נחל זמרי שבין פסגת זאב מזרח למרכז ויוזמה חינוכית סביבו
היכן הוא נחל זמרי?
נחל זמרי הוא נחל אכזב (שאין זורמים בו מים רוב ימות השנה) הנמצא בין
רחוב משה רחמילביץ' לבין רחוב סיירת דוכיפת. רחוב גל חוצה את ערוץ הנחל בחברו בין
שני הרחובות הנזכרים. במפת ירושלים בקנה מידה 1:12500 שניתן להשיג במחלקת המדידות
תוכלו למצוא את שם הנחל. מטבע הדברים השם והנחל עצמו אינו מוכר לרוב התושבים.
ערוץ הנחל מתחיל את דרכו בסמוך לגבעת שאול (תל אל פול) וזורם מזרחה
בין שכונות פסגת זאב –
מרכז ומזרח ממשיך בכמה פיתולים מדרום לכפר חיזמה. משם הוא ממשיך מזרחה כאחד
מהיובלים העליונים של נחל פרת, הוא ואדי קלט. רוב ימות השנה נחל זה אינו זורם וכמו
בימים אלה הוא ירוק לזמן קצר ובעוד חודש יצבע בצהוב מצמחיה יבשה וקוצנית. במספר
ימים בודדים בחורף מתרחשת בו זרימה, בעיקר בימי שלג או גשמים רציניים ואז הוא תורם
את תרומתו לזרימה בנחל פרת שבסופו של דבר מגיע עד לירדן מדרום ליריחו. כלומר הנגר העילי
היורד כאן תורם תרומה מסוימת לזרימה בנחל פרת שהוא נחל מרכזי מאוד באזור.
גיאוגרפיה היסטורית על קצה המזלג
כדי להבין את מקור שמו של הנחל נידרש בקיצור להסביר את דרכי קביעת
שמות אתרים בעבר. בתקופות היסטוריות קדומות שמות של אנשים פרטיים הפכו לשמות של
משפחות והללו עם חלוף הזמן הפכו לשמות של ישובים באותו מקום בו הם התגוררו וכיום
חלקם הם שמות של כפרים או חורבות. כדי לנסות לזהות שם של יישוב קדום הנזכר במקרא
או במקורות עתיקים אחרים עלינו לחפש אתר או חורבה בעל שם וצליל דומים לזה של הישוב
או שם המשפחה הקדומה. רצוי שיהיו ממצאים ארכיאולוגיים בני התקופה, שהם עדות לכך
שאנשים התגוררו במקום בתקופה בה אנו עוסקים. וכמובן נדרש גם קשר עם טקסט רלוונטי,
במקרה שלנו עם המקרא. במידה ושלושת התנאים הללו מתקיימים נוכל לזהות כמעט בודאות
אתר בשטח עם שם של מקום הנזכר במקרא. זהו על קצה המזלג חלק מתורת המחקר הגיאוגרפי
היסטורי.
שם הנחל זמרי או זמרה?
במפות המנדטוריות של האזור שם הנחל הוא ואדי זמרה (וכך הוא גם מופיע
במפת ירושלים בקנה מידה 1:12500) אך במפה שיצרו אנשי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל
בסוף המאה הי"ט וראשית המאה ה כ' הנחל נקרא נחל זימרי. תשאלו מה ההבדל הגדול
ומה זה כל כך משנה? למי שמעוניין לדייק בקריאה הדבר עקרוני וגם מעניין. לדעתנו השם
זמרי עם יוד בסופו הוא הנכון יותר (וכך הוא גם מופיע במפות עדכניות ומפורטות),
ולמה?
בספר דברי הימים (בפרוט משפחות בני בנימין בו השכונה נמצאת) נאמר:
"וְאָחָז הוֹלִיד אֶת יְהוֹעַדָּה וִיהוֹעַדָּה הוֹלִיד אֶת עָלֶמֶת
וְאֶת עַזְמָוֶת וְאֶת זִמְרִי וְזִמְרִי הוֹלִיד אֶת מוֹצָא"
(דברי הימים א, ח לו). ברשימה זו נזכרים שמות אנשים שניתן לזהות כיום בשטח עם
אתרים על פי העקרונות שהזכרנו למעלה.
עלמת =
מזוהה עם חורבת עלמית מעט מזרחה לפסגת זאב מזרח, בדרך ליישוב ענתות.
עזמות =
מזוהה עם הכפר הערבי חזמה הנמצאת ממזרח לנו, בצמוד למחסום על שמו.
מוצא =
מזוהה עם מוצא של היום מערבית לירושלים באזור סיבוב מוצא שבו נבנה הגשר החדש.
אם שלושת האתרים הללו מזוהים בודאות די גדולה ושניים מהם באזור פסגת
זאב, הרי שצריך גם את האתר הרביעי לחפש באזור. אם היה ישוב בשם זה הוא בודאי היה
באזור אך הוא לא שרד, מה ששרד ועבר מדור לדור הוא שם הנחל. ולכן אם אנחנו רוצים
לדייק על פי האיזכור המקראי טוב נעשה אם נשתמש בשם זמרי כפי שנזכר בפסוק
הנ"ל. ואומנם ועדת השמות הממשלתית החליטה על השם נחל זמרי לנחל בו אנחנו
עוסקים ובעקבות כך שם הנחל במפות עדכניות נקרא כך.
