תשעים שנה ליסוד הכפר-העברי, נווה-יעקב שמצפון לירושלים
נר זיכרון לשמואל אבן-אור ז"ל
בן נווה יעקב שבמשך שנים עסק
בתיעוד והנצחת היישוב
בימים אלה (ח' בתמוז תשע"ד) ימלאו
תשעים שנה לייסוד הכפר העברי נווה יעקב אשר מצפון לירושלים.
לא היה זה מעשה קל, אבל קבוצת תושבים
חברי ארגון 'המזרחי הצעיר' יצאו ליישב את אזור בעיקר מטעמים אידיאולוגיים והקימו
יישוב כפרי, שבעה קילומטר צפונית לירושלים שהתקיים במשך עשרים וארבע שנים.
ייסוד אגודה לכפר-גנים הכפר העברי
- תרפ"א (1921)
ראשית ההתארגנות להתיישבות ולרכישת
הקרקע החלה לקרום עור וגידים ב'מזרחי הצעיר' שלוש שנים לפני תחילת בניית הבתים,
בין השאר כדי לעזור בעצירת ההגירה של צעירים וירדתם מהארץ, כפי שצויין בחוברת
צנועה שיצאה לאור בשנת תרפ"א על ידי המזרחי הצעיר הארץ ישראלי בירושלים.
"הועד הפועל המרכזי של המזרחי
הצעיר הא"י [הארץ-ישראלי] נגש לסדור כפרי גנים בקרבת ערי הארץ. היסוד הראשון
הונח ביסוד אגודה בירושלים. בי"ג בסיון, קרא ועה"פ [ועד הפועל] בירושלים
לאספת חברים ויסדו אגודה לכפר-גנים בקרבת ירושלים בשם: הכפר העברי.
הצעירים הארץ ישראליים הרגישו בזמן
האחרון כי הקרקע הולכת ונשמטת מתחת רגליהם וכי מעמדם בחיים רופף הוא מאוד. לרגלי
המצב הקשה הנוכחי בארץ התחילו צעירים רבים לעזוב את הארץ, לחפש להם פרנסה באמריקא
או מקומות אחרים...המזרחי הצעיר הקדיש בזמן האחרון תשומת לב מרובה לשאלה זו. בכובד
ראש דנו בישיבת הועה"פ [הועד הפועל] המרכזי ובאספות חברים שונות על המצב
והתוצאה היתה שבכדי לעצר לפחות במדה ידועה את ההגירה ישנה אפשרות אחת והיא: להשתדל
להעמיד את בני הארץ על הקרקע..." (הכפר העברי תרפ"א, עמ' 4-3).
עידוד התיישבות יצרנית ועבודה עברית
הכוונה היתה ליצור חברה יצרנית שתרכוש
את האדמה וגם את אמצעי היצור הבסיסים, תתפרנס ותחזיק את עצמה. גם מהבחינה
האידיאולוגית לא היה מקובל על המייסדים המצב שהיישוב העברי תלוי בחיי היום יום שלו
במזון הבסיסי על משקי חוץ, המכונה על ידם כפרי זרים.
"לפי התוכנית שקבעה ההסתדרות יוצא,
שכל חבר רוכש לו לבד בית לשבתו, גם חלקת אדמה של חמשה דונמים בערך, אשר ישמשו לו
לגדול ירקות ולהחזקת עופות וביצים ובהמת חלב לצרכי הבית...המזרחי הצעיר חושב גם את
זה. כי להרבה מחבריו ישמש הכפר בתור מעבר להעבודה החקלאית.
על פי תקנת הכפר צריך כל חבר לעבד את
האדמה הוא בעצמו וב"ב [ובני ביתו]. תחילה יתרגלו לעבודה מתוך חובה וחיבה
וסופם שיסתגלו במשך הזמן לעבודה חקלאית מתוך הרגל נעשה טבע"
סיבה נוספת המדרבנת את היוזמה של המזרחי
הצעיר הוא חוסר במקומות דיור בעיר: "כל שכונה שנבנת עתה היא איפוא גורם חשוב
להתפתחות היישוב בארץ" (שם, עמ' 7).
הרצון הוא לרכוש קרקעות ולבנות בתים
ולמשוך לכך את הצעירים. המשימה לא קלה אבל לפי תוכנית האגודה היא אפשרית. בסיכום
הם מציגים את הצד המעשי של רכישת הקרקע:
"עפ"י התוכנית שקבעה ההסתדרות
יעלה המגרש לכ"א [לכל אחד] לסכום של 5-4 לי"מ [לירות מצריות] הדונם
באופן שכ"א [שכל אחד] ירכוש לו חלקת אדמה בת 5 דונמים בעד הסכום של 25
לי"מ. את הסכום הזה משלמים לשיעורים. ע"י תנאי תשלומין נוחים אלה נעשה
הדבר שוה לכל נפש. באופן כזה ישנה האפשרות לכל צעיר לקמץ מעיסתו ולרכוש לו חלק
בכפר העברי" (שם, עמ' 8).
