יום הזיכרון ויום העצמאות בפסגת זאב וסביבותיה
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות הם ימים מיוחדים
בלוח העברי ובזיכרון הלאומי. יש משהו מיוחד בימים אלה שכל העם מתאחד לכמה שעות
וזוכר את הנופלים מביט אחורה וקדימה ומעריך את שנעשה במדינה במשך 68 שנים
האחרונות. תמיד ניתן לומר שהיה ניתן לעשות יותר ולראות בעיקר את החצי הריקה של
הכוס אבל בימים אלה נראה שגם רואים את החצי היפה והמלא של הכוס. בשורות הבאות ארצה
לשתף בחויות ובהרגשות שלי הקשורות לזיכרון בפסגת זאב מימים אלה.
ערב יום זיכרון בקיבוץ מעלה החמישה
במסגרת המחקר שאני עורך עם עמית על קיבוץ מעלה החמישה ודרכו, הזמינו
אותנו להשתתף בטקס יום הזיכרון במשק. לא יצא לי להיות בהרבה ערבי זיכרון במסגרות
קיבוציות ולכן שמחתי ונעניתי להזמנה. טקס ערב יום הזיכרון מתחיל בהתכנסות של חברי הקיבוץ
בחלקת דשא קטנה הצופה להרי ירושלים. שם מתכנסים כולם בשקט ונערכים לקראת הצפירה
בשעה: 20:00. לאחר הצפירה המציינת את פתיחת יום הזיכרון הדגל המונף מורד לחצי
התורן והקהל עובר לטכס זיכרון במה שהיה בעבר חדר האוכל של המשק.
בחזית חדר האוכל מוצבים על גבי שולחנות תמונות של 15 הנופלים
מהמשק לאורך כל התקופה מאז יסוד המשק החל מ ה5 שנרצחו בה' בכסלו תרצ"ח ועל שמם
נקרא קיבוץ מעלה החמישה.
על כל הרוג מספרים משהו מקורות חיו ובן משפחה או חבר מהקיבוץ
מדליק נר לזיכרו. הדלקת הנרות וסיפורי הזיכרון משולבים בקטעי קריאה מספרים הקשורים
בנופלים במלחמת העצמאות. ללא ספק טקס צנוע, מרשים ומזכיר בצורה מכובדת את הנופלים.
יום הזיכרון בבית הקברות בהר הרצל
כהרגלי אני נוהג לפקוד אתר הנצחה ביום הזיכרון שבו ניתן
להתייחד עם הנופלים. הפעם חזרתי שוב להר הרצל. את האווירה של יום הזיכרון בהר
המנוחות אתה סופג כבר בדרך לשם. נסעתי ברכבת הקלה מפסגת זאב להר המנוחות. בתחילת
הדרך הרכבת היתה ריקה למחצה. אולם מתחנות שבאזור התחנה המרכזית, קרית משה ובית
הכרם הרכבת התמלאה לגמרי ובקושי היה מקום לעמוד. בניגוד לימים רגילים בהם אתה שומע
תרוניות וצעקות מימין ומשמאל התנהלה הנסיעה בשקט ובאוירה שונה מכרגיל. בתחנת הרכבת
הסמוכה לבית הקברות ירדו הנוסעים והתערבו עם ים האנשים שזרמו לבית העלמין.
בכניסה אתה מקבל מדבקת יום הזיכרון, עם פרח דם המכבים, אם אתה מעוניין
בכך תוכל לקבל זר ולהניח על קברו של יקר לך וגם דפדפת קטנה עם פרקי תהילים תוכל
לקבל כדי לומר במקום המיועד קדיש. נחילי אדם זורמים כל אחד למחוז הזיכרון שלו.
אני שמתי פעמי לקבוצת הקברים שבהם טמונים הנופלים במלחמת
העצמאות בגוש עציון ונווה יעקב והסביבה. ליד חלק מהקברים יושבים בני משפחה בשקט.
מי ממתין לצפירה שתשמע בקרוב ומי משוחח עם בני משפחה אחרים ומי מספר לבני נוער
שעוברים ומעוניינים לשמוע על הקבור בסמוך.
רגעים אלה שבסמיכות לשיאו של יום הזיכורן בצפירה בת הדקותיים
בעה: 11:00 מהווים בית ספר לחיים. אני טוען שחייבים לחוות לפחות פעם אחת את ההרגשה
הזאת. כל בן משפחה ישמח לספר והרבה באים לשמוע וללמוד. לא יארכו הימים בהם הדור של
הלוחמים כבר לא יהיה עימנו, לכל הפחות אלו של מלחמת העצמאות וכדאי מי שיכול לשמוע,
לראות וללמוד על אלו שבזכותם יש לנו את מה שיש לנו כיום במדינת ישראל.
פרק זמן קצר גם יחדתי לחלקת ה 16 (על שמם רחוב ה 16 בפסגת זאב
מרכז). שם יכולתי להבחין באחותו של אשר ליפצין (תמר דגן) שבאה להתייחד עם אחיה
שנפל באזור גבעת זאב של היום ועימה בנה ונכדתה. היא תמר מעבירה לבני הדור הבאים את
מורשת המשפחה שהיא המורשת של עם ישראל בצפון ירושלים.
