יגאל אלון והנצחתו באזור פסגת זאב | יוסי שפנייר וישראל רוזנסון
 |
| עטיפת הספר בית אבי שכתב יגאל אלון |
יגאל אלון (פייקוביץ; 1980-1918), שבימים אלו מלאו 34 שנים לפטירתו
(29.2.80), הותיר אחריו מורשת עשירה המשקפת את מעמדו הלאומי כמצביא, מנהיג,
פוליטיקאי ואיש רוח. אחד משיאיה מקופל במכתם: "עם שאיננו מכבד את עברו גם
ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל", המופיע בספרו 'מסך של חול'; במקור הוא נאמר
בפגישת 'הוועדה הציבורית לשחזור ראש פינה' שהתקיימה ב-12.10.75. המשפט המפורסם של
אלון עז-הביטוי צוטט הרבה, ובמיוחד ברוח ההקשר המקורי שלו, בסיסמאות של ארגונים
העוסקים בשימור אתרים.
בכל הקשור להנצחת אישים, קשה לקבוע מסמרות; אין כללים ברורים הקובעים מי
יונצח יותר ומי פחות ומדוע. לגבי אלון, אין ספק שהחברה הישראלית ידעה להנציחו, וקל
להבין מדוע. למידותיו הנאות יצא שם, ואף שדעותיו הפוליטיות היו מוצקות, היה מקובל
מאוד בציבור על מלוא גווניו ורבדיו. המניע להנצחה המרובה היה אוטנטי; הוא נבע
מהחיבה לאיש ומהערכה שרחשו לו; ובמקביל, יש צדק היסטורי-פואטי בכך שאדם שדאג לכבד
את עברו של עמו, זכה שהעם יכבד גם את עברו שלו. נבדוק היכן וכיצד הונצח בארץ בכלל
ובסביבות פסגת זאב בפרט.
אלון במוסדות חינוך ובמוזיאון
עם התגבשות הזיכרון של אלון בתודעה הציבורית הלכו והצטברו ביטויי הנצחה
בשטח; כולל שמות מקומות: ישובים, בסיס צה"ל, בית ספר שדה, שכונות ורחובות;
וכן בתי ספר ומוסדות. כל אלו מפוזרים ברחבי המדינה; בחלק מן המקרים המיקום הוא
אקראי, ובחלק אחר יש הקשרים גיאוגרפיים ותוכניים ברורים. מרחב הנצחה חשוב קשור
לערש הולדתו – הגליל התחתון, ומשקף את המוניטין של אלון כ'איש הגליל'. ב'כפר תבור'
שם גדל התפתחה מסורת יפה של הנצחת אישים הקשורים למקום; פסלו של אלון ניצב יחד עם
נכבדי הכפר ב'שדרת הראשונים' הסמוכה ל'מוזיאון המושבה'. אמנם אין בכפר רחוב על שם
אלון, אך זכרו מובע במתנ"ס – 'בית יגאל אלון'. במרחק קטן מכפר תבור נמצא
'בית-ספר-שדה אלון תבור'; והבסיס 'מחו"ה אלון', בצפון הגליל התחתון, משקף את
יחסו העמוק של יגאל אלון לגליל, לצבא ולחינוך. ובמזרח הגליל, בקיבוצו גינוסר,
הוקמה מסגרת ההנצחה המרשימה – 'בית יגאל אלון', מוזיאון המגלם באופן עמוק מאוד את
מורשתו לסוגיה, שבסמוך לו, כבאה להזכיר את שורשיו החשובים, ניטעה 'חורשת
הפלמ"ח'.
אלון במרכז ובדרום וביישוב הבדואי
ב'צומת קמה' (כביש תל אביב-באר שבע ואופקים) הוקמה אנדרטה לקרבות חטיבת
פלמ"ח-יפתח בנגב. 'יפתח', מעבר לקונוטציה המקראית של גיבור חיל, היה כינויו
המחתרתי של יגאל אלון ומשקף את ראשי התיבות רבי המשמעות 'יגאל פיקוביץ תל חי' (או בפי ציניקנים בפלמ"ח: יגאל פיקוביץ תן חופש). האנדרטה מתייחסת לנופלי החטיבה בדרום,
והחורשה מסביבה הוקדשה ליגאל אלון.
וביחס למשנתו הפוליטית, דרך או 'כביש אלון' משקף את 'תכנית אלון' שסימנה את
גבולות השטח שאמור להיות מסופח לישראל במורדות השומרון בואכה בקעת הירדן (וממנה
נגזר שם היישוב אלון) עליהם מעט פירוט בהמשך.
