ירושלים תורה בהרים סביב לה בכפר העברי נווה יעקב לפני הקמת המדינה
הכפר העברי נווה יעקב עליו כתבנו בפינה זו בהיבטים שונים בעבר היה
ישוב דתי של המזרחי הצעיר. בהתאם לכך הוקמו בו גם מוסדות חינוך ששיקפו את רוח
המקום והתנועה. בנווה יעקב היה בית ספר יסודי בו למדו התלמידים ולאחר שהגיעו לגיל תיכון
עברו ללמוד בירושלים.
בשנות העשרים של המאה העשרים הוקם ביישוב גם ישיבה.
תוכנית לייסוד ישיבה בנווה יעקב על שם הנצי"ב (תרפ"ז –
1927)
כבר בסוף שנות השבעים של המאה העשרים, שנתיים לאחר תחילת איכלוס
המקום, הופיע בשבועון 'התור', בהוצאת הסתדרות המזרחי מכ"ח באב תרפ"ז (26
באוגוסט 1927) הודעה שציינה את דבר הרצון לייסד ישיבה בנווה יעקב וכך היתה לשון
ההודעה:
ישיבה בנווה יעקב
מנהלי המזרחי הצעיר עושים הכנות לפתיחת ישיבה בנווה יעקב. תוכנית
הלימודים בישיבה, כפי שמודיעים, תהיה כפי התוכנית המקובלת והנהוגה בישיבות הגדולות
והמפורסמות ובייחוד בזו של ישיבת וולוז'ין, אשר יתלכדו בה: הלימוד והחינוך, התורה
והמעשה, רוח ופעילויות אידיאליות וחיים. ולכן תישא עליה הישיבה את שמו של הגאון
רבן של ישראל רבי נפתלי צבי יהודה ברלין הנצי"ב ז"ל ראש ישיבת וולוז'ין.
החידוש יהיה גם בזה שהשפה העברית המקודשת לעם ישראל תוכר ותיערך בישיבה זו בתור
ערך דתי-לאומי שהלימודים יהיו בשפה המקורית הזו.
המייסדים עומדים במשא ומתן עם אחד מגאוני הדור אשר יתמנה בתור ראש
הישיבה. פעם בפעם תסודרנה הרצאות תורניות בהלכה ואגדה על ידי גדולי הרבנים והחכמים
ואל ההרצאות יוזמנו גם בני ישיבות וחכם תורה מחוץ ללומדים הקבועים שבישיבה. אל
הישיבה יתקבלו בחורים (דווקא) מגיל של שמונה-עשרה – עשרים וחמש (25-18) שנה אשר
להם ידיעה מקפת בשני סדרים ותעודה המעידה על מידותיהם התרומיות.
מנהלי המזרחי הצעיר עומדים במשא ומתן עם ראש הרבנים לארץ ישראל מרן
הגרא"י הכהן קוק שליט"א, בנוגע לקביעת ייחוסים בין הישיבה הזאת והישיבה
שלו.
מקווים כי הישיבה תפתח בראשית החורף הבא. לשם כך נשכרה כבר דירה יפה
בת שישה חדרים גדולים ומרווחים בנוה יעקב ומכינים עתה רהיטים יפים גם בשביל חדר
הלימודים וגם בשביל חדרי הלינה והאוכל של התלמידים".
חיפוש תלמידים לישיבה
חודש מאוחר יותר, בי"ט באלול תרפ"ז (16 בספטמבר 1927)
התפרסמה ב'התור' הודעה בה נקראים תלמידים להירשם לישיבה.