יום הזיכרון באנדרטה לחללי סיירת דוכיפת בפסגת זאב
אחר הצהרים של יום הזיכרון אני בדרך כלל מגיע לטקס בפסגת זאב
מרכז שבו נערך טקס זיכרון לחללי סיירת דוכיפת שלחמו כאן במלחמת ששת הימים וארבעה
מחבריהם נפלו כאן באזור ועל שמם רחוב הארבעה. הטקס מנוהל ומאורגן על ידי שבט זוהר
של הצופים בצורה מכובדת וראויה. הטקס משולב בקטעי הקראה ומספר דוברים: נציג
המינהל, נציגת העיריה (יעל ענבתי), נציגי הנוער ונציגים של חברי הסיירת מהם דיבר
אברהם גל ומדבריו נביא מספר שורות:
"[...] במלחמת ששת הימים עמד חזון הסיירת למבחן האש
הראשון: על "סיירת דוכיפת", שחייליה היו אותה עת באמצע הכשרתם, הוטל
לשמש כוח החוד של חטיבה 10 והיא מילאה תפקיד זה מירושלים בואכה פאתי שכם
[...]". בסמוך למקום שבו נערך הטקס
בראש הגבעה הארכיאולוגית התנהל הקרב החשוב ביותר של הסיירת ושל ירושלים בכלל
"[...] כוח קטן - תשע שריוניות קלות בסה"כ - בלם את חטיבת הפטונים
המשוכללת והמתקדמת ביותר של הצבא הירדני, שנעה לירושלים ויכולה הייתה לשנות לרעתנו
את פני המערכה. בלימת הכוח הירדני סתמה את הגולל על סיכויי הצבא הירדני. בקרב נפלו
ארבעה מחיילי הסיירת ובראשם מפקד הסיירת, אהוד שני. מסיבות שונות היטשטש זיכרו של
קרב זה. [...]".
מסורת זו של חיילי הסיירת עם הדור הצעיר של פסגת זאב יש בו ערך
חנוכי-ערכי רב להעביר לדור הצעיר שלא הכיר את המלחמה הזאת את הערכים עליהם גדלו
ועליהם לחמו חיילי ומקדי הסיירת המונצחים כאן בשכונה.
 |
| טקס ביום הזיכרון לחללי סיירת דוכיפת באנדרטה בפסגת זאב מרכז | צילום: יוסי שפנייר |
 |
| ותיקי סיירת דוכיפת ביום הזיכרון באנדרטה לזכר חללי הסיירת בפסגת זאב | צילום: יוסי שפנייר |
יום העצמאות הסיור המסורתי לחברי השכונה
במהלך השנים נוצרה מסורת שיזמה יעל ענתבי בו יוצאים לסיור קצר
ביום העצמאות בנושא הקשור במורשת הסביבה ולתולדות המלחמות באזור שלנו.
הפעם נבחר מסלול שקושר את מורשת העבר בסביבות צפון ירושלים
במלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים.
התאספו כארבעים מטיילים במקום המפגש ומשם נסענו לעבר בית
הקברות של קריית ענבים. בית הקברות של קריית ענבים הוא בית קברות מיוחד. זהו בית
קברות של הקיבוץ (הקיבוץ שהוקם בשנת 1920) וותיקיו קבורים בו ובסמוך התבסס בית
הקברות הצבאי של חטיבת הראל.
חטיבת פלמ"ח הראל לחמה במבואות ירושלים במלחמת העצמאות;
ליוותה שיירות יצאה למבצעים שונים כדי להגן על העיר והדרך אליה.
כשליש מלוחמי החטיבה נפלו במלחמה זו ולמעלה מ 400 מהם קבורים
בבית הקברות הקטן של קריית ענבים. במהלך הסיור הקצר במקום התייחדנו עם מספר נופלים.
סיפרנו שם את סיפור החמישה שנפלו ב ה' בכסלו שנת תרצ"ח
(1938) שעל שמם קיבוץ מעלה החמישה. קבורתם הראשונית היתה בבית הקברות של קריית
ענבים ובשלב מסוים כשנפתח בית הקברות במעלה החמישה גופותיהם הועברו לשם.
סיפרנו את סיפור ששת הנופלים באזור גבעת יערים במטוס שנפל בנסיון
לעזור במערכה על הדרך לירושלים במסגרת מבצע מכבי (מאי 1948), סיפור מופלא על שני
טייסים ועוד ארבע אנשי צוות שעזרו לידם במשימה אך הם לא חזרו ממנה. סיפרנו גם את
סיפור של אהרון שמי (ג'ימי) מפקד בפלמ"ח שלחם ונהרג באזור בית שמש ושהוריו
קבורים בסמיכות אליו.
ציינו את דמותו של חייים
פוזננסקי (פוזה) מפקד פלוגה בפלמ"ח שהחלך בראש חייליו לנסות לשחרר את
נבי סמואל אך לא הצליח ונהרג עם עוד כמה עשרות מחייליו בדרך למשימה.
האנדרטה לפלמ"ח הראל ברדאר
סיימנו את הסיור בתצפית מהאנדרטה של חטיבת פלמ"ח הראל
בגבעת הרדאר ביישוב הר אדר עם נוף מדהים ואירו פסגות. סיפור האנדרטה הוא סיפור
מורכב ומעניין של הנצחה שמי שעומד מאחוריו הוא מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים אורי
בן ארי. מפקד החטיבה ששיחררה את האזור במלחמת ששת הימים. בן ארי, שייזם ודחף להקמת
האנדרטה לזכר לוחמיו מונצח בשכונה ברחוב קטן באזור בנה ביתך בפסגת זאב מרכז.
הנה כי כן, יומיים עמוסים זיכרון ומורשת. ערב יום העצמאות ויום
עצמאות בסביבות ירושלים ופסגת זאב. יומיים מעין אלה ממלאים את מצברי הזיכרון לשנה
הבאה. השכונה מזמנת לנו עיסוק בנושאי היסטוריה וזיכרון מהעבר הרחוק והקרוב כדאי
לנצל זאת במסגרת המשפחתית והקהילתית. ומי שלא הספיק ביומיים אלה יש לו הזדמנות
נוספת בעתיד הלא רחוק ביום ירושלים.
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 18 במאי 2016
תגובות
הוסף רשומת תגובה