זיכרון המכבים בסביבות ירושלים
חג החנוכה מזמן שלל אטרקציות הקשורים באזור
ההר המרכזי בו התרחשו המאורעות של החשמונאים מפרוץ המרד במודיעין בשנת 167 לפנה"ס
ועד חנוכת המקדש בשנת 164 לפנה"ס וגם לאחריהם.
חגיגות חנוכה בהקשרים שונים באזור המרכז
שמונת ימי החג, שהם גם ימי חופשה מבית
הספר מנוצלים טוב על ידי גופים שונים שחלקם כלכלים וחלקם גם ערכיים מהם עולים תכני
החג המגוונים. בעיון מרפרף בעיתונות המקומית ובעלוני השבת המחולקים בבית הכנסת
ניתן בקלות לקבל תמונה של חנוכה והצעות
לבילוי בו. ישנם פעילויות לנוער ומבוגרים שבם ניתן להשתתף ולחוות בתולדות החג.
מטבע הדברים הדגש הוא על אזור בו התרחשו
המאורעות עצמם אבל לא רק.
תיירות חבל בנימין וחבל מודיעין יצאו במודעות מאירות עיניים בדבר פסטיבל המכבים פסטיבל
זה מתפרס על שלוש ימי חגיגות חג חנוכה ענקיים באזרו קברות המכבים, באזור היישוב
נילי ובאזור בית אל.
בירושלים בעיר דוד בו נחשפה בימים אלה
המצודה [בעיתונות: מצודת אנטיוכוס (החקרא)] והקהל הוזמן לביקור במקום (עליה
בהמשך).
אחרים מציגים את חג החנוכה עם נושא
הגבורה ומציעים סיורים שונים הקשורים במסירות וגבורה, למשל סיור בנושא זה במוזיאון
אסירי המחתרות בירושלים.
יש שקושרים את תקופת מסיק הזיתים בו
אנחנו נמצאים בו כיום עם חנוכה בו נעשה שימוש בשמן להדלקת החנוכיות ובישול מאכלים
עתירי שמן. בהקשר זה ניתן לסייר בתל שילה הקדומה ולשלב היסטוריה של שילה מימי
המקרא אבל גם של ימי החשמונאים שסביבה נערך הקרב הראשון של יהודה המכבי כנגד
היוונים וגם לייצר שמן מקומי. ביקור ביישובים שונים בהם בתי בד ליצור שמן כמובן
מזמינים את הקהל להיות שותפים בחגיגה וגם לקנות שמן משובח.
מוזיאון ישראל מציג את תצוגת החנוכיות
הגדולה ביותר בעולם על סגנונותיהם השונים.
בקיצור, אושר כל כך כגדול של פעילויות
שבהם ניתן להיזכר בנסים ובתקופה בהקשרים רבים ומגוונים.
ארץ בנימין ומלחמות המכבים – תזכורת
היסטורית קצרה
אירועי חנוכה מתרחשים בתקופה ההלניסטית
במאה השנייה לפנה"ס. בארץ שלטו היוונים הסלווקים. בשנת 167 לפנה"ס פרץ
המרד בכפר מודיעין (באזור העיר מודיעין של היום), האירוע המרכזי המסמל את פרוץ
המרד הוא חיסול נציגי השלטון היווני שהגיעו לכפר מודיעין וביקשו את מתתיהו, ראש
המשפחה החשמונאית, להקריב קורבן לכבוד הקיסר. המשפחה החשמונאית, נמלטה ממודיעין
בהנהגתו של ממתתיהו וחמשת בניו: יוחנן, שמעון, יהודה, אלעזר, ויונתן. בתחילת הדרך,
לאחר פרוץ המרד הם נסו לעבר המדבר (על פי ספר קדמוניות היהודים יב 278-268). כנראה
שהם הסתתרו לא רחוק מן האזור שלנו במדבר שומרון (אולי באזור כוכב השחר ורימונים) .
הם הסתתרו דווקא שם מכיוון שהצבאות היוונים רדפו אחריהם ומעבר לכך הם רצו להישאר
בסמוך לאזור המיושב אליהם הם יחזרו ואזור זה ענה על צרכיהם גם בגלל הרכב האוכלוסיה
המוכר להם.
לאחר פרק זמן קצר של מסתור במדבר שומרון
עברו החשמונאים בהנהגתו של יהודה המכבי לאזור גופנה. גופנה נמצאת מעט צפונה ליישוב
בית אל של ימינו. עד היום קיים ישוב ערבי בשם ג'יפנא המשמר את השם גופנה.
המכבים עברו לשם משום שזהו אזור יישוב
יהודי כהני אותם הם הכירו קרוב לוודאי מעבודתם במקדש ונוח היה להם להיות באזור
ידידותי להם.