פרסום חוקת האגודה - תרפ"ג (1923)
שנתיים לאחר יסוד האגודה להתיישבות בכפר
עברי, פורסמה חוקת האגודה שאושרה על ידי ממשלת פלשתינה (ארץ ישראל) ב 3 לפברואר
1922. חוקת האגודה מפרטת בארבעים סעיפים את המטרות ואת כללי ההתנהגות הנדרשים
מחברי האגודה כחברים בה. האגודה מתאספת אחת לשנה בחודש כסלו ושם ניתן דין וחשבון
של ועד ההנהלה וגם נערכות בחירות לראשות האגודה. לאגודת הכפר יש הנהלה בה יושבים
חמישה חברים נבחרים. בנוסף להנהלה יש מועצה שמורכבת מעשרה חברים שנבחרים לשנה
ומטרתם לוודא שהועד ממלא אחר תקנות האגודה, קורא לאספות כלליות, מאשר קבלת חברים
ומקבל החלטות הנוגעות לקניית קרקעות. המועצה אמורה להתאסף פעם בחודש.
בין מטרות האגודה:
א. ליסד כפר גנים בסיבות ערי ארץ ישראל.
ב. להעביר בהדרגה אנשים עירוניים לעבודה
חקלאית פרודוקטיבית בכפרי האגודה.
ג. לדאוג לזה שהצורה העברית של כל כפר
הנוסד על ידי האגודה תהיה עברית שלמה במובן הדתי והלאומי כאחד.
ד. להשליט את המשפט העברי הקדום בחיים
הציבוריים וביחסים שבין חבר לחבר בכפרי האגודה.
ה. להשגיח על זה שהמתיישבים יעבדו את אדמתם
בעצמם יחד עם בני ביתם או במקרים מיוחדים בעזרת פועלים עברים.
כל מי שנתקבל להתיישבות היה אמור להסכים
ולחתום על עקרונות אלה.
השם לכפר
עם ההתקדמות להגשמת ההתיישבות, ההנהלה
התקבצה לבחור שם למקום מתוך תקווה שהישוב הראשון של המזרחי הצעיר יהיה דוגמה
לישובים הבאים. משום כך רצו לקבוע לו שם בארץ ישראל. בישיבת ההנהלה בהשתתפות חברי
המרכז העולמי של המזרחי הוחלט לקרוא לכפר העברי הראשון בשם: "נוה יעקב"
על שם יוצר המזרחי ומנהיגו הראשון, הרב הגאון רבי יצחק יעקב ריינס זצ"ל,
החלטה זו נתאשרה אחר-כך גם באספה הכללית של החברה, וזה שמו לעולם: הכפר העברי
נוה-יעקב" (הכפר העברי נוה יעקב תרפ"ד-תרצ"ט, עמ' 15).
רכישת קרקע בשבת ותיכנון היישוב
רכישת קרקע בתקופה זו לא היתה עניין קל
וסדרי הקרקעות ורישומם לא היה פשוט כל עיקר. לחלק מהערבים היה קושאן על שטח מצומצם
אך בפועל החזיקו שטח גדול הרבה יותר. בין השאר כדי להתחמק מתשלום מיסים שנמדדו על
פי גודל החלקה. דבר שגרם לקשיים בזמן שבאו למדוד חלקות על מנת לרכוש אותם. היה
צורך למצוא את בעלי הקרקע החוקיים ולרכוש תמורת סכומים לא קטנים פיסות קרקע
מצומצמות שבסופו של דבר הסתכמו במאות דונמים בודדים.
בין הפעילים ברכישת קרקעות היה אחד
ממייסדי היישוב, הרב יצחק אביגדור אורנשטיין. עליו סיפרו שבאחד מימי שישי לקראת
ערב כשעסק ברכישת קרקע הוא לא שב לביתו עד לכניסת השבת והתחילו לחשוש לגורלו. על
כך מספר גדליה בובליק, ששמע מהרב י.ל פישמן בשעת ביקור במקום בשנת תרפ"ג
(1923): "...שנעלם פתאום בערב שבת
אחד ולא בא אל ביתו, לפני כניסת השבת כמנהגו, וגם שעה מאוחרת אחרי תפלת ערבית.
אחרי שקרוביו בני ביתו ואנשי שכונתו גמרו את סעודת ליל שבת כמנהג אנשי ירושלים
הנוהגים לאחר שבת בסעודה וזמירות של שבת, החלו לדאוג לו. ויצאו לשאול אודותיו,
בבית חברו בהנהלת הכפר העברי, נודע להם כי הוא הלך משעות הצהרים עם ערבים מוכרי
הקרקע לבית המתווך, יחד עם פקיד משרד ספרי האחוזה של הממשלה, ולקח אתו את חותמת
האגודה כדי לגמור את הקניה ולכתוב את שטרי המכר. כשהלכו לשם פגשו אותו יוצא משם
בפנים צוהלות, ולבאים לחפש קיבל בברכת "שבת שלום" ו"מזל טוב"
כאחד. ב"ה [ברוך השם], קיימתי דברי חז"ל, כותבין עליו אונו ואפילו
בשבת"..." (שם, עמ' 34).
