לומדים על פסגת זאב והסביבה
להסתכל
מעט בנוף
שורות
אלה נכתבות לאחר פרק הליכה שאני נוהג לעשות בשכונה בשעות הערב. באחד ה'אמשים'
בחזרתי מההליכה עבר בסמוך אלי רכב בו ישבה משפחה, זוג ההורים קדימה וזוג ילדים
במושב האחורי. צמד הילדים במושב האחורי היה מרותק למקומו תוך צפייה בכריות הראש של
המושבים הקדמיים. בכריות הראש היו ממוקמים מסכים קטנים בהם ריצדו דמויות כאלה
ואחרות. מיותר לציין שהילדים לא הסתכלו לרגע מחוץ לרכב אלא המשיכו את בהייתם במסך
כמו שגם עשו בוודאי בבית לפני יציאתם לנסיעה.
אני
איני נגד סרטים באופן עקרוני אבל אני רואה צורך חשוב מעט להתנתק ממכשירי הטלוויזיה
למיניהם ולהתבונן סביב בזמן נסיעה. יש בכך ערך חינוכי וגם זה עשוי לחזק מעט את
הקשר לארץ או לכל הפחות לאזור הנסיעה.
Waze
בכל מקום
תוכנת
הניווט waze
היא ללא ספק פטנט מופלא של המאה ה-21 שעוזרת למתקשים בניווט ברחובות או לכאלה
המעוניינים לחמוק מפקקים ושוטרים.
אך
יתרון וקוץ בו. התלות בתוכנה החכמה היא ללא ספק גורם מרכזי לניתוק מהשטח. המנווט
ממקום למקום לא רואה שום דבר מסביבו אלא רק את הציר על גבי המסך. לשאלתי את
המשתמשים בתוכנה מה ראו סביבם בזמן הנסיעה, הם לא יכלו לתת תשובה מתקבלת על הדעת.
ראוי וטוב להשתמש בתוכנה אבל גם לא לאבד את הקשר עם מה שקורה מעבר למכונית. ניתן
לדבר על מה שרואים, לציין אלמנטים בולטים בנוף, להסתכל על שלטי דרכים ועוד. נסיעה
תלושה מהחוץ מנתקת אותך מהדרך ובעצם מאבדים בכך אלמנט חשוב של קשר לסובב.
טלפון
חכם
גם
לטלפון החכם תכונה דומה. אתה כל הזמן קשור אליו, מחובר ומעודכן, אך לגמרי מנותק
מחבריך, משכניך שעימם אתה הולך ונוסע. זהו מכשיר חכם וטוב אבל גורם לסגירות
ולניתוק חברתי. לא פעם יצא לי לראות זוגות שיוצאים לבילוי משותף אבל בפועל – כשהם
יושבים ביחד - כל אחד מבלה בנפרד עם הטלפון שלו.
שְׂאִי
סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם...
התורה
מצווה אותנו לאורך לוח השנה בנסיבות שונות להסתכל החוצה. לראות את מצב הפריחה של
העצים (בחודש ניסן). להסתכל במולד הירח כל חודש ולהזכיר לנו שיש דבר כזה ומישהו
מנהיג את המאורות.
בימי
ניסן אנו מצווים לצאת להסתכל על פריחת האילנות ולברך עליהם. אנו מצווים לצאת לסוכה
ולראות את הסביבה לפני בוא הסתיו. ולא הזכרנו ברכות ראייה וריח ברכה על הופעת קשת,
רעם וברק ועוד ועוד.
הקשר
של האדם לסביבתו בעבר היה הרבה יותר משמעותי מאשר כיום. בתור עובד אדמה, ואולי
בגלל זאת יש דגשים רבים למבט על ההתחדשות והשינוי בנוף לאורך עונות השנה.
בימינו,
בדור של מעבר ממסך למסך יש חשיבות חינוכית-ערכית להסתכל סביב. ראוי שנחנך עצמנו,
ילדינו ונכדינו ליהנות ממה שיש לנו מתחת לעין ולאף וקצת להתנתק מהמכשירים הכובלים.