בנוסף לכך אזור גופנה היה מקום מרוחק
ומבודד באותם הימים ולכן מוגן מפני פלישות בלתי צפויות של הצבא היווני שעשה את
דרכו כדי לדכא את המרד בו פתחו המכבים. יתרון נוסף שהיה לאזור ההר בכלל וגופנה
בפרט היה קשור בשיטת הלחימה. ליוונים היה יתרון גדול בלחימה בכוחות גדולים בשיטת
הפלנגס (יחידת צבא המונה כמאתיים חמישים חייל הנלחמת בגוש אחד) בעוד שיהודה וצבאו
שהיו מצומצמים יותר במספרם וכוחם, יתרונם הגדול היה בלחימת גרילה באזור ההר המוכר
והסבוך יותר. משום כך התרכזה הלחימה באזור זה, של דרום השומרון ואכן התוצאות לא
אחרו לבוא. הצבא המצומצם של יהודה הצליח להפתיע ולגבור על הצבא היווני בסדרת קרבות
שהביאו בסופו של דבר להשתלטות על ירושלים ולטיהור המקדש. ובעקבות כך אנו חוגגים את
חג החנוכה. יהודה המכבי לחם סביב ירושלים שמונה קרבות. שישה קרבות התרחשו מצפון
לעיר, ושניים מדרום. שלושה מהם במרחב שבאזור גבעת זאב של היום.
מאבק על הדרכים לירושלים
למי שמעיין במסכת הקרבות של יהודה המכבי
(בין השנים 161-167 לפנה"ס) יוכל לראות שהמאבק בשלביו הראשונים היה סביב
לירושלים והדרכים המובילות אליה. הצבא היווני שהיה מרוכז בכמה נקודות מרכזיות
בארץ, יצא לדכא את ההתקוממות שהתרכזה כאמור בשלבים הראשונים באזור גופנה.
חלק מגיבוש רעיון הזיכרון סביב חג החנוכה
הוא ללא ספק בהדגשת המאבק סביב לירושלים. המאבק לאורך כל הדרך (שמונה קרבות) היה
על הדרכים המרכזיות המובילות לעיר (ראו מפה). מאבקים אלה של יהודה התרחשו מתוך
ידיעה שמי ששולט על הדרך, רבים סיכויו לשלוט על העיר אליה מוליכות הדרכים. אנו
מכירים תופעה זו מירושלים והמאבק על הדרכים אליה בתקופות היסטוריות שונות. הקרבות
נערכו על הדרך המגיעה מאזור השומרון מצפון, מאזור עמק אילון ממערב ומאזור הר חברון
מדרום.
הקרב הראשון נערך באזור השומרון לא רחוק
ממעלה לבונה של היום והסתיים בניצחון יהודה. הקרב השני היה בגזרה המערבית באזור
בית חורון ואף קרב זה נסתיים בניצחון חשוב של יהודה. הקרב השלישי, קרב המכונה 'קרב
אמעוס' נערך במקביל בשני מוקדים: במערב באזור פארק איילון (לטרון) ובמצפה באזור
ההר (אולי נבי סמואל של היום). כאן מצליח יהודה בעזרת מידע מודיעיני לתקוף את
המחנה היווני בשעה שהוא ריק מחיילים כשאלה עשו את דרכם לתקוף את מחנהו של יהודה במצפה,
כאן יהודה זוכה בניצחון מזהיר על הצבא הסלווקי במחנה שלו. הקרב הרביעי נערך מדרום
לירושלים באזור בית צור, בסמוך ליישוב כרמי צור באזור גוש עציון. קרב זה הסתיים
בנסיגתו של ליזיאס המצביא היווני.
לאחר הקרב הרביעי בשנת 164 לפנה"ס
מתפנה יהודה המכבי לטיהור המקדש בירושלים. סביב אירוע זה אנחנו חוגגים את חג
החנוכה כיום. אך יש לציין שלמרות טיהור המקדש וחידוש העבודה בו עדיין לא הגיעו
החשמונאים לשלב עצמאות שלם, שלב זה יגיע רק
בשלב מאוחר יותר.
לאחר חנוכת הבית יהודה ממשיך במלחמותיו יתקיימו
עוד שלוש קרבות; אחד מדרום לירושלים בו יהרג אלעזר אחיו של יהודה. ועוד שניים
מצפון באזור גבעת זאב של היום (קרב חדשה וקרב כפר שלם).
הקרב האחרון של יהודה בו הוא גם מוצא את
מותו נערך מצפון לעיר במקום שנקרא אלעשה (בשנת 161 לפנה"ס).
