עזריה אלון איש הטבע מסייר באזור
עזריה
אלון בנימה אישית
עזריה
אלון 'מר ארץ ישראל'. הלך לעולמו והוא בן 95 שנים. יצא לי להיפגש עימו כמה פעמים
במהלך עבודתי בחברה להגנת הטבע. איש נעים הליכות. הופעה פשוטה, לרוב עם מכנסים
קצרים גם במשרדים בתל-אביב, חמוש במצלמה.
ראשית
החשיפה שלי אליו הייתה בקריאת ספריו. הראשון שקראתי היה צמד ספרים שקיבלתי במתנה
77 שיחות על טבע. זה היה לפני כ 40 שנה
כשהייתי עדיין חבר בקיבוץ מעלה הגלבוע והשקפתי ממרום הגלבוע לעבר הקיבוץ שלו בית
השיטה. מאוד התחברתי לדרך כתיבתו וגם להתייחסות למכלול הנופי הארץ-ישראלי.
אז
עדיין לא הייתי מעורה בכל ענייני שמירת הטבע אבל את האירסים היפים הפורחים בחודש
אדר (מרץ) בכל האזור ההררי של הגלבוע הכרתי הייטב. איריס הגלבוע הפך לאחד מסמלי
המאבק על שמירת הטבע בארץ וכך גם הפך לסמל של החברה להגנת הטבע אותה הוא יסד עם
עוד כמה משוגעים לדבר.
עדיין
לא ידעתי אז כמה משמעותיים יהיו מאבקיו לשמירה על הפרחים ועל האיריסים.
באותם
הימים כחבר קיבוץ מעלה הגלבוע המאבקים נראו לעיתים מוזרים. מה כבר כל כך משנה עוד
פינת קטנה עליה נאבק המשוגע הזה?
הוא
(ו'המשוגעים' שסחב עימו) ראו בחזונם את התפתחות הארץ הקטנה ואת המשמעות של שמירה עליה
מפני הפיתוח שהיום אנו רואים את משמעותו ואת הלחץ והצפיפות על כל פינה של ירק בימי
חג ומועד שעם ישראל יוצא לנפוש.
לולי
החזון ולולי המאבקים (שחלקם צלחו וחלקם פחות) הינו נשארים עם עוד פחות ירוק ויותר
מפותח ממה שיש לנו כיום.
עזריה
אלון כותב וכותבים עליו
עזריה,
חוץ מהיותו איש שדה היה גם איש ספר. כתב ספרים ומאמרים רבים כמובן בנושאי טבע.
לפני שנתיים יצא ספרו הביוגרפי שכתב בעידוד משפחתו, בו הוא סיפר על עצמו ועל דרכיו
בנושא שמירת הטבע בין הדברים כתב:
"מה מניע אותי להישאר כל השנים בפעילות בשדה הזה שיש בו
ניצחונות אבל גם לא מעט כישלונות ואכזבות? למה אני מוכן להיכנס לעימותים "על
כל העולם ואשתו"? שרי ממשלה, רשויות מקומות, מוסדות שיש להם כוח כגון
מע"צ, חברת החשמל, מקורות; יזמים של פעולות הפוגעות בטבע ובנוף, בעלי ממון
שרק האינטרסים שלהם מעניינים אותם? אני רואה בפעילות לשמירת הטבע והנוף ייעוד.
הצלת הארץ הקטנה והצפופה מפני הסכנה שתיהפך למקום שלא נעים לחיות בו, מקום בלי
טבע, רק עם כבישים ובשתי קומות. אפשר לומר:
אינני נאבק למען הטבע, אלא למען האדם;
למען הבנים, הנכדים והנינים שלי ושל כולנו, שהם יוכלו לראות פרח פורח בשדה, צבי רץ
בשדה ויעל במדבר" (ע' אלון, טבע ואדם, עמ' 18).
 |
| עטיפת הספר עזריה אלון טבע ואדם |
סיור בשומרון לפני הקמת המדינה
עזריה הרבה לסייר בארץ עוד לפני הקמת המדינה על אחד מסיוריו
באמצע שנות הארבעים באזור שמצפון ומזרח לפסגת זאב של היום הוא מספר:
"...בבוקר המשכנו לראש בעל חצור [אזור בנימין והיישוב
עפרה של היום]. סיירנו בשטח ולעת ערב התארגנו ללינה. באותה שיטת הטעיה, בין הכפרים
דיר ג'דיד (= ג'ריר, שם היה לנו מפגש עם זורקי אבנים) ודיר מליך [כפר מאליק].