כפי שהנביא ישעיהו מבקש מישראל לראות את העם החוזר מהגולה:
"שְׂאִי
סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק
יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה" (ישעיהו ס ד)
ומה
באשר לאזור שלנו? אזור פסגת זאב? כיצד נוכל לפתוח לילדים ולמבוגרים מעט את העיניים
ואת הרצון ללמוד על שנעשה סביבם?
כותב
שורות אלה בעזרת יעל ענתבי נציגת השכונה במועצת העיר מנסים לקדם מהלך של לימודים
על פסגת זאב וסביבתה במערכת החינוך. מערכת שתכלול גם לימודים פורמאליים במסגרת
החינוך הקיימת בבית הספר וגם בצורות נוספות
ללמוד
על פסגת זאב בבית הספר עם תוכנית לימודים על השכונה
שכונת פסגת זאב הנכנסת לעשור השלישי בתקופה זו, היא השכונה
הגדולה ביותר בירושלים. על מנת שניתן יהיה להנחיל את המורשת הקשורה לשכונה וסביבתה
חשבנו לנכון לתת בידי המורים בסיס מידע בו יוכלו להעשיר את עצמם וללמוד על האזור
בהם הם מלמדים ושוהים. מתוך כוונה שבעקבות מיידע בסיסי זה יוכלו להנחיל לתלמידים
בבית הספר חלק מן היסודות שיוצגו בזה.
אין הכוונה להקיף את כל תחומי הידע והחומר הרב הקשור לנושאים
השונים המצויים בשטח. אלא לתת מידע ראשוני ממנו יוכל המורה להמשיך ולפתח עם
תלמידיו את ההכרות עם השכונה וסביבתה.
הלימוד יעשה תוך לימוד עיוני בכיתה, ושילוב סיורים בשכונה
וסביבתה.
אנחנו מאמינים שהכרות מעמיקה ואינטימית עם השכונה חשובה מכמה
סיבות:
א. על המורה והתלמיד להכיר את מקום מגוריו וסביבת החיים שלו.
ב. הכרות עם הסביבה תפתח בעולם הילד יחס חיובי למקום וממילא
ירגיש קשר חיובי לאזור ויפתח רצון להכיר ולשמר.
ג. יחס חיובי למקום המגורים יעמיק את הקשר עם הסביבה ויצור
'גאוות מקום' כתלמיד וכתושב נאמן.
המקראה שתיכתב לצורך תוכנית ההוראה על השכונה תכלול חומר עיוני
על האזור, הכרות עם מאפיינים גיאוגרפיים-היסטוריים למן תקופת המקרא ועד ימינו. תוך
התמקדות בפרשיות היסטוריות הקשורות לפסגת זאב וסביבתה.
לכל סעיף ניתן מיידע בסיסי ראשוני עם המלצות לקריאה נוספת
למורה המעוניין להרחיב את היריעה. כמו כן ניתנו המלצות לסיורים בשכונה לשילוב
במערכת הלימוד הכולל.
חלק גדול מהמקורות שישובצו במקראה מקורם ברשימות שפורסמו
במקומון 'קול הפסגה' בעריכתה של יעל ענתבי. הרשימות עודכנו ובמקרים מסוימים הורחבו בהתאם לצרכים להתאמה למקראה.
זו תהיה מהדורה ניסויית שתפותח עם המורים והתלמידים בשכונה.
 |
| סיור לסטודנטים בפסגת זאב בשנת תשס"ח | צילום: יוסי שפנייר |
להכיר את פסגת זאב ולסייר בה
תוכנית נוספת שנרצה לקדם הוא הכרות עם השכונה עם ובעזרת תושבי
המקום.
הכוונה לפתוח קורס הכשרת מדריכים מתנדבים מהשכונה שיכירו את
חלקי השכונה השונים ותולדותיה בקורס מקוצר ולאחר מכן ידריכו בהתנדבות מספר סיורים
קצרים את תושבי השכונה בסלתי"ם (סיורים ללא תשלום), בימי שישי או שבת. ולפתוח
בצורה זו צוהר להכרת האזור.
תוכנית שלדית של הקורס תראה כך:
א.
מפגשי הרצאות
הרצאה א' –
נושא ההרצאה:
השכונה וסביבתה בתקופת המקרא - ארץ
בנימין, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, וטבע.
