סיפורו של רחוב - יורי שטרן | תמר שפנייר
 |
| יורי שטרן - שלט רחוב | צילום: יוסי שפנייר |
בפסגת זאב מזרח החדשה קיים רחוב בשם יורי שטרן. את יורי הכרתי בתקופת עבודתי בכנסת, והערכתי אותו מאוד כחבר כנסת צנוע וחרוץ, לכן חשוב לי להביא בפניכם את סיפורו של האיש.
תקופת
ילדותו (1966-1949)
יורי נולד במוסקבה בשנת 1949
לאסתר ולייביש שטרן, ששניהם היו מהנדסים. בהיותו בן 8 נולדה אחותו אלה. כמו שנהוג
במשפחות הסובייטיות, אמו ואביו של יורי עבדו שעות ארוכות וסבתא זינאידה הייתה זו
שניהלה את משק הבית וחינכה את הילדים. הסבתא דאגה שיגיע הביתה מורה לאנגלית, וכך
למד יורי את השפה, מה שיעזור לו בעתיד בפעילותו הציבורית.
סבו של יורי, ד"ר יוסף
קמינסקי, היה אדם משכיל מאוד, רופא בכיר, שהיה אחד מפעיליה הבולטים של התנועה
הציונית ברוסיה ונמנה עם מייסדיה. בעקבות פעילותו זו הוא נשלח למחנה ריכוז סובייטי
בשנת 1934 ושם הוצא להורג בשנת 1938.
בילדותו יורי הירבה לקרוא
והצטיין בלימודיו. את התיכון הוא סיים בהצטיינות, עם מדליית כסף. בתקופה זו החל
יורי להתעניין ביהדותו ובהיסטוריה הציונית. כבר בגיל צעיר היו דעותיו הפוליטיות
ביקורתיות מאוד כלפי הממשל הסובייטי.
שנות
האוניברסיטה והפעילות הציונית (1981-1966)
יורי התקבל ללימודים גבוהים
בפקולטה לכלכלה באוניברסיטת מוסקבה. בגיל 29 כבר היה דוקטור לכלכלה, בתחום של
מודלים כלכליים, ועד העלייה לישראל עסק במחקר באוניברסיטה. בשנת 1968, פגש על
מדרגות הפקולטה לכלכלה, את מי שעתידה להפוך לאשתו – לנה קריינצן.
בסוף שנות ה-60, בעקבות הזעזוע
שחש יורי לאחר פלישת הסובייטים לפראג, הוא הצטרף לקבוצת סטודנטים שעסקה בפעילות
אנטי-סובייטית מחתרתית.
בשנת 1970 נישאו יורי ולנה
במוסקבה ובשנת 1973 נולדה בתם, פולינה. כשהיתה בת 4 נחשפו יורי ולנה להתארגנות של
הורים יהודים, מסורבי עלייה, שהקימו גן ילדים יהודי מחתרתי, והחליטו להצטרף לגן
המיוחד הזה. יורי ולנה התמידו בלימודי עברית ותרבות יהודית והפכו לחלק מקבוצת
פעילי העלייה מאחורי מסך הברזל.
בשנת 1978 נולד בנם מריק,
ובמקביל התגבשה ההכרה בצורך לעזוב את ברית המועצות ולעלות לישראל. בשנים הללו,
שנות השיא של 'מסך הברזל', נעצרה כמעט לחלוטין העלייה מברית המועצות. משפחת שטרן
היתה בין המשפחות הבודדות שהצליחו להימלט בתקופה זו. מסמך, שנכתב על ידי קבוצת פעילי
עלייה שבמרכזה עמד יורי וחשף את מצבם המחפיר של יהודי ברית המועצות, התפרסם
בתקשורת המערבית והביא לכך שהשלטונות העדיפו 'להיפטר' מהחתומים על המכתב. וכך –
שלושה חודשים בלבד לאחר הגשת בקשת האשרה – עלתה משפחת שטרן על המטוס לישראל. במוסקבה נותרו שאר בני המשפחה – הוריהם של יורי
ולנה, אחיותיהם ובני משפחותיהן ועשרות חברים, שמהם נפרדו מבלי לדעת האם ומתי יפגשו
שוב.
השנים
הראשונות בישראל (1989-1981)
לאחר העלייה הגיעה משפחת שטרן
למרכז הקליטה במבשרת ציון. יחד איתם הגיעו לארץ משפחות נוספות מקבוצת פעילי העלייה
מברית המועצות.
