ערב ראש השנה תשע"ז – שנת החמישים לאיחוד העיר

ערב ראש השנה תשע"ז הוא ערב ראש שנה מיוחד בהיבט היסטורי. שנה שנעסוק בה בהיבטים שונים במהלך החודשים הבאים בעיקר בהיבט של הזיכרון ההיסטורי המייחד אותו. שנה זו שבחודש אייר (מאי) נציין 50 שנה לאיחוד העיר. השיא יהיה ללא ספק ביום ירושלים בכ"ח באייר שיחול השנה ב 24.5.2017.

ערב ראש השנה והימים סביבם הם ימים של חשבון נפש, חזרה בתשובה, תיקון מעשים ועוד. בפינה שלנו נערוך הפעם חשבון נפש בהקשר הירושלמי ובהיבט ההיסטורי הקשור לאזורנו.

פסגת זאב - מבט כללי | צילום: יוסי שפנייר

קצת מספרים

יש מי שיחלוק על טיב השינויים שהתרחשו באזור, יש מי שיראה כמה עוד נדרש לקדם, אך אין כמעט חולק על כך שבחמישים השנה האחרונות חל כאן שינוי משמעותי. מעיר של 266 אלף תושבים בשנת 1967 שכללה 197 אלף יהודים (74% מתושבי העיר) ו 68 אלף ערבים ואחרים (26% מתושבי העיר), הגענו למצב כיום שיש בירושלים למעלה מ 850 אלף תושבים מתוכם 534 אלף יהודים ואחרים (שהם 63% מאוכלוסיית העיר) ו315 אלף ערבים (שהם 37% מאוכלוסיית העיר). הנתונים הם משנת 2014 על פי השנתון הסטטיסטי לשנת 2016 (סעיף 4). אוכלוסיית העיר ב 50 שנה מאז איחודה השלישה את עצמה וזה בוודאי לא עניין של מה בכך. ירושלים היא העיר הגדולה בישראל. יש מי שיציין, ובצדק,  שהיחס באחוזים בין האוכלוסייה היהודית לערבית מלאחר מלחמת ששת הימים השתנתה לרעת האוכלוסייה היהודית שירדה מ 74% ל 63% ביחס היהודים לערבים ואוכלוסיות אחרות. זאת מסיבות שונות שלא ניכנס אליהן כאן אך עם כל זאת העיר שינתה פניה ויש על הרבה לברך ולהתהדר.

על פי נתוני השנתון הסטטיסטי לשנת 2016 מהם נתונים משנת 2014 בשכונת פסגת זאב יש כ 41000 תושבים לפי חלוקה כללית: 18500 תושבים בשכונות צפון והמרכז. ו22.500 תושבים במזרח במערב ודרום.

בנווה יעקב יש כ 20000 תושבים. סה"כ בגוש הצפון מזרחי של ירושלים הכוללות את שכונות פסגת זאב ונווה יעקב יש למעלה מ 60000 תושבים יהודים שהם כ 12% מהאוכלוסייה היהודית של ירושלים.

חשבון נפש 50 שנה אחורה

אם ניקח את לוחמי מלחמת ששת הימים שנמצאים עמנו, שהצעירים שבהם הם כיום בני 70, ונשאל אותם היכן הייתם ערב ראש השנה תשכ"ז ומה היה חזונם באותם ימים לגבי ירושלים העתידית? היינו מקבלים בוודאי תשובות מגוונות. אני מסופק אם מישהו בהם היה רואה לנגד עניו וחזונו לימים שיהיה בן 70 לראות את ירושלים חמישים שנה יותר מאוחר כעיר הגדולה בישראל המתקרבת לתשע מאות אלף תושבים עם שכונות גדולות הסובבות אותה סביב, עיר שבה רכבת קלה מחברת את מרכזה עם שכונות הצפון ועוד קווים בשלבי ביצוע שונים. עיר שרכבת מהירה תחבר אותה בעוד זמן קצר עם השפלה. עיר שבה שכונות גדולות בנות עשרות אלפי תושבים יושבות כיום על מקומות שבהם היו עמדות של ליגיונרים אליהם צפו חיילינו מהעמדות שלהם בירושלים המחולקת לעבר: גילה, גבעת המבתר, רמות, גבעת חנניה [אבו תור] ועוד.

עיר שעד לפני חמישים שנה היו שכונות שהיה מסוכן להסתובב בהן משום שצלפים ירדנים צלפו מידי פעם לעברם ולעיתים פצעו ופגעו בתושבים תמימים. בשכונת ימין משה, בקיבוץ רמת רחל, בשכונת ממילא וסנהדריה ועוד.