הנה כי כן, שמונה קרבות (כמניין נרות
חנוכה) שיהודה המכבי מנהל סביב לעיר מביאים לטיהור המקדש ולחידוש העבודה בטהרה
בירושלים, אך כפי שציינו עדיין הממלכה החשמונאית לא מגיעה לעצמאות שלמה ושחרור
מלא.
 |
| מפת קרבות חשמונאים סביב לירושלים |
זיכרון המכבים בקריאת שמות
אחד מדרכי ההנצחה נעשית על ידי קריאת
שמות במרחב. בפעילות הציונית, שבה ההתיישבות היא חשובה ומהותית כל כך, 'הקמת יישוב
לזכר...', או 'הענקת שם ליישוב על שם...', הם שיאים בשיוך המודע והפעיל של יסודות
גיאוגרפיים לזיכרון לאומי מסוג כזה או אחר (רחוק-מקראי וכו', או קרוב, מתולדות
הציונות גופא); אולם, לא תמיד מדובר רק ביישוב עצמו; בצד שמות של ישובים שלמים יש
מקום לדבר גם על שמות של רחובות בתוך ישובים, שכונות, גנים, מבנים וכדומה. במציאות
הישראלית ניתן לדבר גם על הקדשת יערות לשם מאן דהוא, קריאת שמות לדרכים שבנוף,
מצפים ונקודות תצפית, ואף לעצמים גיאוגרפיים טבעיים שלמים (הרים, נחלים, מעיינות
וכדומה). כל אלו מובילים ל'מפה' מסוימת שיש בה כדי לעצב תודעה חינוכית. ואומנם
קריאת שמות על שם החשמונאים ופועלם מצוים ביישובים סביב מודיעין וביישובים הסמוכים
למקומות בהם התרחשו הקרבות, אם בשם היישוב עצמו או בשמות רחובות או בשמות גופים
גיאוגרפיים)
מצודת החקרא בירושלים וזיהוי מקומה
פרוש המילה 'חקרא' היא מצודה. מצודה
מבוצרת היתה על פי המקורות בירושלים בסמיכות להר הבית. המקורות (ספרי מקבים, יוסף
בן מתתיהו) מספרים על מצודה גדולה שנבנתה על ידי אנטיוכוס אפיפאנס (הרשע, שגזר את
הגזרות על היהודים) שבנה מצודה בסמיכות
למקדש על מנת להצר את תנועת היהודים למקדש ועל הפעילות בתוכה. מסופר שהמצודה היתה
בעיר דוד וצפתה לנעשה במקדש עצמו. בחפירות הארכאולוגיות שנערכות בירושלים במאה
השנים האחרונות נעשו ניסיונות שונים להציע מקום בו שכנה המצודה.
היו שהציעו לראות אותה בפינה הדרום-מזרחית
של הר הבית. היו שניסו לראות את מיקום המצודה באזור הרובע הארמני של היום כיוון
שהיא גבוהה וצופה לעבר הר הבית. והיו שהציעו את מיקום שלה באזור חפירות הכותל
הדרומי.
כל ההצעות שהוצעו עד לעת האחרונה התבססו
בעיקר על מקורות כתובים ומעט ממצאים ארכיאולוגיים והעלו לא מעט שאלות בכיוונים
שונים.
בימים אלה (תיזמון הפרסום ברור מאליו) פורסם
בעיתונות שבחפירות שנערכות בשנים האחרונות באזור 'חניון גבעתי' הממוקם ליד שער
האשפות חשפו שרידי מבנה מאוד משמעותי עם ממצאים שעשויים אולי להצביע ששם היתה ממוקמת
המצודה. בין הממצאים: חומה, מגדל, חלקלקה, ראשי חיצים, כלים שמתוארכים לתקופה
הסלווקית (יוונית), מטבעות בני התקופה ועוד.
כל אלו הביאו את החוקרים למסקנה שהמבנה
המסיבי שנתגלה הוא מקום החקרא שאיימה על ירושלים והמקדש. כמו כל מחקר גם כאן יש
שמתנגדים ואין תמימות דעים בנושא.
גם אם כן וגם אם לא נמצאו שריד המבצר,
מעניין לראות כיצד ההיסטוריה והארכיאולוגיה של עולם היהודי בתקופה ההלניסטית
מעסיקה את המחקר שנים רבות ועדיין לא ברור שהגענו בנושא זה לתשובה ברורה בהקשר כל
כך משמעותי למבנה שהיה בירושלים לפני כ 2000 שנים.
הנה כי כן, חג החנוכה שהוא חג מימי בית
שני מספק לנו תכנים רבים ומגוונים בעולם המחקר, בעולם הנוער והילדים, הספרות
וההצגות הפופלאריות ולא הזכרנו את עולם המאכלים ומינהגים הקשורים בסעדות וזלילות
החג.
כל אחד ודרכו כל אחד ומנהגיו, חג
שמח.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 9 בדצמבר 2015
תגובות
הוסף רשומת תגובה