בשנתיים הראשונות בארץ עבד יורי
כיועץ בחברה לבניית מודלים כלכליים. במקביל, יורי עם מספר חברים מקבוצת פעילי
העלייה, החלו בפעילות הסברתית מטעם "נתיב – לשכת הקשר". ארגון זה עסק
בקיום קשרים עם יהודי ברית המועצות שנותרו מאחורי מסך הברזל ובגיוס דעת קהל בעולם
למען שחרור מסורבי העלייה. כך התפתח מה שיהפוך ל"מרכז למידע על יהדות ברית
המועצות". בשל כושר הביטוי המצוין והשליטה באנגלית, היה יורי אחד הדוברים
הבולטים של תנועה זו. פעמים רבות נסע לקהילות יהודיות באירופה ובארצות הברית ופעל
בקרבן לגיוס דעת הקהל.
כעבור שנה עברה המשפחה – יורי,
לנה, פולינה בת ה-8 ומריק בן ה-3 – לגור בשכונת גילה בירושלים. מהר מאוד, למרות
הדיפלומות והתארים האקדמאיים, החליפו יורי ולנה את פעילותם המקצועית. לנה הקימה
עסק מצליח לשזירת פרחים ויורי פנה לפעילות ציבורית.
מזכיר היישוב אל-דוד (נוקדים) -
בשנת 1983, לאחר רצח אכזרי של תושב היישוב תקוע, הוחלט על
הקמת יישוב חדש למרגלות ההרודיון בשם "אל-דוד" ("נוקדים"
כיום). המתיישבים ותנועת "אמנה" שהקימה את היישוב, הכירו את יורי
מפעילותו הציבורית ותמיכתו בהתיישבות, ולמרות שהיה עולה חדש – רק שנתיים בארץ – הם
ביקשו ממנו להיות מזכיר היישוב. הצעיר העירוני, שהגיע מספסלי האוניברסיטה במוסקבה,
הגשים את החלום הציוני בהקמת יישוב חדש בארץ ישראל.
משום שלא היה לו רישיון נהיגה, נסע
יורי יום-יום באוטובוסים משכונת גילה אל היישוב שֶבִּסְפַר המדבר, כשהוא משתמש
פעמים רבות באוטובוסים ערביים. הוא נעדר שעות ארוכות מן הבית ולנה, שהכירה בחשיבות
התפקיד, תמכה בו. כל שנות חייו ופעילותו בישראל, היה יורי חלוץ ויזם, שהקים מסגרות
ויצק בהן תוכן יש מאין, ובכך יצר לעצמו ולאחרים מקומות עבודה.
פעילות
למען יהודי ברית המועצות (1990-1985)
המרכז למידע על יהדות ברית
המועצות - במקביל לעבודתו ביישוב אל-דוד, המשיך יורי
בפעילותו עם קבוצת החברים. בשנת 1985 הוא החליט להתמסר לפעילות למען יהודי ברית
המועצות. כמי שהאמין שהתמזל מזלו להימלט "ברכבת האחרונה", הוא ידע שאסור
לו לשכוח את החברים ובני המשפחה שלא הצליחו לעשות זאת וחש חובה מוסרית לפעול
למענם.
וכך, יורי שטרן וחבריו הקימו את
"המרכז למידע על יהדות ברית המועצות", שתוך זמן קצר הפך לגוף משמעותי
בישראל ובעולם. במרכז למידע היה יורי הרוח החיה ומילא את תפקיד הדובר. חברי הקבוצה
ניצלו כל במה ציבורית לפעולות מחאה, במטרה לחשוף את פרצופם האמיתי של השלטונות
הסובייטיים ואת יחסם המחפיר ליהודים מאחורי מסך הברזל.
הפורום הציוני - בסוף
שנות ה-80, עם נפילת המשטר הקומוניסטי, פתיחת שערי ברית המועצות ושחרור נתן
שרנסקי, לא היה עוד צורך בפעילות המחאה. לכן הוחלט להסב את הפעילות לסיוע בקליטת
מאות אלפי העולים שהגיעו בראשית שנות ה-90. כך צמח גוף חדש, "הפורום
הציוני", שלימים צמחו ממנו התנועות הפוליטיות של יוצאי רוסיה – ישראל בעלייה
וישראל ביתנו. זמן קצר לאחר הקמת הפורום, עקב חילוקי דעות, החליט יורי לעזוב
ולחזור לעיסוק בכלכלה.