משרפות הכלבים - שרידי יישוב בנחל זמרי
במקביל לרחוב משה רחמילביץ' צפונה לכביש לכיוון הנחל באזור הבתים
שמספרם 54-50 נמצאו שרידי יישוב מתקופות קדומות שונות ועיקרם מסוף ימי הבית הראשון
(ימי בית ראשון הסתיימו עם חורבן הבית בשנת 586 לפנה"ס). האתר התגלה לפני למעלה
משלושים שנה על ידי מפעל הסקר הארכיאולוגי שנערך במקום. במפות המנדטוריות האתר
מסומן בשם "חריקאת אל כילאב" שמשמעותו משרפות הכלבים, שאין אנו יודעים
להסביר את משמעותו. בשנת 1990 נערכה החפירה האחרונה במקום לפני בניית פסגת זאב
מזרח על ידי רשות העתיקות בהנהלתו של ד"ר יצחק מייטליס. במקום נתגלו בורות
מים, בית ארבע מרחבים שהיה אופייני לאותה תקופה, שהיו לו ארבע מרחבים (חדרים)
ששימשו לתפקודים שונים: למגורים לאיחסון תוצרת חקלאית ובהמות. נתגלתה גת לדריכת
ענבים, מדרגות חקלאיות.
שרידי היישוב החקלאי שהיה במקום המתפרסים על כמה מאות מטרים, מעידים
על תפרוסת יישובית חקלאית בסוף ימי בית ראשון שהייתה כאן באזור שלנו. מהמחקרים
עולה כי ניתן לראות טבעת יישובית במרחק של 6-4 ק"מ מירושלים המקראית שהייתה
עורף כלכלי ויישובי לעיר המצומצמת יחסית של אותם ימים. אנחנו כאן בפסגת זאב נמצאים
בקצה אותה טבעת הקשורה לירושלים. בשכונה שרידים לא מעטים מתקופת הבית השני וכאן
אנו רואים שכבר בימי בית ראשון (586-1000 לפנה"ס) אנחנו עדים לקשר בין
אזורינו לעיר המלוכה בירושלים.
עם סלילת רחוב משה רחמילביץ' ובניית פסגת זאב מזרח חלק מהאתר בנחל
זמרי נהרס ומעט מאוד שרידים לא מאוד מרשימים נשארו בשטח.
סיכום סיור בנחל זמרי – ביצעה וכתבה
מורן בביאן
האוצר מתחת לגשר – או איך למשוך
אנשים לטייל בנחל?
אז גם אני כמו כולם לא ידעתי שיש
טבע בעיר. בין כל הבניינים והכבישים לקולות המשאיות שצופרות על הבוקר. הרי ברור
שבשביל לראות ולהרגיש טבע צריך לנסוע לגליל, מדבר יהודה, פרוזדור ירושלים, לא?
דווקא מתחת לאף שלנו יש לא פחות
מאשר אי שם בהרי הגליל. וזה גיליתי תוך כדי השירות הלאומי בחברה להגנת הטבע, הטבע
כאן! ממש בדרך לסופר או לקניון, הוא חולף על פנינו. ואני שואלת- למה?
וואדי זימרה, הוא נחל אכזב, הנמצא
בין רחוב משה רחמילביץ' לבין שד' סיירת דוכיפת.
האתר מדורג בעשרת האתרים המובילים בעיר מבחינת ערכיותם הביולוגית. האתר
עשיר בצומח ובבעלי חיים מיוחדים לעיר ירושלים, ביניהם- צבאים, דורבנים, נמיות,
קיפודים, שפני סלע, שועלים, ציפורים ולאחרונה אף נצפתה גירית מצויה.
בשנים האחרונות הפך הנחל לאתר פסולת
בנייה. ובנוסף, הגישה לאתר המקסים אינו נגיש ואטרקטיבי. מה שמונע מפגש אדם - טבע
בסביבה הקרובה לבית.
בעיני תושב שכונה ממוצע, השטח נראה
כ"שארית בניה" או מקום בו אולי יבנו את הבריכה הנכספת. אני מסתכלת על
המקום הזה, וכל מה שאני חושבת זה איך למשוך את התושבים לטייל בו וליהנות מהנוף.
הנגשה תודעתית
הנגשת האתר מבחינה פיזית לא דורשת
רק מימון של שילוט, סימון ושביל. אלא דורשת הנגשה תודעתית לציבור;
למשמעות של
המגוון הביולוגי, לחשיבות בשמירה על שטחים פתוחים והכרותו בעיקר, דרך הרגליים .
הטבע העירוני, הרבה יותר נגיש וזמין
לציבור. לא לכולם יש את היכולת ליסוע עם הילדים לטייל בשבילי הארץ ובמרחביה. זה
כמו שהרבה ישראלים יטוסו לראות נופים בכל העולם, אבל לא מודעים למה שקיים בארץ. אז
ככה זה, אנחנו נוסעים רחוק לראות טבע, שהוא כבר נמצא ממש מתחתינו.