לקראת ירידה בנחל ייטב (ואדי עוג'ה), שהיה זכור לי מטיולי הקודם בשומרון. ירדנו
בנחל היפה, כשאנו מתגברים על המפלים הרבים וקטעי הצוקים, והמשכנו אל פתח נחל פרת
(ואדי קלט). הספקנו עוד לעלות באותו יום עד מנזר מר ג'ריס [סנט ג'ורג'].
המנזר, הנקרא על שם ג'ורג' הקדוש (המזוהה גם עם אליהו הנביא)
הוא אחד משני המנזרים הקדומים שנותרו פעילים במשך יותר מ-1,500 שנה. מאז תקופת
הנזירוּת הנוצרית במדבר במאות השנים הראשונות לספירה (המנזר הפעיל השני הוא מר סבא
בנחל קדרון). הוא בנוי בקיר התלול של הנחל, קומה מעל קומה. אינני זוכר אם הנזירים
קיבלו אותנו ברצון, אבל הם אפשרו לנו להעביר את הלילה על גג המנזר. היה ליל ירח,
המדבר היה שקט, עד שלפנות בוקר העירה אותנו שירת הנזירים. זה היה לילה בלתי נשכח,
וזכרו חוזר אליי בכל פעם שאני עובר בנחל פרת. בבוקר עלינו את הנחל לכל אורכו
וסיימנו בירושלים" (טבע ואדם, עמ' 104).
סיור באזור ירושלים אחרי מלחמת ששת הימים
אלון ממשיך לספר על הסיורים שערך לאחר מלחמת ששת הימים הוא
התפעל מהנוף הטבעי והאנושי:
"התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים היתה תקופה של טיולים
משוגעים: רות [אשתו של עזריה אלון] ואני וכל המשפחה התרוצצנו בכל רחבי יהודה
ושומרון, הגולן וסיני. לא ידענו אם נישאר במקומות שנכבשו, והיתה הרגשה שצריך לחטוף
ולראות כמה שאפשר. לצעירים היו שטחי יהודה, שומרון וסיני בגדר חידוש גמור, לי זו
היתה חזרה אל מקומות שנותקתי מהם לפני עשרים שנה. הגולן היה חדש גם לי. ניצלתי כל
אפשרות של יציאה לשטח, וניסיתי להלהיב גם את המשפחה.
ביום הראשון של המסע לירושלים עדיין ראינו את מחנות הפליטים
הנטושים בבקעת הירדן ואת תהלוכת הפליטים המתמשכת מירושלים לכיוון הירדן – מראה
עגום. את המלחמה ניהל הלגיון הירדני, והתושבים כמעט שלא השתתפו בה. ימים רבים הם
היו אדישים, הניחו לנו להסתובב בכל מקום, לצלם וכמובן לקנות (בייחוד בשווקים
ובערים). הרושם הכללי מן השטח היה עלוב (פרט לתמונות ה"תנ"כיות").
באזור שמצפון לירושלים יכולנו להתרשם מן הבנייה העשירה, אבל האזור הכפרי נראה כמו
שנפרדנו ממנו במלחמת העצמאות. היתה זו עונת הקציר, והכל התנהל כמו בימי אבותינו:
קצירה במגלים, הובלה לגורן על גבי נמלים, דיש במורג, זרייה. התמונה הזו, עם סקר
שערכתי אחר כך, הנחתה אותי במחשבה על העתיד. התברר כי האוכלוסייה בשטח הזה לא
גדלה, וסברתי שאם יבואו מיליון יהודים נהיה רוב כזה שיוכל "לעכל" את
ערביי השטח הכבוש, כאזרחים, עם ערביי ישראל" (טבע ואדם, עמ' 196).