איחוד
משפחתי - בשנת 1989, יחד עם מאות אלפי המשפחות
שעלו מברית המועצות לשעבר, הגיעה גם משפחתו של יורי – סבתו זינאידה, הוריו – אסתר
ולייביש, אחותו אלה, בעלה ושני ילדיהם. שנתיים לאחר מכן עלו ארצה גם בני משפחתה של
לנה – הוריה, אחותה, בעלה וילדיהם.
לשכת
המסחר והתאחדות יזמים חדשים (1996-1989)
בשנת 1989 פנה יורי אל איגוד
לשכות המסחר בהצעה להקים מחלקה שתטפל באלפי יוצאי ברית המועצות שהגיעו עם יוזמות
עסקיות וחיפשו תמיכה בארץ החדשה. הצעתו התקבלה ויורי החל לנהל את המחלקה, שהפכה
לימים ל"התאחדות יזמים חדשים". המחלקה ויורי באופן אישי, הפכו כתובת
למאות עולים שביקשו לפתוח עסק בישראל. מְסַפּרִים שעולים חדשים רבים שהגיעו באותה
תקופה, ירדו מהמטוס עם פתק מוכן עליו נכתב: "תל-אביב, חשמונאים 84, יורי
שטרן".
לאור הצלחת פעילותו, הוחלט
בלשכת המסחר למנות את יורי לנציגה הרשמי הראשון במוסקבה. במסגרת זו הניח יורי את היסודות
להשקעות של אנשי עסקים רוסיים במשק הישראלי ולפעילות כלכלית של עסקים ישראליים
בשוק הרוסי, וגם תרם לחיזוק היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.
במשך השנתיים הללו, חלק יורי את
חייו בין ירושלים למוסקבה, מה שהיקשה מאוד על המשפחה. בשנת 1993 חזר יורי ארצה והתמנה
ליושב ראש התאחדות היזמים החדשים, שכבר היתה גוף נפרד מלשכת המסחר. במקביל, שב
לפעילות הציבורית של יוצאי ברית המועצות שהחלו להתגבש לְמַה שיהפוך לימים למפלגת
"ישראל בעלייה".
2007-1996
- פעילות בכנסת
בבחירות 1996 זכתה מפלגת ישראל
בעלייה ב-7 מנדטים ויורי שטרן נבחר לחבר בכנסת ה-14. לקראת בחירות 1999, כשהתעצמו
חילוקי הדעות עם דרכו של נתן שרנסקי והנהלת המפלגה, קיבל יורי החלטה לא פשוטה אך
גורלית עבורו. הוא עזב את המפלגה על מנת להצטרף למפלגה חדשה שהוקמה באותם ימים –
"ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן.
בשנותיו הראשונות בכנסת, ייצג
יורי בעיקר את 'הרחוב הרוסי'. אחת המשימות הקשות היתה לדאוג לשוויון זכויותיהם של
העולים עם האוכלוסייה הוותיקה. לכן, מרבית עבודת החקיקה שלו עסקה בתחומים שרוב
חברי הכנסת נמנעו מלעסוק בהם: אימהות חד הוריות, ניצולי שואה, וֶטרָנִים (יוצאי
מדינות חבר העמים שנלחמו נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה). היו אלה אוכלוסיות
חלשות שֶיוּרִי הפך לנציגן הכמעט בלעדי בכנסת. ב-2001, לאחר פיגוע הטרור
בדולפינריום, נרתם יורי לעזור למשפחות הנפגעים, שרובן היו עולי חבר העמים, וליווה
אותן שנים רבות אחר כך.
לנה החליטה בתקופה זו על מהפך
משלה. לאחר 20 שנות עיסוק בשזירת פרחים היא החלה ללמוד פסיכותרפיה גופנית, איזון
גוף-נפש. הידע הרב שצברה הוכח כבעל ערך כשפרצה מחלתו של יורי.
 |
| יורי שטרן - תמונה מהכנסת | צילום: באדיבות משפחת שטרן |
פעילותו
של ח"כ יורי שטרן למען הציבור הלא-יהודי בישראל
ח"כ יורי שטרן פעל באופן
עקבי למען שוויון זכויות למגזר הלא-יהודי הציוני בישראל. ליורי היה קשר מיוחד עם
ראשי המגזרים הדרוזי והצ'רקסי, הבדואי ואנשי צד"ל. הוא האמין כי למדינת ישראל
אסור לשכוח את הציבורים הלא-יהודיים אשר נאמנים לה ומשרתים בצה"ל. יורי טיפל במסירות באנשי צד"ל לאחר הפינוי
מלבנון. הוא כאב את הזנחתם ואת כפיות הטובה של הממסד והציבור הישראלי כלפיהם.