לאחר רכישת הקרקעות נוצר הקשר עם חברת
המהנדסים הקר-ילין שערכה במקום את המדידות ועם האדריכל המפורסם ריכרד קאופמן
ששירטט את תוכנית היישוב.
הנהלת היישוב קיבלה את חוות דעתם של
מומחים שונים בדבר הפוטנציאל הכלכלי של ההתיישבות במקום. בין השאר צוין שהקרקע
שעליה עומד להיבנות היישוב הוא ראוי לנטיעות עצי גפנים, זיתים וגם תאנים, משמש,
שזיפים ודובדבנים. על שטחי הקרקע הרחבים יותר הומלץ לזרוע כרשינה וקטניות אחרות
שיהוו בסיס למספוא להזנת הפרות.
הנחת אבן הפינה לעשרת הבתים הראשונים
בחודש תמוז תרפ"ד (1924) הונחה אבן
פינה להקמת יישוב עברי בצפונה של ירושלים בתוככי יישובים ערביים, בידי אגודת ה'כפר
העברי' מיסודה של הסתדרות "המזרחי הצעיר הארצ-ישראלי".
לאחר
הרכישה חולקה אדמת המקום למאתיים מגרשים, מגרשי בניין ומגרשי נטיעות. כל מגרש הכיל
כשני דונם וחצי, תמורתם שילם המתיישב סכום של שלושים לירות. מאה וארבעים איש ועוד
חמש חברות רכשו קרקעות בנווה יעקב. רוב המתיישבים היו חברי הסתדרות המזרחי הצעיר.
רובם היו ירושלמים חרדים. המתיישבים היו בני המעמד הבינוני, מהם היו בעלי מלאכה
ואומנות, מורים, פקידים, סוחרים, פועלים מקצועיים ואנשים העוסקים בחלבנות, גידול
פרות, מכירת חלב ותוצרתו. גילם נע מעשרים ועד חמישים.
ביום
חמישי ח' בתמוז תרפ"ד (10.7.1924) בחגיגיות רבה התקיים הטקס לבניין עשרת
הבתים הראשונים ברוב עם ובמעמד ממלא מקום הנציב העליון, הסיר גילברט קלייטון (סיר
הרברט סמואל היה אז בחופש בחו"ל), גדולי הרבנים מירושלים ותל אביב וחברי
המרכז העולמי. לקראת הטקס הודפסו הזמנות ואורגנה הסעה שעברה דרך שכונת מאה שערים.
בשבועון
'התור' (שנה רביעית גליון מא) של הסתדרות המזרחי שהתפרסם בט' בתמוז צוינה הנחת אבן
הפינה בעמוד הפותח בצורה בולטת ובין השאר הודגש:
"ביום
החמישי, בשמונה לחודש הרביעי, הניחו חברי המזרחי הצעיר, בני ירושלים, שומרי תורה
ומצוה, את היסוד לבנין הבתים במושבה "נוה-יעקב" המתייסדת על אדמת
"הכפר העברי" בק"מ השביעי בדרך העולה שכמה לשם יסוד ישוב חקלאי על
יד ירושלים ולהקים בזה שם וזכר עולם להגאון המנוח הרב יצחק יעקב ריינס ז"ל,
היוצר והמנהיג הראשון של הסתדרות המזרחי העולמי".
 |
| הזמנה להנחת אבן הפינה לישוב נווה יעקב |
סוד הכפר העברי
צבי טל (לימים השופט), שהתגורר בכפר
העברי נווה יעקב שנה וחצי והיה בין המתפנים רגלית להר הצופים (בח' באייר
תש"ח) ביקש להבין את סוד הרצון להתנחל באזור באותם הימים: "אני תוהה מה
סוד קסם הכפר הזה, הנוף הפראי? האויר הטהור? הבדידות? הדממה העמוקה שאין כמוה
שהייתה עוטפת את הכפר עם חשיכה?
אני חושב שהייתה לכפר נשמה. נתגלגלה בו
נשמתם ותמימותם של חלוצים הראשונים, אנשי היישוב הישן שנשאם ליבם וחזונם לגאול
מנחלת אבותם ולהיאחז בה, ללא עזרת מוסדות, במסירות, בדבקות, בציפורניים...".
תודות
לשופט צבי וחנה טל, על עזרתם הלבבית
בעידכון ותיעוד תולדות הכפר העברי.
לקריאה נוספת
ש' אבן אור, אורנשטיין, " 'נוה
יעקב', במבט אישי", ז"ח ארליך (עורך), שומרון ובנימין, ג,
(תשנ"ג), עמ' 177-123.
י' שפנייר, עורי צפון, ב',
ירושלים תשע"ד.
כנס לציון 90 שנה לייסוד בכפר העברי
נווה יעקב
ביום ראשון ח' בתמוז (6.7.2014) יערך ערב
לציון האירוע בצריף הנשיא יד בן צבי, רחוב אבן גבירול 14. בין השעות: 21:00-19:00.
סיור לפני הכנס יתקיים בגן הגבורה בפסגת זאב צפון.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 25 ביוני 2014
תגובות
הוסף רשומת תגובה