בין פסח ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, ליום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות
שבועיים ימים מפרדים בין שביעי של פסח ליום העצמאות בשבועיים הללו
שלושה תאריכים היסטוריים משמעותיים הקשורים בתולדות עם ישראל בעת החדשה שמן הראוי
לזכור אותם ושלגביהם נרחיב הפעם בשורות הבאות ונמליץ לבקר בשני אתרים בהם ניתן
לחוות את משק ההיסטוריה של הדורות האחרונים.
הימים המיוחדים בהם נעסוק הם: יום הזיכרון לשואה ולגבורה שמצוין ב
כ"ז בניסן, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמצוין ב ד' באייר ויום העצמאות
שנחוג ביום הכרזת המדינה בה' באייר.
קביעת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין שבוע לאחר סיום חגיגות פסח ב
כ"ז באייר. מה מצאו קובעי העיתים לייחד לו דווקא את התאריך הזה? העניין
מורכב, קיימים תאריכי זיכרון רבים בלוח העברי והייתה התלבטות לגבי ציון מועד הזיכרון
לשואה וחלליה. משום כך בדיונים במסגרות שונות חשבו שמן הראוי לציין את המועד באירוע
משמעותי הקשור בשואה. מועד זה, כך חשבו ראוי שיהיה יום תחילתו של מרד היהודים בגטו
ורשה בראשותו של מרדכי אנילביץ. מרד הגטו בורשה פרץ בי"ד בניסן תש"ג
(19.4.1943) ונמשך כחודש עד שדוכא באכזריות על ידי הנאצים. אירוע זה היווה סמל
משמעותי בתולדות מלחמת העולם השניה ומשום כך ראו בו תאריך מכונן לציון המלחמה
ונופליה. אך כיוון שתאריך זה נופל בערב חג פסח היה ברור שלא ניתן לציינו במועדו ולכן
התאריך נדחה לשבוע לאחר הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל.
אנדרטת מגילת האש אתר
התייחדות ליום הזיכרון לשואה ולגבורה
כחלק מציון יום הזיכרון לשואה ולגבוה נציע לבקר באנדרטת מגילת האש הממוקמת
ממערב לירושלים בסמוך למושב כסלון.
אנדרטה זו מרשימה בתוך מכלול יער הקדושים שעוצבה ונבנתה על ידי האומן
נתן רפפורט בצורת שני גלילים בקצה כביש מבוא שאורכו כ 2.5 ק"מ בלב הרי יהודה. ההגעה למקום
משרה על המסייר תחושה של מקום מבודד מעין הליכה ל'עקדה' שהיא קורבן ושבעצם מזכירה
מאוד את העקדה שאברהם לקח את יצחק בנו לשם הקרבה במקום מבודד ומרוחק.
 |
| אנדרטת מגילת האש | צילום: יוסי שפנייר |
מגילת הנצחה ולא עמוד הנצחה ומיקום באזור הפתוח
מעצב האנדרטה, נתן רפפורט אומן ידוע שפיסל עוד מספר אנדרטאות בנושא
השואה, כבן העיר ורשה שאיבד את משפחתו בשואה. רפפורט החליט לעצב את האנדרטה בדמות
גווילים, מגילה שיוצרת זיקה בין המקורות היהודיים למגילת העצמאות, סיפור האנדרטה בטראומה
של השואה וסיומו עם הקמת המדינה בגאולת עם ישראל בארצו (דונר, תשע"ד, עמ'
295). בטיוטות הראשונות שלו זה דמה יותר לספר מעופף שהחל והתגבש לגווילים.
בניגוד לעמודי ניצחון (עמוד טריאנוס למשל) בעולם הרומי הנמצאים בעיר הצפופה מגילת האש
נמצאת באזור הפתוח צופה לעבר ירושלים כמו ציורי "המזרח" שהיו נוהגים בעולם
היהודי.
הסיפור שבאנדרטה ותהליך היצירה
כבר מרחוק ניתן לראות את הסיפור. שני גלילים שביניהם סדק. הפתח נוצר
על מנת להקל הלחץ שנוצר מהרוחות שנושבות במקום.
הגליל הימיני הוא תיאור השואה והשמאלי מתאר את התקומה. במקור רפפורט
לא התכוון לעשות דיוקנאות אך בהמשך כן הכניס אותם.