בחודש אוקטובר, 2015 פתח המינהל
הקהילתי במיזם
" סטארטר"
למנהיגות קהילתית פסגת זאב,
בו התקבצו סטודנטים, תושבי הפסגה, ולכל אחד אג'נדה משלו ורעיון מקורי שהוא מביא
לשכונה, ובסוף ההכשרה מקבל מלגה, תודות לקרן ברל כצנלסון.
התקבלתי לתכנית, ועברתי הכשרה
מעניינת ומגוונת מאוד בליווי של אבי מוליאן (מרכז אגף קהילה במינהל הקהילתי).
בהתייעצות עם חברי משפחה ומספר תושבים שנרתמו לרעיון, גיבשנו דרכי פעולה לקראת פיתוח
דרכי הגישה לאתר. צורך בסיסי זה, יהווה בעתיד קרקע פוריה לתכנית עתידית
שתשלב מתקנים נוספים כגון הקמת מצפורים, מקום למידה חוץ כיתתי ועוד.
את ההשראה לתכנית קיבלתי מהאתר טבע
עירוני עמק הצבאים (הנמצא בסמיכות לשכונת גבעת מרדכי), שמלבד היותו מוקד מרכזי
לערכי טבע ייחודיים, הינו סמל ומופת לשיתוף פעולה בין החברה האזרחית הלוקחת אחריות
על סביבת מגוריה ועיצוב המרחב העירוני לבין רשות עירונית המאמצת את חזון התושבים
ופועלת יחד עמם לרווחת כלל הציבור.
 |
| נחל זמרי - מורן בביאן בהדרכה | צילום: יוסי שפנייר |
פעילות קהילתית בנחל
ביום שישי ח' אדר ב' (18.3.2016),
לקראת השבוע טבע עירוני שצויין בארץ, ארגנו סיור לכלל תושבי השכונה. כולם עזבו את
עיסוקיהם ואת הבישולים לשבת, והגיעו לחוות את הטבע שתמיד רואים מהחלון של הרכב.
אך הפעם, את הצבי שדילג לידנו על
צלע ההר ראינו מקרוב יותר, מי היה מאמין לראות אותו מתחת לבית? ההתרגשות הייתה
בשיאה. בין השאר ראינו שועל מצוי, שפע של מיני צמחים, ציפורים מיוחדות שנראה היה
כאילו דיברתי עם כל אלה שיגיעו לסיור כדי לא לאכזב את המטיילים.
מבוגרים, ילדים ונוער הגיעו לטייל,
מדריכי שבט זוהר של הצופים לקחו חלק פעיל בארגון הסיור וקיימו את המפגש עם החניכים
בוואדי לאחר מכן.
כשהזמנתי כמה נערים לסיור
ב"ואדי זימרה" הם טענו שאני המצאתי את השם הזה, וחוץ ממני אין איש יודע
שככה קוראים למקום. זה משעשע, ודי הגיוני. אף אחד לא דאג למקום הזה להיות מושך
תשומת לב ונגיש, אנחנו חולפים על פניו בדרך לבתי הספר, לסניפי תנועות הנוער, ועיניינו
לא נפגשות עם עיני הצבי הארצישראלי שמדלג ממש לנגד עינינו.
אני מאמינה כי בעזרת העלאת המודעות
למקום המקסים הזה, ובעזרת התושבים שיקחו חלק בתכנון והקמה, נצליח להנגיש אותו תודעתית.
וכך, גופים רבים יעזרו לנו להנגיש אותו פיזית.
בינתיים, רק תרימו את העיניים, הוא נמצא
לידכם.
למי שמעונין להצטרף לפעילות בנחל
ניתן דרך הפייסבוק על פי השם: אתר טבע עירוני ואדי זימרה.
הנה כי כן, יוזמה אישית של תושבת השכונה הביאה למודעות לנחל הסמוך
לבתי חלק מהתושבים. מי יתן ויהיה המשך לפעילות זו שיביא את הנחל לתודעה משמעותית ויביא
לפיתוח שינגיש את המקום לכלל התושבים.
מקורות
א. י'
מייטליס, "החצר בנחל זמרי –
למערך שימושי הקרקע באזור ירושלים בסוף ימי הבית הראשון", ז"ח ארליך
(עורך), שומרון ובנימין, ג, עפרה תשנ"ג, עמ' 99-91.
ב.
נחל זמרי/ה, בתוך: י' שפנייר, וי' ענתבי (עורכת), פסגת זאב, טבע, סביבה,
ארכיאולוגיה, היסטוריה בפסגת זאב וסביבותיה, ירושלים תשס"ה, עמ' 46-45.
ג. ע'
קלונר, סקר ירושלים, האזור הצפוני-מזרחי, ירושלים תשס"ב, עמ' 38.
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 30 במרץ 2016
תגובות
הוסף רשומת תגובה