נחל שורק – אֵם הנחלים באזור הרי יהודה
נחל שורק הוא הנחל המרכזי באזור הרי יהודה
והארוך מכולם. לאורך התוואי שלו מתנקזים אליו נחלים רבים נוספים. לאורכו שופעים
מעיינות קטנים רבים לכן הפך לאורך השנים נחל משמעותי שבו התרחשו אירועים היסטוריים
שונים.
הוא מתחיל את דרכו באזור היישוב גבעת זאב,
זורם בפיתולים רבים ומתנקז לאחר כ 70 קילומטרים בים התיכון באזור קיבוץ פלמחים.
ברשימה זו נזכיר קצת מקורותיו ואתריו עד לאזור
מאגר בית זית וסביבתו על מנת שמי שמעוניין לסייר לאורכו בגדותיו הסמוכים לאזורינו
יוכל לעשות זאת בצורה זהירה ומחכימה.
תוואי הנחל
כאמור, תוואי נחל שורק הוא מהארוכים הקיימים
באזור ההר המרכזי. הוא מתחיל את דרכו באזור גבעת זאב ועושה את ראשית דרכו מזרחה.
לאחר קילומטרים בודדים הוא פונה דרומה, עוקף את שכונת רמות ממזרח ומתחיל את זרימתו
מערבה. בדרך הוא אוסף לקירבו את נחל עטרות, את נחל צופים (היורד מהגבעה הצרפתית
למחלף רמות), ממשיך מערבה וקולט את נחל רוממה (ליפתא), נחל שמואל (ממערב לרמות),
נחל לוז, נחל חלילים (ממבשרת), נחל רפאים, נחל קטלב ועוד הרבה ערוצים קטנים נוספים
ללא שמות. הוא יוצא מאזור ההר לשפלה בסמוך לתחנת הרכבת של העיר בית שמש. משם הוא
ממשיך בשפלה ומגיע לחוף באזור קיבוץ פלמחים. טרם יציאתו לאזור בית שמש הוא מאוד
מפותל דבר שקשור בהיסטוריה של התפתחות הנחל.
סיפור של הנחל מבחינה גיאולוגית הוא מעניין
מאוד ולא נוכל במסגרת זו להרחיב בה. אבל התופעה שנחל משנה את כיוון זרימתו ב 180
מעלות כפי שקורה לתוואי הנחל כאן הוא נדיר ונגרם כתוצאה משינוי כיוון הזרימה לאורך
התקופות הגיאולוגיות שבו הנחל התפתח.
מקור השם
השם העברי נחל שורק מקורו במקרא. הוא קשור
בסוג גפן פוריה הנקראת שורקה וגדלה בגדותיו. עדת לכך אנחנו מכירים בתנ"ך
בסיפורי שמשון שהתרחשו בסמוך לנחל באזור בית שמש בין צרעה ואשתאול, שם פוגש שמשון
את דלילה ומתאהב בה: "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שֹׂרֵק וּשְׁמָהּ דְּלִילָה" (שופטים טז ד).
גם הנביא ירמיהו פונה בנבואת אכזבה לעם כיצד
הקב"ה בחר משהו משובח כמו הגפן שורקה, המשוות לעם ישראל, והעם פנה לדרכים קלוקלות:
"וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת
וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" (ירמיהו ב כא).
בתוואי הנחל נחשפו גיתות קדומות רבות, הקשורות
בתעשיית היין מהגפנים שהיו במקום דבר המעיד שוב על עברו החקלאי של האזור.
מקורות מים זמינים
הנחל זורם בימי החורף בימים בודדים לאחר גשמים
עזים באזור. רוב ימות השנה הנחל יבש (אכזב). קדמונים ניצלו את זרימת המים בחורף
לאורך הדורות. בשאר ימות השנה כשהנחל יבש ניצלו המתיישבים במקום את המעיינות הרבים
הנמצאים בסמוך לנחל ופיתחו סביבם ישובים חקלאיים משגשגים. בין המעיינות הידועים
שניתן לבקר בהם גם כיום והנמצאים בסמוך לתוואי הנחל נזכיר את: ליפתא, עיינות תלם,
עין מוצא, הסטף ועוד.
התיישבות לאורך הנחל
בגלל התנאים החקלאיים הטובים לאורך הנחל (מים,
אדמה פוריה), סמיכות לדרך ולירושלים התיישבו לאורך הדורות בתוואי הנחל. בליפתא, בעמק
הארזים, במוצא, באזור הסטף ועוד. לא נוכל לסקור את כל תולדות ההתיישבות בגדות הנחל
ולכן נזכיר רק שתי נקודות יישוב משמעותיות שהיו בגדותיו.
ההתיישבות בעמק הארזים – בית טלמא (עיינות
תלם)
עמק הארזים הוא עמק פורה הנמצא כיום מעט מערבה
לשכונת רמות אלון בנחל שורק במפגש שלו עם נחל לוז. בעמק הפורה, בסמיכות למעיינות התיישבו
מספר משפחות יהודיות בשנת תרפ"ג (1922) על אדמות שנרכשו בשנת תרס"ו
(1906). המושבה שנבנתה במקום נקראה בית טלמא (שיבוש של השם הערבי של המעיינות
הסמוכים). המייסדים שהיו קשורים במזרחי התכוונו להקים במקום בית חרושת לשמן וסבון.