להנצחה מאלפת במיוחד זכה אלון במגזר הערבי. בכפר הבדואי 'טובא-זנגריה'
מכונה רחוב ראשי 'שדרות יגאל אלון'. הדבר משקף לא רק את מסורת ה'פל-היב', היחידה
הבדואית בפלמ"ח שאלון היה ממייסדיה, ולא רק את השכנות של הבדואים הללו
לראש-פינה שממנה באה משפחת פייקוביץ, שבסופו של דבר קבעה את מקומה ב'מסחה', היא
כפר תבור, וכל השאר היסטוריה.
ומה לא הונצח?
נציג שלושה מקרים שלדעתנו יש בהם החמצת אפשרות הנצחה לאלון. היישוב המכונה
היום 'קלע' (בעקבות הערבית – 'קלעה') ברמת הגולן (הוקם 1984), כונה בשלביו
הראשונים 'קלע גולן' ו'קלע אלון' לכבוד יגאל אלון. סוף דבר, 'אלון' הורד! אולי כדי
לפשט ולקצר, ואולי כביטוי לעייפות מסוימת מההנצחה ההיסטורית. היישוב 'אלון הגליל' (1980) יכול היה להשתלב באופן ישיר במכלול ההנצחה
לאלון בגליל התחתון, ולמצות את פן חשוב בדמותו – הזיקה לגליל, אבל הנימוק לשם הוא:
"שם סמלי, על-פי עצי האלון שבגליל" (חנה ביתן, אטלס ההתיישבות בישראל,
תשס"ד, עמ' 37). מן הסתם, משתקפת כאן המגמה לכנות מקומות חדשים על שם אלמנטים
טבעיים במקום להביע זיכרונות היסטוריים, שהולכת וקונה שביתה בדור האחרון. מקרה
הפוך בקריית ארבע, שם דווקא רצו מאוד להנציח את אלון הנתפס כאחד מיוזמי הקמת
היישוב, אך בסופו של דבר לא קבעו שם רחוב לזכרו בגלל התנגדות אלמנתו (בניגוד לדעת
בני המשפחה האחרים); כך על כל פנים התברר בחקירתנו בקריית ארבע.
הנה כי כן, בצד הבלטת זכרו של אדם שנתפס כמנהיג לאומי אהוד, ניתן לחוש
במגמות הפוכות; הדבר אינו מפתיע שהרי ברור שהנצחת דמות איננה רק פועל יוצא של הקשר
ההדדי בין הדמות לבין הציבור; היא משקפת תהליכי עומק בחברה המנציחה.
הנצחת אלון באזור פסגת זאב
באזור פסגת זאב הנצחת יגאל אלון מאוד משמעותית, בחבל ארץ מצומצם קיימת
הנצחה משמעותי; בשכונה (רמות אלון), יישוב קהילתי (אלון), דרך (אלון) במזרח
בנימין.
דרך אלון
דרך אלון מתחילה את דרכה בסמוך לישוב כפר אדומים ועוברת צפונה בסמיכות
ליישובים: אלון, מעלה מכמש, רימונים, כוכב השחר בואך מעלה אפרים ומשם דרך היישובים
גיתית, מכורה, חמרה, בקעות, משכיות לכיוון מחולה.
בימים אלה של דיונים מדיניים לקביעת גבולות עם הפלשתינאים, חוזרת ועולה
'תוכנית אלון' לכותרות. מבלי להיכנס לפולמוס הפוליטי והשלכותיו רצוי להכיר מעט
מההיסטוריה של התוכנית ולהתמקד במיקומה
הגיאוגרפי. נציג מעט רקע לנושא תוך הדגשת הצד המזרחי של התוכנית. פריצת הדרך נשלמה
במהלך 1976 ואז ניתן היה לסייר לאורכה ולהגיע לאתרים שעד אז היו רחוקים וקשים
להגעה. פה ושם עדיין ניתן לראות שלטים צהובים שעליהם רשום 'דרך ארץ המרדפים' (בעקבות
המרדפים שנערכו באזור לאחר מלחמת ששת הימים) שהיה השם המשני של דרך אלון.
שלט הפניה לדרך אלון באזור כפר אדומים | צילום: יוסי שפנייר
 |
| שלט הפניה לדרך אלון באזור כפר אדומים | צילום: יוסי שפנייר |
תוכנית אלון ומשמעותה
תוכנית אלון התגבשה כאמור
זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים ומטרתה הייתה ליצור הפרדה בין האזור המאוכלס בצפיפות
יחסית על ידי יישובים ערביים בגב ההר ביהודה ושומרון, לבין האזור המאוכלס בישובים
יהודיים הנמצאים מחוץ לאזור זה. כשבקעת הירדן ומורדות ההר המזרחיים תוכננו להיות
בשליטת מדינת ישראל. התוכנית קרויה על שמו של יגאל אלון ז"ל, מי שהיה סגן ראש
הממשלה, שר הקליטה ושר העבודה בממשלת לוי אשכול וסגן ראש הממשלה ושר החינוך
והתרבות בממשלת גולדה מאיר. אלון הגיש לראשונה את
תוכניתו לעיון הממשלה מיד לאחר תום הקרבות ביולי 1967 והכניס בה שינויים
מסוימים עד לספטמבר 1970. עקרי התוכנית היו הגבולות הבאים:
א. הגבול המזרחי: נהר הירדן והקו החוצה את ים המלח לכל
אורכו והגבול המנדטורי לאורך הערבה.