חשבון נפש מעין זה צריך להיעשות על ידי כל אחד מאיתנו על מנת להעריך ולראות את חצי הכוס המלאה ליד הדברים הנדרשים לשפר ולתקן.

אתה עשית זאת

ערב ראש השנה תשכ"ח, בסיומה של שנת תשכ"ז, שנת איחוד העיר, לאחר 19 שנים בהם העיר היתה מחולקת הוציא משרד ההסבר דפדפת שחולקה לאזרחים בהם תזכורת למה שעבר העם בשנה החולפת. דברים אלה יפים ערב ראש השנה תשע"ז כחלק מאותו חשבון נפש אליו אנחנו נדרשים בימים אלה:

אזרח יקר!

אנו עומדים בשלהי שנת תשכ"ז, ניצבים לפתחה של תשכ"ח. עתה היא העת לעשות את חשבון הנפש – לסכם את העבר ולהישיר מבטנו לקראת העתיד.

השנה הבאה עתה אל קיצה תירשם בספר תולדות העם היהודי כשנת התמורה הגדולה, שנת גילוי כוחו והתעלות רוחו של עם ישראל בהשיבו מלחמה שערה ביום פקודה – שנת הניצחון.

שנת תשכ"ז היתה השנה התשע-עשרה לעצמאותנו המחודשת. תשע עשרה שנים מכריזה ישראל וחוזרת ומכריזה על רצונה בשלום ותשע-עשרה השנים מכריזות לעומתה מדינות ערב, חזור והכרז, על כוונתן להשמידנו. ובשנה התשע-עשרה התפתו – וניסו.

כל אותן שנים חתרנו אנו לשיתוף פעולה בין כל מדינות האזור ואילו שליטי ערב פתחו במירוץ זיוּן, גרמו למתיחות מתמדת ולהתלקחויות דמים באזור; אנו פיתחנו חקלאות ותעשייה, הפכנו שממה לארץ נושבת ואילו הם הפנו רוב משאביהם לרכישת נשק התקופה והותירו מיליונים מתושביהם בבערות, בעוני ובחולי; אנו קלטנו כמיליון וחצי עולים, מהם פליטי חרב שבאו בחוסר כל, ואילו הם השאירו את פליטי ערב בתנאים משפילים, כשהם מבודדים מאחיהם ועשו אותם כלי שרת למדיניות המלחמה של מנהיגיהם; אנו חינכנו בנינו ובנותינו לאהבת האדם ואילו הם טיפחו שנאה עיוורת נגדנו, אשר הביאה את מוראות המלחמה האחרונה.

במלחמת ששת הימים הביס צה"ל את צבאות מצרים, ירדן וסוריה והנחיל לנו ניצחון שאין דומה לו בתולדות עמנו:

ירושלים בירת הנצח, שוחררה וחוברה לה יחדיו.

ארץ ישראל, מן הים עד הירדן, בידינו וצבא ממלכת ירדן ניגף.

מוגר כוחו של צבא מצרים וגייסותיו הוכו שוק על ירך.

המצור על מפרץ אילת הוסר.

צה"ל שולט במרחבי סיני ומחנותיו על גדות תעלת סואץ ובמיצרי טיראן.

מעוזי התוקפנות הסורית נופצו ודגלנו מתנופף ברמת הגולן.

מחיר דמים יקר שילמנו עבור ניצחוננו. אין ניחומים לדם שנשפך, אין שילומים לחיים שנגדעו באיבם. זכרם הבלתי נשכח של הנופלים מצווה עלינו להיות חזקים, כדי להשיג את השלום ולשמור עליו.

גם בזירה המדינית הבינלאומית עמדנו במערכה – ויכולנו. חרף מאמצי הערבים וידידיהם להשיג ליד שולחן הדיונים את אשר איבדו בשדה הקרב, הכירו רוב מדינות העולם בצדקת עמדתנו. על אף נאומים גדושי הסתה וארס, הוזכרה כנות שאיפתנו לשלום ונחשפה לעיני כל סכנת הכליה שריחפה עלינו.

הישגי ישראל במערכת ששת הימים הושגו בכוח העמידה של העם כולו.

שלך, המפקד והחייל, שנחלצת להגן בגופך על ארצך; בעזרתך, החיילת, שסייעת ליחידות הלוחמות; על שכמך, העובד, שהמשכת להפעיל את שירותיה החיוניים של המדינה בעורף, ובשלווה בוטחת התמדת במלאכתך; בזכותך, האישה העובדת, שלא נפקדת ממקום עבודתך גם בימי המתיחות והמלחמה; מתרומתך, המתנדב, אשר עמדת על משמר ההתגוננות האזרחית ויצאת לסייע בכל מקום שנדרשת; בכוחה של התבונה ובעוצמת הלב הרחב חוללתם, אתה הרופא ואת האחות, את המעשים המופלאים של הצלת חיי אדם.