פרסי הערכה
בשבוע שבו נפטר עזריה מלאו העיתונים כתבות רבות שסיפרו בשבחו
של אדם. ליקטתי כמה קטעים מהם עולה דמותו ופועלו.
ניר מן ממקור ראשון מספר:
"תקצר היריעה מלפרוס את עשייתו של עזריה אלון ומפעלותיו
ולמנות את שלל פרסיו והישגיו. מי שנבצר ממנו מחמת המחסור במזומני בקיבוצו לחבוש את
ספסלי האוניברסיטה זכה לתוארי דוקטור כבוד ממכון ויצמן ומאוניברסיטת בן גוריון,
לימד בעשרים השנים האחרונות בפקולטה לאדריכלות בטכניון, היה ממתי המעט שקיבלו שני
פרסי ישראל – בתש"ם יחד עם אמוץ זהבי ויואב שגיא על הקמת החברה להגנת הטבע,
ובתשע"ב לבדו, על מפעל חיים ותרומה מיוחדת למדינה – ועוּטַר בפרסי האקולוגיה
היוקרתיים ביותר מטעם מוסדות האו"ם, כמי שנחשב לאוטוריטה בינלאומית"
(ניר מן, מקור ראשון, "שבת", כ"ג בשבט תשע"ד, 24.1.2014, עמוד
4).
היהודים בשומרון על פי השקפת עזריה אלון מ-1972
חגי סגל אף הוא ממקור ראשון מספר על דרכו ומציץ גם להייבט
הפוליטי המורכב שבו היה נתון עזריה אלון איש ארץ ישראל השלמה ברוב ימיו.
"ב-14 באפריל 1972, שנתיים לפני הקמת גוש אמונים, כתב
אלון מאמר קצר שכותרתו "ארץ שומרון היפה". בפסקה הראשונה הוא תהה רטורית
"מתי היתה לנו ההזדמנות לקלוט את יופייה של ארץ השומרון?". אחר כך סקר
בקצרה את תולדות הנתק הנפשי בין היהודים החדשים לשומרון, וגילה שהנתק נפער עוד
בתקופת המנדט. ציטוט: "באותם הימים לא היה יהודי יכול לעבור בהרים הללו בלי
להסתכן במאסר על 'כניסה לשטח סגור', במטר של אבנים בכל כפר, או בגרוע מכך. מי שכבר
הצליח להיכנס היה עושה זאת כגנב בלילה, נודד שבילים צדדיים – ואף זאת רק באזור
המזרחי, הריק מיושב. ועיניו משוטטות לצדדים, ותרות לא אחר יפי הנוף, אלא אחר
הסכנות האורבות. אחר כך באו השנים האסורות, שבהן היו הנופים הללו רחוקים מאיתנו
יותר מאשר הירח.
"אין פלא כי העבר הזה הטביע את חותמו על עולם התחושות
והמושגים שלנו. מעטים הם הבוחרים לטייל בהרים הללו, ומעטים עוד יותר המוכנים
להסתכל בהם בעיניים פקוחות, חופשיות מזיכרונות של שנאה ופחד, חופשיות מן המושג
בדבר ארץ זרה וערבית. ... איך מסירים את החיץ הנפשי המבדיל בין עם ובין חלק מארצו
רק משום שיושבים בה ערבים והיא היתה מנותקת מאיתנו במשך דורות רבים?" (חגי
סגל, מקור ראשון, דיוקן, כ"ג בשבט תשע"ד, 24.1.2014, עמוד 7).
הנה
כי כן, עזריה אלון איש רב פעלים שעשה רבות למען החינוך ואהבת ארץ ישראל, ממייסדי
החברה להגנת הטבע, שסייר כאן באזור והשאיר את רשמיו בכל הקשור לשמירת הארץ למען
יושביה ולמען הדורות הבאים.
להרחבה
עזריה
אלון, טבע ואדם, החברה להגנת הטבע, תל אביב 2012.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 28 בדצמבר 2014
תגובות
הוסף רשומת תגובה