נרשמו שבע משפחות להתיישבות אבל רק שתיים עלו בסופו של דבר לקרקע בשנת 1922. בהמשך
הצטרפו שתי משפחות נוספות. היתה מחשבה לקרוא למקום 'נאות יעקב' על שם מייסד המזרחי
הרב יעקב ריינס, אך השם לא נתקבל ובסופו של דבר היישוב העברי נווה יעקב שהוקם
שנתיים יותר מאוחר על הדרך לשכם חמישה קילומטרים מצפון לעיר הנציח את שמו של הרב.
ילדי המקום למדו בבית הספר במוצא. היישוב הקטן
המשיך להתקיים עד לחודש אב תרפ"ט (אוגוסט 1929)
ונעזב שפרצו המאורעות הקשים של שנת תרפ"ט.
מוצא
מעט מערבה בתוואי הנחל מצוי היישוב מוצא. במוצא
היתה התיישבות בתקופות קדומות מימי המקרא (וגם לפני), בימי בית שני, בתקופה
הצלבני, ובעת החדשה. מוצה נזכרת ברשימת ערי בנימין באזור: "וְהַמִּצְפֶּה
וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה" (יהושע יח כו).
בימי בית שני היה קיים במקום יישוב וכיוון שהיו
בו מים זמינים לאורך כל השנה גידלו במקום ערבות מהם הביאו בחג הסוכות לירושלים כפי
שהדברים נזכרים במסכת סוכה: "מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלם ונקרא
מוצא יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח..."
(משנה, סוכה ד ה). עד היום גדלים במקום ערבות שניזונות ממימי הנחל.
בעת החדשה, בשנת 1894, נוסדה במקום מושבה בין
מושבות העליה הראשונה (1904-1881), אך היחידה שהוקמה באזור ההר. בשנת 1860 משפחת
ילין בראשותו של יהושוע רכשה כאן נחלה ובנתה את ביתם כעשור לאחר מכן (בשנת 1871).
במהלך 1869 הסתיימה סלילת הדרך מכיוון שער
הגיא לירושלים וכיוון שהמקום נמצא על הדרך לעיר יהושע ילין פתח במקום חאן לעוברי
הדרך שאת בסיסו ניתן לראות עד היום.
בשנת 1904 התגוררו במקום המבודד כתריסר משפחות
שמנו 28 נפשות.
המקום עבר תהפוכות לאורך השנים כשאחד האירועים
המשמעותיים התרחשו בתקופת המאורעות בשנת תרפ"ט (1929) התבצע התקפה ערבית על
היישוב ובו מצאו מספר תושבים את מותם בינהם כמה ממשפחת מקלף שגרה במקום ואחד מבניה
(מרדכי) שניצל יהיה לימים הרמטכ"ל השלישי של צה"ל (בין השנים
1953-1952). כיום המקום מופעל על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ניתן לתאם
ביקור במקום. כמו כן בית הכנסת של המקום פעיל על ידי תושבי מוצא.
הגשר על נחל שורק
בסמיכות לבית ילין במקום שבעבר עבר הכביש
הראשי לירושלים. נצא גשר שתחתיו זורם נחל שורק. הגשר עבר מספר שלבי בניה בתקופות
שונות והוא בהחלט מרשים.
ניתן לרדת בגרם מדרגות מברזל לתחתית הגשר
שעובר מצד אחד לצד שני ולצפות בזרימת הנחל בביטחה.
 |
| נחל שורק - מאגר בית זית, חורף תשע"ט (2019) | צילום: יוסי שפנייר |
מאגר בית זית
מאגר בית זית הוא ללא ספק אטרקציה מעניינת
ומאוד מרשימה בחורפים גשומים כמו השנה. מאגר בית זית נוצר כתוצאה מסכר שנבנה
לרוחבו של הנחל על מנת לאגור את מי הזרימה בחורף.
כמות המים שמגיעה בערוץ היא גדולה ופוטנציאל
העשרת מי התהום בעזרתה היא גדולה. אשר על כן נבנה הסכר שאוגר את מי הזרימה ומאפשר
למים לחלחל למי התהום ולהעשיר את שכבה נושאת המים.
הכוונה היתה להעשיר את מעיינות המאגרים
הנובעים באזור ראש העין וסביבתה. בפועל המים מעשירים את האגן המזרחי של מי התהום
הזורמים לכיוון ים המלח. המים מחלחלים ובסופו של דבר בימי הקיץ המאגר מתרוקן
מתכולתו שכל המים מגיעים בתת הקרקע למעיינות בסביבות יריחו וצפון ים המלח.
ניתן לצפות לעבר המאגר מהבתים המערביים של
המושב בית זית בשם רחוב הנקרא דרך האגם. ניתן גם להגיע לסביבות המאגר מהכניסה לבית
הספר החקלאי של עין כרם.
בימים אלה המאגר מלא כמעט על כל גדותיו ובהחלט
מומלץ להגיע לביקור עם הזהירות הנדרשת.
 |
| נחל שורק - רחוב דרך האגם בבית זית | צילום: יוסי שפנייר |
הנה כי כן, נחל שורק שאת חלקו המזרחי תיארנו
כאן הוא נחל משמעותי גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה נופית ותרבותית. שכיית חמדה
במרחק של 10 דקות נסיעה מפסגת זאב. לאורך העמק עיריית ירושלים מפתחת את הגן הסובב
את העיר כחלק מהפרק המטרופוליני שבו משולב מסלול לאופניים ופינות משחק ושעשועים
לרווחת הציבור.
להרחבה
ש' אבן אור, 'לקורות עמק הארזים', א' שילר
(עורך), ספר זאב וילנאי, ירושלים 1984, עמ' 360-359.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 8 בינואר 2019
תגובות
הוסף רשומת תגובה