ישיבת רבנו נפתלי צבי יהודא ברלין זצ"ל
(הנצי"ב) נוה-יעקב
הישיבה תפתח אי"ה בר"ח חשון
תרפ"ח
מתקבלים תלמידים בגיל שמונה עשרה שנה בחורים
בעלי ידיעה מקפת בשני סדרים עם תעודה מספיקה
להרשם בכל יום בשעות 4-2 אחה"צ במשרד
המזרחי הצעיר (בניין סלונים)
_____________
ע"י הישיבה מסתדרת גם מכינה (ישיבה קטנה)
לגיל של חמש עשרה שנה – שכר לימוד חובה. הורים החפצים בחינוך תורני מבוסס בתלמוד
ונושא כליו יכולים להשיג בישיבת הנצי"ב בנוה-יעקב
דוד יוסיפון מתאר את האזור והישיבה בשנת 1942
הסופר והעיתונאי, דוד יוסיפון כותב את התיאור שלו בשנת 1942 [כחמש
עשרה שנים לאחר שנוסדה הישיבה] בעיתון הד ירושלים שיצא לאור ביום שישי כ"ב
באלול תש"ב (4.9.1942).
שבעה קילומטרים צפונה מירושלים שוכן הכפר העברי נווה יעקב, שנוסד רק
לפני כשש עשרה שנה.
על גבול הכפר מתנוסס בגאון הבניין הציבורי הלבן, שעיקר תפקידו – מקום
תפילה לאנשי המקום. אך גם תחנת הנוטרים העבריים מצאה בה את משכנה המרווח. השתא
נוסף למקום עוד תפקיד חשוב: מעון תורה לנערי המקום והסביבה. אמנם שם הישיבה
"קול יעקב", כשם הכפר "נווה יעקב", קבע לזכרו של הרב יצחק
יעקב ריינס ז"ל ראש ישיבת לידא המפורסמת, אך העובר במקום וראה את נוטרי ישראל
מתאמנים בנשק לקראת יום פורענות שלא תבוא. ומאידך שומע את קולותיהם הרכים של נערי
ישראל המסלסלים בעברית צחה את סוגיית "שניים אוחזין בטלית" וכל זה בבית
הכנסת כשמניין יהודים מתפלל מנחה בדבקות – הרי בעל כורחו נזכר הוא ש"קול
יעקב" היה זה שהתכונן בשעת צרה ל"תפילה ולמלחמה" גם יחד.
 |
| חינוך בנווה יעקב - 1942 - הדי ירושלים |
דרכי לימוד בעברית
ישיבות בירושלים עצמה – לא דבר חדש הוא. ישיבה בכפר יש בה מן החידוש.
ישיבות, ששפת ההוראה בהן אידיש, מרובות. ישיבות ששפת ההוראה שלהן היא עברית בלבד,
נדירות הן אצלנו. ואם איני טועה נדמה לי שפרט לישיבת היישוב החדש בתל אביב מיסודה
של רבה הראשי הגרמ"א עמיאל. הרי ישיבת "קול יעקב" היא היחידה בארץ
שלומדים בה גמרא ופוסקים רק בעברית; פרט שאין לזלזל בו. אמנם בישיבת "מרכז
הרב" הגרא"י קוק זצ"ל ההוראה היתה בעברית תמיד, הן על ידי הרב
זצ"ל עצמו, הן על ידי חברו-תלמידו הרב יעקב משה חרל"פ שליט"א, אך
הרשות ניתנה שם לתלמידים לחזור על שיעוריהם בפני עצמם בכל לשון שהם שומעים ורבים
בחברו באידיש השגורה על פיהם יותר מארץ גלותם. ולא כן ב"קול יעקב" ששם
כל הנערים, וביניהם גם מעדות המזרח, משננים גם בפני עצמם את הסוגיא בעברית בלבד.
כמניין נערים צעירים בני י"ד-ט"ו אתה מוצא כעת בישיבה. שכן
סיום ה"זמן" קרוב (ט"ו באלול) ואחדים כבר הקדימו לנסוע אל הוריהם
או לצאת עם הוריהם לנופש הקיץ. ובסך הכל מספר התלמידים בישיבה כיום 15. רב צעיר
עומד בראש הישיבה והוא גם מייסדה, הלא הוא ר' חיים משה ילובסקי, חתנו של איש
ירושלים, העסקן והסופר ר' דב נתן ברינקר, בעל "לוח ירושלים". הרב
ילובסקי הוא מבחירי תלמידיו של הרב קוק זצ"ל. שני עוזרים לו, לרב יבלוסקי,
הרב כהן ואחד "דוקטור" – מורה ללימודי חול, שאף הם כלולים בתוכנית
הלימודים במידה רחבה.