ב. לאורך הירדן: רצועה ברוחב חמש עשרה קילומטר לאורך
הירדן תצורף לישראל, באזור הדרום רצועה זו תגיע לרוחב של כ 25 ק"מ.
ג. אזור יריחו: באזור יריחו יהיה פרוזדור כניסה בן
מספר קילומטרים מהגדה המזרחית של הירדן לגדה המערבית, שיהיה בריבונות של מדינת
ירדן.
תוכנית זו הוצעה תוך
התייחסות לשיקולים טופוגרפיים, דמוגרפיים ואיסטרטגיים. אלון ראה בתוכנית זו שילוב
של הגשמת חלום שלמות הארץ מבחינה איסטרטגית מחד ושמירת אופיה היהודי של מדינת
ישראל מאידך. הוא אמר שעל ידי כך ארץ ישראל שלמה מבחינה איסטרטגית ומקימים מדינה
יהודית מבחינה דמוגרפית.
מסיבות של מדיניות חוץ ופנים כאחד, לא אושרה התוכנית מעולם על ידי מליאת
הממשלה, עם זאת היא שימשה כבסיס הבלעדי לגבי פריסת ההתיישבות היהודית מ 1967 ועד
1977. תוכנית זו הובאה לידיעת ממשלות זרות בינהן גם שליטי ירדן, כמבטאת את
כוונותיה של ממשלת ישראל.
במציאות הפוליטית רק חלקו הצפוני של דרך אלו באה לידי ביטוי. ישנן
תוכניות מתאר ליישום תוכנית אלון במלואה, כלומר סלילת המשכו של כביש אלון שיחצה את
מדבר יהודה דרומה עד אזור ערד, כביש זה יקרא כביש מספר שמונים חוצה מדבר יהודה.
היישוב אלון ממוקם על דרך אלון מעט מזרחית לכפר אדומים, על גדתו הדרומית של
נחל פרת (קלט). היישוב עלה לקרקע באפריל 1990. ומונה כ – 200 משפחות, הוא מעורב (כולל דתיים וחילוניים) ומשתייך למועצה האזורית מטה
בנימין. בתחילת הדרך הוא היה חלק מהיישוב כפר אדומים אך לימים נפרד וכיום מנוהל
באופן עצמאי.
השכונה רמות אלון הוקמה בשנת 1974 כחלק משכונות סביב ירושלים שנועדו לתפוס
שטחים פתוחים ולעבות את היישוב סביב לירושלים על מנת של יווצר שוב המצב שירושלים
מוקפת מכל עבר ביישוב ערבי.
שכונת רמות היא מהשכונות הגדולות של ירושלים ומכילה כ 45000 תושבים.
בתחילת הדרך נקראה רק שכונת 'רמות' משום הקירבה למקום קבורתו של שמואל
הנביא שנקבר ביישבו בו חיי, ברמה. שיש מי שמזהים אותו באזור בו נמצא כיום האתר נבי
סמואל. בשלב מסוים הוצמד לשכונה השם 'אלון' על מנת להנציח את יגאל אלון. בשכונה גם
רחוב מרכזי הנושא את שמו.
הנה כי כן, בירושלים וסביבתו הקרובה הנצחתו של יגאל אלון תופסת מקום הראוי
לו באמצעי הנצחה שונים. מי יתן ו'סוכני זיכרון' אלה ישמשו כסוכנים יעילים להנצחת
דרכו ותרומתו של אלון למדינת ישראל.
תודות
למשה
וזאבה אלון שעוזרים בחפץ לב לעדכן בכל הקשור ליגאל בן משפחתם.
להרחבה
א.
תכנית אלון, להבהרת תולדות התכנית ועיקריה, יד טבנקין, המכון לחקר כוח המגן, כרטא,
ירושלים 1984.
ב.
יגאל אלון, בית אבי, הקיבוץ המאוחד, בארי תשל"ה.
ג. אניטה
שפירא, יגאל אלון: אביב חלדו, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשס"ד.
___________________________________________________________________
יוסי שפנייר | yossispanier.blogspot.com | 19 בפברואר 2014
תגובות
הוסף רשומת תגובה