 שנים לעליה לקרקע של
קיבוץ מעלה החמישה הסמוכה לירושלים.
בכ' בתמוז תרצ"ח (1938)
בשלוש לפנות בוקר התקבצו חברי הגרעין המייסד בבית הקברות של קריית ענבים בו נטמנו
החמישה שנרצחו בח' בכסלו אותה שנה והכריזו: 'היום אנו עולים לקרקע שקידשתם אותה
בדמכם', יחד עם מתנדבים שעלו מקריית ענבים (סה"כ כ 350) עלו לנקודה והחלו
לבנותה. בין העולים היו אנשי ביטחון, בנאים, מנהיגים ופוליטיקאים. העליה לקרקע
היתה מעיין תגובה ציונית אופיינית לנסיונות העקובים מדם להפריע למפעל ההתיישבות
בהר. את קורות המקום שהיה בין חלוצי ההתיישבות באזור ההר בתקופת המנדט נציין בעזרת
מכתב שכתבה אחת ממייסדות המקום בדנה יהודאי שנפטרה לפני כשנתיים בת מאה וארבע
חודשים. היא כתבה את הדברים כתשובה לתלמידים מבית ספר באזור חיפה שביקשו ללמוד על
המשק בראשית דרכו. השפה המיוחדת והמקור החשוב כמייסדת המקום הם אלה שבגללם החלטתי
להביא את הדברים בלשונה.
תשובה לתלמידי בית ספר בקרית חיים
לכבוד
תלמידי כיתות ו' בבית הספר
"נתיבים" בקריית חיים,
השלום והברכה!
הנני לענות על שאלותיכם הנוגעות בעלותנו
על הקרקע בשנת 1938.
אם יהיה בכוחי כדי לתרום להעשרת
ידיעותיכם בתולדות הארץ ובפרק "חומה ומגדל", אבוא על שכרי.
1. עלינו על הקרקע
במחצית יולי 1938, כ"א תמוז של אותה השנה. עלייתנו התקיימה בשעות הלילה בהסתר
מפני השלטונות הבריטיים אשר היו אז בארץ.
מפני השלטונות הבריטיים אשר היו אז בארץ.
כל
אשר ניתן היה הוכן בעוד מועד: כותלי צריף המגורים, התבניות לחומה אשר הקיפה את
הצריף ושתי העמדות.
2. הסיבות להקמת היישוב במקום הזה היו אחדות:
א. הדבקות בסביבה הפראית והיפה להפליא.
ב. המודעות שבהקימנו יישוב בקרבת ירושלים הננו מוסיפים חוליה לשרשרת
היישובים אשר יקומו להגנתה.
ג. בדידותה של קבוצת קריית ענבים.
ד. הרצון להקים יישוב בהר.
רצוננו
היה אז אך הספקות רבים עד מאוד. שעות על גבי שעות התווכחנו. הנימוקים היו בעלי
משקל לכאן ולכאן.
האסון
אשר נפל עלינו אז הכריע את כף המאזניים.בנפול
חמישה מחברינו נפסק הוויכוח. על קברם הפתוח הבטחנו לעלות ויהי מה.
3. יישובנו נקרא
בשם "מעלה החמישה" לזכר אותם חמישה הבחורים אשר נפלו בדמי ימיהם, במקום
עבודתם לרגל הר הרוח (היום הר החמישה), כשהיה עליהם לסלול כביש בתוך העיר אותו
נטענו באותה השנה.
האסון
קרה כאשר הגיעו למקום עבודתם בבוקר ה' כסלו בהיר [בשנת תרצ"ח].
4. הקשיים בהם נתקלנו:
א. האדמה היתה סלעית. איש לא האמין שנוציא ממנה את לחמנו. לכן התנגדו
המוסדות המיישבים להקים יישוב קבע במקום בו הננו יושבים.
ב. מסיבה זו לא זכינו בתמיכה לה היינו זקוקים בשנים הראשונות לקיומנו,
אותה קיבל כל יישוב חדש בארץ.
ג. חוסר הניסיון בבניית קיבוץ על ההר היה בעוכרנו. לא ידענו כיצד בונים
בתים בהר, גם בנטיעות שגינו בתקופה הראשונה.
ד. התנאים היו קשים. האוהלים היו מתהפכים עלינו ברוח. היינו גרים
בסוכות. הגשם הראשון והאחרון היו פוקדים אותנו בלילות תחת כיפת השמיים. היו חברים
אשר לא עמדו בקשיי התנאים האלה ועזבונו בראשית הדרך.
ה. הבדידות של שני היישובים המרוחקים משאר הקיבוצים.
5. ביום העלייה [בכ' בתמוז תרצ"ח] השתתפו איתנו חברי קריית ענבים,
חברי ההגנה מרחבי הארץ, אנשי ירושלים ומוצא, וחברים רבים אשר באו אלינו באותו היום
מיישובי חבר הקבוצות, מקיבוצים אחרים ועוד אנשים רבים מכל פינות הארץ.
6. עליי לצין
שבתקופה הראשונה לעלייתנו על הקרקע נמצאו לנו מעודדים בציבור היושב בארץ, בתנועה
ובדמותם של שני אישים והם: יוסף ווייץ ז"ל ואברהם הרצפלד ז"ל.יוסף
ווייץ סיפק לנו עבודה בייעור ובהכשרת הקרקע לפרנסתנו. בעבודות אלה עסקנו בעיקר.