יחוד הישיבה בנווה יעקב
והנה מה שסח לי רב חביב זה: היציאה מן העיר אל הכפר ברכה בה לתורה
וללומדיה, כי בפינה שקטה באוויר צח ומבריא של הרי ירושלים יוכלו התלמידים להתמסר
ללימודיהם, להצליח ולעלות מעלה, מעלה. התלמידים משוחררים מכל דאגת קיום בעת
לימודיהם, כי קיים בכפר מעון ומסעדה בשבילם המספקים את כל צורכיהם באש"ל,
באופן נאות ומכובד. ואם כי המוסד הצעיר הזה זקוק לתקציבו לתרומת "ימים"
כבדרך כל הישיבות מאז, הרי לא על התלמידים לסבול את חרפת הדבר של סמיכה על שולחן
זה אלא הנדיבים נתנו את תרומת היום לשבוע לפחות פעם אחת אתת כל הש"ס ויוכשר
להיות רב מורה הוראה בישראל או מורה בבית ספר. כי לכך כוונה תוכנית הלימודים
הכללית שתקביל לזו של בתי המדרש הכלליים למורים, בהדגשת יתר כמובן על לימודי
הקודש. אם כי מספר התלמידים כיום הוא רק 15, הרי עם התפתחות המוסד שעדיין לא הוציא
את שנתו, עתיד מספר תלמידיו להגיע לשלושים ולא יותר. לפחות בשנותיו הראשונות, אלה
מן התלמידים אשר לא ירצו להיות רבנים או מורים, תינתן להם האפשרות ללמוד בכפר
שעתיים ליום את לימודי החקלאות ויהיו בצאתם איכרים טובים ויהודים שורשיים טובים גם
יחד, שתרבות ישראל ותרבות כללית לא תהא זרה להם.
אוהבים הנערים לשוחח על ענייני נשק וקרב. השפעתה של תחנת הנוטרים
שבבית ניכרת בדבר. הם שואפים לדעת להשתמש בנשק היטב על כל סוגיו.
לישיבה חוג ידידים שבראשו עומדים מנכבדי ירושלים. הם זקוקים במפעלם
לעזרת הציבור שבודאי לא ימנע ממוסד תורני כה נכבד וחשוב.
היחס
לאזור בפי תושבי נווה יעקב
בקרב תושבי נווה-יעקב ובין מבקריהם שררה מודעות עמוקה למיוחדותה של
הסביבה ההררית שבה התמקם 'הכפר העברי', כפי שנהגו לאפיין את המקום. הכותבים
התייחסו לתפארת העבר של החבל בהקשרים מאוד ספציפיים; כך תואר טקס הנחת אבן הפינה
ליישוב:
"[...] בפעם הראשונה אחרי גלות ישראל מאדמתו, ראו הרי ירושלים
בסביבה הזאת, שלפנים היתה בודאי הומיה מרוב אדם מישראל בהיותו – קרובה לעיר המלוכה
הראשונה לישראל 'גבעת שאול' – קהל גדול
כזה של יהודים שבאו להשתתף בשמחת בוני הכפר העברי נווה-יעקב" (בר-נתן,
תרצ"ט, עמ' 16-15).
 |
| בית הכנסת בנווה יעקב - עם חיילי משטרת היישובים עליו | מקור: באדיבות משפחת שווקי |
תודות
לדניאל
רובינוף מהארכיון של הציונות הדתית במוסד הרב קוק שעזר לי רבות באיתור רשימתו של
דוד יוסיפון.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 17 בפברואר 2016
תגובות
הוסף רשומת תגובה