במהלך חודש ספטמבר 1967 הוא התחיל לעצב את היצירה שלו. הוא לא היה
יהודי דתי ולכן הוא מתאר את עבודתו בימי מועד. הוא כתב ביומנו: "היום ראש
השנה, טוב לעבוד לצלילי תפילות יהודיות. אני עובד במקום ללכת לבית כנסת.. אני
מאמין שעבודתי גם היא תפילה" (דונר תשע"ד, עמ' 298).
היצירה הולכת מלמטה כלפי מעלה, כל הדמויות מכריחות את הצופה להביט
כלפי מעלה. עולה עם הסולם, עם העשן של הכבשנים במחנות כלפי השמים.
בחלק של התקומה מתלבט רפפורט איך לעשות זאת בצורה החזקה ביותר הוא
מציין: "שינתי היום קטע מתוך "התהילה". את תהלוכת האנשים הצועדים
אל הכותל המערבי עם ספר תורה החלפתי בחייל פצוע הנתמך בידי חייל אחר. זה הבסיס
לפרק "הניצחון", משום שהנופלים והפצועים הם שאפשרו את שחרור
ירושלים" (דונר, תשע"ד, עמ' 303).
את האנדרטה עיצב בצורת האות S וגווילים של ספר תורה. כך מזמין רפפורט את
הצופה להיכנס פנימה ולהביט מעלה. על הקירות הפנימיים חרט פסוקים מתוך חזון העצמות היבשות
בספר יחזקאל שהיא הסתכלות אופטימית בעיקרה.
רפפורט ביצירתו מוציא את המגילה שדרכה להיות בית הכנסת למרחב הפתוח.
ירושלים כסמל הגאולה
לרפפורט היה חשוב להראות את שלב הגאולה ביצירה שלו שלירושלים בה חלק
משמעותי.
"אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים.
תולדות שמים - משמים נבראו, תולדות הארץ - מארץ נבראו. וחכמים אומרים: אלו ואלו
מציון נבראו, שנאמר מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו ואומר
מציון מכלל יפי אלהים הופיע - ממנו מוכלל יופיו של עולם..." (בבלי, יומא נד
ע"ב).
סמלים מהעולם התורני
למרות שלא היה שומר מסורת הוא הרבה להשתמש בסמלים מעולם היהדות. בגליל
של התקומה מופיעים סמלים שונים מהעולם התורני דתי: דמותו של דוד המלך ושל ירמיהו הנביא. המנורה
החוזרת לירושלים, הכותל המערבי. מלאכים שמרחפים ממעל. הבחירה של רפפורט נוסחו מתוך
מבט אישי כבן למשפחה מסורתית במזרח אירופה וכחניך אידיאולוגי של השומר הצעיר,
כניצול שואה החי בקרב ניצולי שואה אחרים.
סדר הביקור והצפיה ביצירה כפי שמתאר רפפורט
"ראשיתו של סיפור הפסל בתחריט המציג את ד"ר יאנוש קורצ'אק
ופרשת הליכתו למוות עם הילדים שהיו תחת חסותו. משם תהלוכה אינסופית של יהודים –
נשים, גברים וטף – בדרכם למחנות כשהם נתונים להשגחתם של כוחות הרשע. אלמנט זה
באנדרטה מוקדש למיליוני האימהות שהתאבלו ומתו ובכללן לאמא שלי.
הראיתי את העיירות היהודיות העולות בלהבות, גטו ורשה הבוער בימי
ההתקוממות ההרואית באפריל 1943. תיארתי את מלחמת הגבורה של לוחמים נואשים שלחמו עד
מוות מול טנקים ומטוסים ברימוני יד מתוצרת בית.
ההתקוממות בגטו ורשה בפיקודו של מרדכי אנילביץ בן עשרים וארבע הייתה
מקור השראה ללוחמים במלחמת השחרור של ישראל. מלהבות הגטו ומייסוריהם של המחנות
הגיעה תנועת ההמונים של הניצולים לישראל. על פני המגילה תיארתי את הניצולים בודדים
ועייפים כשהם מתקדמים לעבר הארץ המובטחת עם מטלטליהם הדלים על כתפיהם.
החלק העליון של צד זה מוקדש לעמידת הקיבוצים במלחמת העצמאות. בחרתי
להראות את עמידתו ההרואית של קיבוץ נגבה, שאנשיו הגנו לבדם על אדמתם עד לבואו של
צה"ל.
