שערי פסגת זאב
ברשימה זו נבקש לסקור בקצרה את דרכי הכניסה לשכונה שיש להן משמעות בחיי
היום יום שלנו ובודאי בשעות העומס. כיצד ניתן להיכנס לשכונה או לצאת ממנה בצורה
בטוחה ומהירה. הכניסה לשכונה היא גם במידה מסוימת הפנים והאופי
של המקום. כיצד נראת הכניסה לשכונה ומה משמעותה עבורנו כיום? וגם הצעה ליוזמה
חדשה.
שערי העיר בעבר
בעבר שער העיר היה המקום החשוב ביותר גם בחיי
יום יום וגם ובעיקר בזמן מלחמה. כשעיר היתה מוקפת בחומה היו חייבים לבנות בה גם
שערים על מנת לאפשר לתושבים להכנס ולצאת ממנה בביטחה ובנוחות מחד ולהקשות מהאויב
להכנס אליה מאידך. לכן השער היה בדרך כלל בין המקומות המבוצרים והחזקים שביישוב.
השער היה ננעל עם ערב על מנת לא לאפשר למי שלא רצוי להכנס אליו ועם שחר היה נפתח
על מנת לאפשר לתושבים לצאת לעבודתם בשדות.
כיון שהיה בשער גם אלמנט של הגנה הוא היה בדרך
כלל מבוצר ושמור ונבנה בצורה שתתאים ליעדי שער מוגן, דבר שבא לידי ביטוי בעובי
הקירות, פתחי ירי, פניה של תשעים מעלות ומתקנים לשפיכת שמן רותח ועוד. גם בצד
האומנותי של קישוטים ופיתוחים מגוונים השקיעו לא מעט את אזור השער.
בשער בגלל חשיבותו ישבו חיילים והגנו והשגיחו
על היוצאים והבאים. בימי שלום ושיגרה סביב לשער היה מתנהל המסחר והמשפט.
השער בתקופת המקרא
בתנ"ך מושג השער הוא משמעותי ביותר
ומופיע בהקשרים מגוונים, נציין לכך מספר דוגמאות:
בקניית מערת המכפלה בחברון אברהם מגיע
לקניית חלקת השדה מידי עפרון וכל אנשי
העיר בסביבות השער: "וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת וַיַּעַן
עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר
עִירוֹ לֵאמֹר" (בראשית כג י).
בשער העיר ישבו זקני העם וערכו משפטים. כך
מצווים בני ישראל בתורה: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל
שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם
מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים טז יח).
היו שערים מיוחדים לבעלי תפקידים כמו למלך.
אצל מרדכי היהודי בפרס נזכר שהגיע עד לשער זה: "וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר
הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק"
(אסתר ד ב).
בסיפור בועז ורות הוא הולך לשער להעזר בזקנים לסדר
ענייני משפט וחברה: "וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם וְהִנֵּה
הַגֹּאֵל..." (רות ד א).
לשערי העיר בדרך כלל גם ניתנו שמות שייחדו כל
שער מחברו. כפי שאנחנו מכירים זאת היטב בשערי העיר העתיקה כיום. השערים היו נקראים
לא פעם על שם היעד אליו פנו: שער יפו, שער שכם, שער חברון ועוד. וכך גם שמות
הדרכים שיצאו מהם לעבר העיר החשובה.
ומה כיום?
גם כיום לראשי הראשויות יש עניין לפתח את
הכניסה לעיר, או לשכונה על מנת לקבל את הבאים בברכה או לכל הפחות לציין את שם
היישוב או השכונה אליו העובר נכנס. יש ערים ושכונות בהם הנושא מאוד מפותח שבו שם
העיר מופיע בצורה בולטת וגינון נאה סביבו
ויש ראשויות שלא מקדישות לכך תשומת לב ראויה.
לעיר ירושלים מספר כניסות וגם בהם לא ניתן
לומר שיש תשומת לב רבה מידי. הכניסה המערבית לעיר נקראת על שם אנדריי סחרוב, פעיל זכויות אדם (על פי ויקיפדיה) בסמוך
לו הותקן בעבר שעון להזכיר לנכנסים לעיר את השעה וכניסת השבת. בהמשך למי שלא מפספס
את הסיבוב גם ניתן לראות את מילות הברכה לנכנסים לעיר. בעבר היו ויכוחים בין פרנסי
העיר כיצד יאה לקבל את הנכנסים בשערי ירושלים אך משהו משמעותי לא יצא מכך עד היום.