הרצאה ב' –
נושא ההרצאה:
צפונה של ירושלים בתקופות מאוחרות – מלחמת העולם הראשונה, סיפור עטרות ונווה יעקב
במלחמת העצמאות וסיפור השישה עשר באזור עטרות.
הרצאה ג' –
נושא ההרצאה:
חשמונאים וחנוכה באזור פסגת זאב.
ב.
מפגשי סיורים
סיור א'
מסלול:
הגבעה הארכיאולוגית בפסגת זאב מרכז, גן הגבורה בפסגת זאב צפון.
סיור ב'
מסלול:
גן הידע בצומת פסגת זאב מזרח-מערב, חורבת כעכול (במזרח), אתר רחוב כסא רחמים.
סיור ג'
מסלול:
היער הקהילתי יער מיר שבין פסגת זאב לנווה יעקב.
גיוס תושבי שכונה לפעילות בשכונה
קיימים תושבים רבים בשכונה שעבורם השכונה היא 'עיר שינה'
יוצאים בבוקר וחוזרים לאחר העבודה לפגוש את משפחתם וללון בה. למענם ולמען כאלה
שעובדים במקום אנו מעוניינים להגדיל את המודעות למקום.
קיימים תושבים שקשורים למקום ויוצרים בה. את אותם תושבים נרצה
להכיר ולהעביר לאחרים מידיעותיהם וכישרונותיהם.
דוגמה לתושב שיוצר בשכונה הוא יהודה פסחוביץ שכותב שירים כבר
שנים רבות חלק קטן משיריו גם מציג פנים מגוונות של פסגת זאב למשל שיר שכתב יהודה
לפני עשור על יער מיר היער שבין שכונת נווה יעקב לפסגת זאב. למרות שחלף עשור מאז שהשיר
נכתב הוא עדיין רלוונטי מאוד:
זַעֲקַת חֹרֶשׁ "מִיר"
יהודה פסחוביץ'
מִסָּבִיב יֵהוֹם
הַסַּעַר,
אַל תּוֹרִידוּ אֶת
הַיַּעַר.
אָנָּא, פַּרְנָסֵי
הָעִיר,
אַל תִּגְעוּ
בְחֹרֶשׁ "מִיר".
בַּגַּיְא
הַגּוֹבֵל בֵּין פִּסְגָּה לְנָוֶה,
נָטוּעַ לוֹ חֹרֶשׁ
צָנוּעַ נָאוֶה.
יָד
נַדְלָ"נִית לְבָלְעוֹ תִתְאַוֶּה,
לַהֲפֹךְ
רֵיאַת-יָרָק לִצְרוֹר יָרֹק תֹּאבֶה.
שְׂאוּ עֵינֵיכֶם
וְהַבִּיטוּ סָבִיב,
מַרְאֶה,
יְרוּשָׁלַיִם הַנִּבְנֵית, מַרְהִיב.
אָנָּא מִכֶּם
פַּרְנָסֵי הָעִיר,
אַל
תִּשְׁלְחוּ-יָד בְּחֹרֶשׁ "מִיר".
אַל תִּתְנוּ לְיָד
אֲרֻכָּה,
לִפְגֹּעַ
בְּכִבְשַׂת-רָשׁ יְרֻקָּה.
כִּי הָאָדָם עֵץ
הַשָּׂדֶה לָבוֹא
לִשְׁאֹף חַמְצָן,
לְטַיֵּל, לַחֲווֹת,
לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהֵרָגַע
בְעִתּוֹת מְצוּקָה.
אָנָּא, פַּרְנָסֵי
הָעִיר,
אַל תִּפְגְּעוּ
בְיַעַר "מִיר".
הנה
כי כן, תוכנית חדשה של הכרת הסביבה שתשלב צעירים ובוגרים, בחינוך הפורמאלי והבלתי
פורמאלי. אנו תקווה שתוכנית זו תקרום עור וגידים ונוכל לשוב ולהכיר את מחמדי השכונה
ואת עברה לכלל התושבים.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 22 בינואר 2014
תגובות
הוסף רשומת תגובה