ולבסוף, סדרה של פנלים המתארים את מלחמת ששת הימים. השבת המנורה
לירושלים, ריקודים ושמחה – חגיגת החופש. חיילים מתפללים והדגל מורם מעל לכותל
המערבי. נביא מתפלל לצדק, לחופש ולשלום בין העמים. המלך דוד מהלל את המנצחים
ומלאכים מעצימים את מומנט החופש.
המגילה היא רישום קורות ההיסטוריה היהודית. היא עמוסה בפרטים. היא כה
עשירה שכל מבקר ימצא בה מקור השראה שיעורר את דמיונו, את רגשותיו ואת זיכרונותיו.
ובאשר לי, חלומי קם והתגשם.
המגילה המפוסלת של דורנו עומדת על גבעת כיסלון. אחרי 2000 שנה חזרתי
לירושלים.
השבח לאל
נתן יעקב רפפורט, ינואר 1972 (דונר תשע"ד, עמ' 318-317).
לאחר שבע שנות עבודה האנדרטה הובאה מאיטליה והוצבה במקומה הנוכחי.
בימים שהוצבה היה מבט ממנה לירושלים. כיום בגלל העצים שגדלו לא ניתן לראות את הנוף
סביב כפי שהיה בעבר.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מצוין ערב יום העצמאות בד' באייר (ואם
זה יוצא ביום שישי כמו השנה הוא מוקדם ביום). גם לגבי התגבשותו של תאריך זה
בהיסטוריה הצעירה של עם ישראל יש כמובן גישות שונות. היה ברור שצריך יום לציון
הנופלים על הקמת המדינה. בשנתיים הראשונות למדינת ישראל ציינו את יום הזיכרון
בשילוב יום העצמאות ביום אחד. ואז ראו שעירוב המועדים יוצר בעיה של עירוב שימחה
בזיכרון ועצבות ולכן קבעו את יום הזיכרון יום לפני יום העצמאות כפי שהחלו לנהוג
בקיבוץ הדתי, בקיבוץ טירת צבי. ד' באייר הוא יום נפילת גוש עציון בו נפלו כ 240
חללים והיה זה אירוע משמעותי בימי הלחימה ולכן תאריך זה גם ציין את נפילת הגוש
וחלליו הרבים ונקבע כיום הזיכרון.
השביל המחבר
אין ספק שהקירבה בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי
מערכות ישראל הוא משמעותי. הרבה חוקרים רואים קשר ברור בין תוצאות השואה שהביאה
ללחץ בין לאומי שהיה בין הגורמים המרכזיים שהביא להקמת המדינה.
מסלול קצר ומעניין בו ניתן לראות את החיבור המדובר ניתן לראות בשביל
קצר של 200 מ' המחבר את יד ושם שהוא המוסד והמוזיאון המנציח את זוועות המלחמה בה
הושמדו 6 מליון יהודים באירופה לבין בית הקברות הצבאי בהר הרצל שהוא מקום
ההתייחדות עם הלוחמים והנופלים להקמת וקיום מדינת ישראל.
שביל זה המחבר בין שני האתרים הנזכרים משולט ומסביר את הקשר בין שני מרכזי הזיכרון. יוזמו
של השביל היה משה אורן שהיה ראש תחום הנצחה במשרד הביטחון. בשנת 2002 יצא הרעיון
לפועל על ידי תנועות הנוער ושל"ח שגייסו בני נוער שפרצו את השביל המשמש חיבור
סמלי בין חללי השואה לחללי התקומה, שנפלו במהלך 67 השנים מאז הקמת המדינה והלחימה לעצמאותה.
שביל זה נגיש וכדאי לבקר בו כחלק מהנחלת המורשת של הדרך להקמת
המדינה.
הנה כי כן, שני אתרי ביקור אחד בירושלים ממש במרחק 7 דקות הליכה
מתחנת הרכבת הקלה בהר הרצל. והשני כחצי שעה נסיעה מפסגת זאב לכיוון מערב מעצימים
את הייחוד של ימי הזיכרון של השואה ושל ראישתה של מדינת ישראל שאנו חוגגים 67 שנים
לעצמאותנו בימים אלה.
להרחבה
ב' דונר, נתן רפפורט, אומן יהודי, יד בן צבי, בית יערי, ירושלים-
גבעת חביבה, תשע"ד.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 15 באפריל 2015
תגובות
הוסף רשומת תגובה