הכניסות לפסגת זאב
לפסגת זאב קיימות חמש כניסות מרכזיות; בעבר
הוצב כיתוב עם השם פסגת זאב בשדרות עוזי נרקיס מעט צפונה מהגשר מצד מזרח (ימין,
לבאים ממרכז העיר). שלט זה ניזוק ותוקן מספר פעמים ולאחר ייאוש החליטו להוריד את
השלט ולהעתיקו לכניסה הדרומית לשכונה.
נמנה ונפרט את השערים לשכונה על פי כיוונם.
מדרום:
הכניסה משדרות משה דיין לעבר הצומת יקותיאל אדם ומאיר גרשון.
ממערב:
שתי כניסות המתפצלות מכביש אורך (שדרות עוזי נרקיס) הכניסה מהאלוף יקותיאל אדם.
והתפצלות שניה לרחוב עמיחי פייגלין המתקשר עם כביש לבית חנינא.
מצפון:
דרך מרכזית אחת המתפצלת משדרות נווה יעקב לעבר משה דיין.
ממזרח:
הדרך הנכנסת לשכונה מכוון מחסום חיזמא.
נפרט מעט על כל כניסה:
השער הדרומי של פסגת זאב
בשער הדרומי של פסגת זאב עובר הרחוב על שם משה
דיין. זהו הכביש הישן והמוכר הייטב לתושביה הוותיקים של השכונה. כביש המתחיל את
דרכו מהדרך למעלה אדומים ממשיך בסמוך לתחנת הכוח הירדנית לשעבר ובסמוך לכניסה
לענתא וממשיכה צפונה לפסגת זאב הדרך הזו שימשה עד לימים שפתחו את דרך האלוף עוזי
נרקיס והגשר המוכר לכולם. הדרך היתה מסוכנת בגלל האופי הגיאוגרפי בה עברה בפיתול גדול
בנחל אל חלף. ומשום כך גם נסללה הדרך החלופית המשמשת כיום. לאחר הפיתול מטפסת הדרך
לשכונה. שער זה עם עם כל חשיבותו
ההיסטורית בעצם משמשת כיום רק לתנועה מאוד דלילה למעוניינים לעקוף פקקים או להגיע
למעלה אדומים.
שום ציון מיוחד לא מקבל את פני הבאים מכיוון
זה.
השער הדרום-מערבי
שער זה מקבל את פני הבאים מדרך האלוף עוזי
נרקיס תוך התפצלות באזור הגשר. כניסה זו מהווה שער מרכזי ממערב ובו כמובן עושים את
דרכם תושבי פסגת זאב מערב ומזרח. משום חשיבותה גם מיקמו את אבן ההנצחה לזיכרו של
עוזי נרקיס במקום למרות שמאוד קשה להבחין בה בזמן הנסיעה והנגישות אליה קשה. עוזי
נרקיס, כזכור, היה אלוף פיקוד המרכז לפני חמשים שנה כאשר אזור פסגת זאב שוחררה
ומשום כך שמו הונצח במרחב זה לזיכרון האדם שכונה חייל של ירושלים.
בגלל חשיבות שער זה הוחלט בעיריה שבסמוך
לכניסה זו יוצב השלט עם השם פסגת זאב.
השער הצפון מערבי
שער זה הוא כניסה מאוד משמעותית לשכונה משום
שדרך שער זה עוברים רוב הנוסעים החוצים את השכונה לעבר ישובי בנימין ובנוסף להם
תושבי פסגת זאב מרכז. העומס הרב על כביש זה הביא לכך שיש תיכנונים לשיפור הכניסה
והקטנת העומס בצמתים בעזרת מינהור וגישור. למגיעים מכוון מרכז העיר לצומת זו מעט
לפני הצומת משטח דשא ירוק עם כמה דמויות של כבשים הרועים עליו. איני יודע מה המקור
ליצירה זו אולי הכיוון של ספר המדבר בו אנחנו נמצאים והצאן שמאפיין את אזור זה או
כל סיבה אחרת. בכל מקרה הכבשים וכתם הירק בוודאי מוסיפים חן מסוים לכניסה זו לשכונה.
בשבועות האחרונים העיריה הציבה בסמוך לכניסה מייזם אומנותי צבעוני בדמות חמישה
עצים בצבעים שונים והבולטים על פני השטח (ראו תמונה) גם על ההשראה ליצירה זו אני
יודע דבר.
מעבר למיזמים אלה אין משהו מיוחד המקבל את פני
הבאים ממערב.