בכנסת, דאג יורי להשוות את תנאי נכי צד"ל לתנאיהם של נכי צה"ל, וסייע לסטודנטים יוצאי צד"ל להתקבל
לאוניברסיטאות בישראל.
תקופת
המחלה (מאי 2006 – ינואר 2007)
יורי אדם היה בריא ובעל סיבולת
גופנית גבוהה. עבודה אינטנסיבית של 14-12 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, היתה עבורו
סדר יום רגיל. אך יש להניח כי המאמצים והמתחים הכרוכים בעולם הפוליטי, הביאו עם
הזמן להיחלשות מערכת החיסון. בנוסף לכך, יורי היה מעורב רגשית, בצורה יוצאת דופן,
באירועים הקשורים בתהליך ההתנתקות בקיץ 2005. האירועים הללו הביאו למשבר רגשי עמוק
שבעקבותיו, כך הוא סבר, התפתחה מחלת הסרטן בגופו.
במאי 2006 אובחן אצלו גידול
סרטני, ומיד הוחלט להתחיל בטיפול כימותרפי. ביוזמתה של לנה, פנה יורי גם לטיפולים
משלימים ששיפרו את איכות חייו. מרגע שנודע ברבים דבר מחלתו הוצפו ביתו ומשרדו של
יורי בכנסת באלפי הודעות תמיכה מאזרחים בארץ ובעולם כולו, שחיזקו את רוחו.
לאחר מספר טיפולים חלה נסיגה
משמעותית בגידולים ותחושת אופטימיות מילאה את המשפחה.
בקיץ 2006, לאחר 36 שנות
נישואים, החליטו לנה ויורי לעמוד תחת חופה כשרה (נישואיהם ב-1970 במוסקבה היו
נישואים אזרחיים). האירוע המרגש התקיים בירושלים בביתם של חברים קרובים, בנוכחות
בני משפחה וחברים. לאחר החופה, נסע הזוג הטרי לירח דבר שני בארה"ב, שכלל גם
השתתפות בסדנת תמיכה מיוחדת לחולי סרטן.
באוקטובר, לאחר החזרה
מארה"ב, הורע מצבו של יורי, והוא חזר לתוכנית הטיפולים. למרות החרפת המחלה
החליט יורי, בנחישות רבה, להמשיך בפעילותו בכנסת עד כמה שהיה יכול.
בעקבות ההידרדרות במצבו, אושפז
יורי בתחילת דצמבר במחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם. גם בבית החולים, בערבים היו
מתכנסים בחדרו חברים וקרובים, מנגנים ושרים, מספרים בדיחות ומעלים זיכרונות. למרות
שמצבו הפיזי של יורי הורע מאוד בעקבות התפתחות המחלה, נפשו ורוחו היו חזקים עד
הרגע האחרון. הוא חייך, סיפר בדיחות, שר והתפלל, עד רגעיו האחרונים.
בבוקר ה-16 בינואר 2007 יורי
עזב אותנו, כשסביבו בני משפחתו.
הנה כי כן, יורי מהווה דוגמא של יהודי שלחם למען
העלייה לארץ, ולאחר העלייה תרם רבות לעשייה הציבורית בישראל.
מפעלי הנצחה
לזכרו של יורי שטרן: יותר מ-10 שנים פועלת עמותת "קרן יורי שטרן,
המרכז לסיוע הוליסטי למתמודדים על מחלת הסרטן". מטרת הפעילות – לתמוך, ללוות,
להקל באמצעות טיפולי רפואה משלימה את ההתמודדות של אלפי אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן
. (לפרטים- 077-5181021). בנוסף, בעשרות מקומות בארץ הוקמו מפעלים שונים לזכרו של יורי
- פארק באשקלון, מוזיאון וטרנים בנשר, מתנ"ס בבאר שבע, 4 ק"מ של שביל סובב
כינרת ועוד.
תודות
לגב' לנה שטרן, אשתו של יורי, שעזרה בגיבוש
הרשימה.
להרחבה
יורי שטרן סיפור חיים – אתר
הנצחה. http://memory.yurishtern.org.il/
אתר המרכז לסיוע הוליסטי
ע"ש יורי שטרן. http://holistic-center.weebly.com/
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 2 בנובמבר 2017
תגובות
הוסף רשומת תגובה