מלבד זה בנינו אז את בתינו הראשונים למגורים, את הלולים, את הרפת. נטענו את המטע,
עבדנו במכוורת נודדת, ועסקנו בשיפור הסביבה בתוך הנקודה עצמה. בנוי עסקנו גם לעתים
בשבתות.בערבים
למדנו, שרנו הרבה, האזנו למוזיקה.השמירה
העסיקה אותנו הרבה ולא אחת עבדנו ביום ושעות רבות מהלילה הקדשנו לשמירה.
7. בסביבתנו היו
יישובים עבריים מעטים – מוצא וקריית ענבים. עם קיבוץ קריית ענבים היו לנו קשרים
הדוקים. היינו מוקפים כפרים ערביים. מאלה היינו בקשרים טובים עם אבו גוש. כל
האחרים התנכלו לנו.
8. קשר עין היה לנו עם ירושלים ועם תל אביב, יותר מאוחר עם נווה אילן
וגוש עציון.
9. על הקשיים
בתקופה הראשונה התגברנו באורך רוח, בהומור, בסבלנות ומעל לכל ברצון עז להשתרש
באדמה הסלעית הזו.
רצון
עז זה הוליד עקשנות והנעה לשאת בעבודה קשה ביום ושמירה בלילה.
10. מכיוון שהיינו
מוקפים כפרים ערביים, גידרנו את היישוב בתיל ואת צריף המגורים ושתי העמדות בחומה.
מלבד זה הקמנו עמדות נוספות בקצות המשק, בעמדות האלה שמרו חברים.
הפצנו
שמועות בסביבה על נשק רב הנמצא בידינו, כדי להטיל פחד באויבינו.
בתקופה
ההיא ישבו אצלנו חברי ההגנה עם המפקד יצחק שדה אשר שינה אז את שיטת הלחימה.
הוא
יצר את פלוגות השדה אשר היו מגיחות לקראת האויב.
הגיחות
הראשונות בוצעו על אדמת קריית ענבים ומעלה החמישה.
11. הבתים הראשונים אשר בנינו אז, משמשים אותנו עד היום הזה. אבל הצריף,
החומה והעמדות אותם בנינו בליל העלייה על הקרקע אינם עוד (הצריף עלה באש לפני שנים
מספר). המקום בו עמד הצריף משמש כמגרש ספורט. מבנה "חומה ומגדל" לא
נשאר.
12. כיום מתבסס המשק על ענפי קיט: בית מרגוע אותו פתחנו בשנה השלישית
לקיומנו, בריכת שחייה, בית חרושת לסוכריות "כרמית" וענפי החקלאות. מטע
במקום, מטע בירושלים, פלחה בשפלה, רפת, לול ובשנים האחרונות הקמנו חממות סחלבים.
13. עדיין חיים ביישובנו אנשים אשר היו בין מקימי המקום, אלא שהחברים
האלה השתנו מאז. אחדים מהם אינם עוד בחיים והנותרים רובם קומתם זקופה, עדיין
פעילים ובעודה מלאה.
14. בתחילה חשבנו על משק חקלאי, אבל מהר התברר שעל חקלאות בלבד לא נוכל
להתקיים. לכן ניצלנו את מזג האוויר הנוח ביישובנו ופתחנו בית מרגוע. היה עלינו גם
להסתייע בתעשייה. כמובן שעובדה זו שינתה פני המשק. בעלותנו לא חשבנו אלא על משק
חקלאי בלבד.
החשוב
ביותר בהרגשת החברים הוותיקים: הם יודעים וחשים שאת המשק הזה בנו במו ידיהם. זה
ביתם, הבית אותו בנו עבור עצמם ועבור כל אלה אשר יבואו אחריהם (כן ירבו!).
15. המאפיין את
יישובנו – היותנו יושבים על הר בסביבת ירושלים, מעל קריית יערים העתיקה, מול תל
כפירא. [...] משקיפים [...] על חבל ארץ רחב. מלבד זה קשה לי היושבת בפנים להשיב על
השאלה, לציין את המאפיין. איתכם הסליחה.אני
מתנצלת בזה על הזמן הרב בו חיכיתם לתשובתי. אם התשובות אין בהן כדי לספק, הודיעו
לי ואשתדל להשלים ככל שאוכל.
בברכת
שלום והצלחה,
בשם
קבוצת מעלה החמישה,
בדנה
הנה
כי כן, בדנה יהודאי בעלת חזון ונחישות שאפיינו כל כך את המתיישבים הראשונים זכו
להקים נקודת ישוב הררי במקום שומם וקשה כל כך למחיה. היא זכתה וראתה את התבססות
המשק ולמשפחה שממשיכה את דרכה וגאים בפועלה בהר 79 שנים לאחר העליה למקום.
תודות
לאריאל יהודאי בנה של בדנה שעידכן
בדברים. ולתמר לוי מנהלת הארכיון של מעלה החמישה שהביאה לידעתי את המכתב המובא כאן
מתוך הארכיון מהתיק של יהודאי בדנה.
 |
| 1938 מראה הנקודה 90ע | מקור: ארכיון מעלה החמישה |
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 20 ביולי 2017
תגובות
הוסף רשומת תגובה