השער הצפוני לשכונה
בניגוד לעיר העתיקה של ירושלים בה השער הצפוני
(שער שכם) היה המשמעותי ביותר והמפואר מכל השערים. השער הצפוני לשכונה הוא בעצם
המשכו הטבעי של שדרות משה דיין בצומת עם שדרות נווה יעקב. נוסע מהשורה לא יבחין
כלל שעבר לשכונה אחרת כיוון שכיום שתי השכונות מחוברות ברצף של בניה.
שלט כחול של העירייה מציין את העובדה שנכנסת
לתחום השכונה האחרת.
שדרות משה דיין חוצה את השכונה מצפון לדרום
ומהווה עורק תחבורה ראשית וחשובה של השכונה כיום. כמו גם בעבר רחוב מעין זה היה
קיים גם בישובים קדומים ובירושלים קיבלה את השם קארדו.
השער המזרחי של השכונה
השער המזרחי של השכונה מזכיר במשהו את שערי העבר. זהו מחסום חיזמא עם האבטחה
והבדיקה שמייחדים אותה. כך היה נראה השער של ימים עברו שתיארנו בתחילת הרשימה כל
נכנס ויוצא נבדק בקפידה בסמוך לחומה שהוא גדר ההפרדה של היום. השער המזרחי יושב
בסמוך לדרך קדומה שחיברה את אזור ההר עם ספר המדבר, הדרך שעוברת בין פסגת זאב ליישוב
אדם. לדרך זו יסודות קדומים ושימשה מעבר חשוב מירושלים לעבר בקעת הירדן. כביש זה
שימש בעבר כביש חשוב בין רמאללה לעבר מישור אדומים. הוא נזנח משהו עם פריצת דרכים
חלופיות במשך השנים וחזר לתפקד ככביש משמעותי עם ההסכמים השונים עם הפלסטינאים
שיצרו דרכים עוקפות שונות לנו ולהם.
כביש עוקף זה משמעותית לפלסטינאים כדרך העוקפת
את ירושלים ממזרח ומאפשרת תנועה פלסטינית שלא דרך ירושלים בין רמאללה לאל עזריה
בית לחם וחברון.
מצד מזרח כניסה זו היא היחידה מכוון זה והיא שחוצה
את השכונה ממזרח למערב ברחוב סיירת דוכיפת
ונפגשת עם רחוב עמיחי פייגלין.
בעבר דרך כזו שחצתה את העיר ממערב למזרח כונתה
בשם דקומאנוס (מלטינית, שמשמעותה עשר וקשורה עם מיסים על חלקות סמוכות).
במפגש שבין כביש האורך והרוחב הקדומים היה
מרכז העיר עם כל המאפיינים (מזרקות, חנויות, מבנים ציבוריים) כמו גם מה שמתרחש
בשכונה שלנו במפגש הרחובות משה דיין וסיירת דוכיפת.
שמות לשערי שכונה ומשמעותם
בזהירות המתבקשת אציע מייזם מקורי עם הקשרים
חינוכיים. אציע לתת שמות לשערי השכונה בהתאם לעקרונות שהוזכרו למעלה. שם לשער
יציין את הכיוון אליו פונה הדרך תוך כדי אפיון האזור. השילוט יופיע בגב השלט הניצב
בכניסה לשכונה כיום וידגיש את שם השער לכיוון היציאה מהשכונה. הצעותי לשמות שערי
השכונה:
השער המזרחי (חיזמה) – שער המדבר, שער היציאה לכיוון מדבר יהודה.
השער הצפוני – שער הנווה, שער ממנו יוצאים לכיוון נווה יעקב.
השער הצפון מערבי – שער הגבעה, שער ודרך הפונים לגבעת שאול (תל אל פול).
השער הדרום מערבי – שער ההר – השער שפונה לעבר אזור ההר וגם להר שעליה גבעת שאול.
השער הדרומי – שער המעלה – השער שפונה לכיוון הדרך למעלה אדומים.
חמישים שנה לאיחוד העיר שאנו מציינים השנה הוא
בהחלט נקודת זמן ראויה ליוזמות שיחזקו את הקשר של התושבים למקום מגוריהם. בשכונתנו
לא מעט הנצחה הקשורה בתולדות האזור ובדמויות מפתח שהביאו להקמת המדינה ושעשו לטובת
העיר.
דומני שנתינת שמות לשערי השכונה יוכל להוות
נדבך נוסף לחזק את הקשר שלנו התושבים לנוף הסובב ולמאפייני המקום וגם יוכלו לעזור
בהתמצאות במרחב.
 |
| פסל סביבתי בכניסה לשכונת פסגת זאב | צילום: יוסי שפנייר |
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 23 בפברואר 2017
תגובות
הוסף רשומת תגובה