הניצחון הוא ניצחון צה"ל – צבאו של עם, אשר מפקדיו וחייליו חירפו נפשם במערכות הקרב; זהו ניצחונם של העושים בעבודה בחומר וברוח, בשדה ובסדנה; זהו ניצחונם של הורים אשר בירכו יקיריהם בצאתם אלי קרב.

הניצחון בא מכוחו של כל אחד מאיתנו והוא הינו פרי המאמץ המשותף של כולנו. הוא בא בזכות המסירות, הנאמנות וההתמדה. לאורך שנים חושל כוחנו, על סדן המעשים שעשינו, בהשראת ערכי חברה ומורשת רוחו של צה"ל. הביאוהו – הציוד המשוכלל אשר ניתן בידי לוחמינו באוויר, ביבשה ובים; הידע אשר קנו חיילינו באימונים מפרכים; תוכניות הלחימה אשר התווינו כדי להגן על עצמנו ולהרתיע אויב; היישובים שהקימונו לאורך גבולותינו, מפעלי התעשייה שפיתחנו, מוסדות החינוך שטיפחנו והערכים אשר עליהם חינכנו את בנינו.

אתה, אזרח ישראל, עשית זאת ובכוחך יצא עם ישראל מן המערכה עטור ניצחון. בפרוס שנת תשכ"ח, שנת העשרים לתקומת מדינת ישראל, נושא העם כולו לתפוצותיו את ברכתו אליך, כשהוא מאוחד משהיה אי פעם וצופה בביטחון לקראת העתיד (אתה עשית זאת, מרכז ההסברה במשרד ראש הממשלה, ערב ראש השנה תשכ"ח)

עניני זיכרון וחינוך בשכונה בשנת החמישים לאיחוד העיר – שושלת הדורות

ביתי (דליה צחי, כיום) גדלה בשכונה מאז היתה ילדה צעירה. היא נישאה וגרה כיום מחוץ לשכונה ועוסקת בחינוך. כעבודת סיכום לפרק לימודי ההוראה שלה לקחה את שכונת פסגת זאב כדגם של מקום שניתן דרכן להציג את סיפור אחוד העיר וכך כתבה במבוא לעבודה:

"השנה, שנת תשע"ז אנו מציינים 50 שנה לאיחודה של ירושלים.

לכן, אין מתאים משנה זו כדי לנצל את האירוע ולחבר את ילדי השכונה לשכונה בה הם גרים ולעיר ירושלים.

בפסגת זאב מרכז קרויים רחובות השכונה על שם חטיבות ואישים מההיסטוריה של מלחמות ישראל, ישנו חלק נכבד של רחובות שקרוי על אישים ואירועים שקשורים למלחמת ששת הימים.

לכן, חשבתי לבנות סיור שבו ניקח את ילדי השכונה לרחובות השונים המנציחים את מלחמת ששת הימים ונלמד דרכם על האנשים, החטיבות והאירועים השונים הקשורים במלחמת ששת הימים, המשמעותית בהיסטוריה שלנו, שבסופה אוחדה ירושלים.

כך גם יתחברו הילדים אל המקום בו הם גרים וגם להיסטוריה של העיר ירושלים.

אני גדלתי בפסגת זאב, גרתי שם 20 שנה ולכן אני מחוברת אל המקום ומעוניינת שילדי השכונה ילמדו וידעו היכן הם גרים ויתחברו להיסטוריה של העם שלנו וילמדו את הסיפורים שמאחורי שמות הרחובות.

דבר ראשון עלינו להעביר שיעור רקע בנושא מלחמת ששת הימים, המסביר לילדים על המלחמה, תוצאותיה ומשמעותה להיסטוריה של המדינה.

לאחר שהקנינו לילדים את הידע הבסיסי על המלחמה נעביר שיעור פתיחה לסיור על עוזי נרקיס ששרת כאלוף פיקוד המרכז בזמן מלחמת ששת הימים ועל שמו קרוי כביש הגישה לפסגת זאב.

לאחר רקע של שני שיעורים אלו נוכל לצאת לסיור בשכונה...".

הנה כי כן, ערב ראש השנה תשע"ז מהווה גורם מזמן, מועד שבו נוכל לזכור ולהזכיר לדורות הצעירים את שהתרחש באזור זה שני דורות קודם בימים לא כל כך רחוקים אבל מאוד משמעותיים לעם ישראל בארץ ישראל. שנה טובה.

___________________________________________________________________

יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 28 בספטמבר 2016